מקבלן בחובות לראש עיר פופולרי

דרכו של שלומי לחיאני לראשות עיריית בת-ים ■ העיתונים אהבו את סיפור הסינדרלה

"הפוליטיקה היא חלום שהתגשם", אמר ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, בראיון לפני כ-4 שנים, אבל היום (ב') מתברר כי ביחידה הכלכלית של המשטרה חושדים כי הוא היה עסוק בהגשמת חלומות כספיים - שלו ושל בני משפחתו - באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

לחיאני, מתווך דירות לשעבר שהפך מקבלן מסובך בחובות לראש עיר נערץ - וגם לאיש שאוהב ליהנות ממנעמי החיים הטובים, עסוק בשעות אלה במתן הסברים לחוקרי המשטרה.

על שמו של לחיאני רשומה אחת ההמצאות היצירתיות בתחום המוניציפלי, והיא אף כיכבה בדו"ח מבקר המדינה האחרון. קוראים לה "פיצול מכרזים". למעשה, מדובר בהימנעות ממכרזים: אם עבודה מסוימת חייבת במכרז אבל רוצים מסיבת שונות להימנע ממנו - מפצלים את העבודה. למשל, צביעת החזיתות הצפונית והמזרחית של בית-ספר תיחשב עבודה אחת, ואילו חזיתות דרום ומערב ייחשבו עבודה אחרת, אף שהקבלן אותו קבלן.

סיפור סינדרלה

העיתונים אהבו את סיפור הסינדרלה של לחיאני, בן בכור בין 6 אחים, שהחל כפועל ניקיון בעירייה והפך בעצמו לראש עיר. בחור עממי שגבר בבחירות לראשות העיר על ראש אמ"ן לשעבר יהושע שגיא. ילד שלמד בפנימיית הכפר הירוק ונזרק ממנה בגלל בעיות משמעת. בגיל 20 נזרק מקורס קצינים בעקבות בעיות דומות, ואפילו ישב זמן קצר במאסר בכלא צבאי בעקבות השתמטות ממילואים.

לחיאני אמנם כיכב בדו"חות מבקר המדינה האחרונים, אבל גם נתפס כמי שהפיח חיים בבת-ים, שיפר את מראה רחובותיה והנהיג מהפכה חינוכית.

לחיאני החל את דרכו כמתווך דירות בחברת אנגלו סכסון. לאחר שנתיים רכש יחד עם מספר חברים מגרש מול "חוף הסלע" בבת-ים והפך לקבלן. לאחר שבנה מספר בניינים, הסתבך. הוא בנה בניין בן 60 קומות, ועל-פי טענת בנק מזרחי, שליווה את הבנייה, הוא לא הפקיד את כספי הלקוחות בחשבון הבנק המלווה. בתביעה לכינוס נכסים בסך 46 מליון שקל הוסיף הבנק וטען כי ללא ידיעתו לחיאני גם איכלס כ-20 דירות, והדבר הקשה על הבנק לתפוס אותן. הצדדים הגיעו לבית המשפט, והשופטת ורדה אלשיך קבעה כי החוב יקוצץ ל-20 מיליון וייפרס על פני כמה שנים.

במצב עניינים זה התהפך גלגל המזל של לחיאני. בשנת 1998 הוא נבחר למועצת העיר, וב-2003 נבחר לראשות העירייה. "בת-ים בראש מורם" קראו לרשימה שעמד בראשה.

לחיאני נודע כמי שמיטיב עם מכריו. במכרז לגזבר העירייה, למשל, זכה פלוני בשם חיים אברהם, שקודם לכן היה מנהל סניף בנק מזרחי שבו התנהלו חשבונותיו של לחיאני. מקורבים נוספים החלו לעבוד בעירייה, תחילה בתפקידים זוטרים ולאחר מכן כסמנכ"לים.

אולם הטענות החמורות נגדו, הצפויות להיבדק בחקירה נגדו, קשורות בהשתלטות מקורבים על נכסים עירוניים. על-פי החשד, למשל, אחד מאחיו מפעיל את מסעדת טובגו בקו חוף הים באמצעות שותף, ויש עוד סדרת חשדות הקשורות לדברים שהתרחשו בוועדה לתכנון ובנייה.

הרבה חברים

למרות זאת, לחיאני הוא ראש עיר פופולרי במיוחד. הוא נוהג לטייל ברחובות העיר ולחלק צ'פחות לתושבים. בזכות קשריו השיג לעירו מענק של 150 מיליון שקל ממשרד הפנים, והוא נערץ על תנופת הבנייה והגינון, אם כי בפועל היא לא מומנה מכיסה של העירייה אלא מתקציבים של נתיבי איילון ושל נת"ע, הרכבת הקלה. הוא הכניס מחשבים לבתי-הספר ודאג לתגבר את שעות ההעשרה, אך מבקריו מציינים כי אחוזי הזכאות לבגרות בעיר ירדו בשנות כהונתו מ-62% ל-52%.

אריה בר, מנכ"ל נתיבי איילון לשעבר, החמיא לו בעבר ואמר כי רק בזכות שיתוף-הפעולה שלו הושגו כל ההישגים הללו. בכתב תביעה שהוגש באחרונה נטען כי בר שיתף עם לחיאני פעולה גם כאשר מבקר משרד הפנים, רו"ח רון פישמן, הוציא טיוטת דו"ח לא נוחה לו, שדיברה על התקשרויות ללא מכרז, מתן הנחות בארנונה שלא כדין, מינוי עובדים שלא כדין וכדומה. בטיוטה שהעביר המליץ על סכום חיוב אישי של 15 מיליון שקל. הסכום הגיע לידיו של כתב המשטרה משה נוסבאום, ואז הודיע משרד הפנים, בניהולו של אותו אריה בר, על הפסקת התקשרות עם פישמן מופסקת "בשל הדלפות". באשר לסכום החיוב עצמו, בר הודיע כי "סמכותו של שר הפנים גורפת, והוא יכול לא לקבל את ההמלצה".