זוהר סיזאפל: "חברות מסחור הטכנולוגיה שנואות - לבטלן כליל"

מצב רוח לוחמני אך יצירתי שרה על זוהר זיסאפל בכנס פורום היזמות של MIT שנערך באוניברסיטת תל אביב. בין ההצעות שהציע זיסאפל במהלך הערב: לסגור את משרד החינוך, להעמיד את תקציב המדען הראשי על סכום בלתי מוגבל, לבטל כליל את חברות מסחור הטכנולוגיה באוניברסיטאות ולשחרר את כל הקניין הרוחני לידי החוקרים.

"חברות המסחור הן גוף שנוא הן על ידי החוקרים המעוניינים למסחר קניין רוחני והן על ידי החברות שרוצות להשקיע בו", אמר זיסאפל. "אוניברסיטאות הן לא הגוף המתאים לקדם טכנולוגיות. עורכי הפטנטים שהאוניברסיטה יכולה להשיג בתקציב שלה - עדיף כבר לא להשתמש בהם".

לדבריו: "החוקרים צריכים לקבל זכות למסחר לבדם את הקניין הרוחני שלהם באופן חופשי, כל עוד יעשו זאת בישראל. כך יקומו עוד חברות שיתרמו למשק הישראלי ולקופת המיסים, אשר ממנה ממומנות האוניברסיטאות".

נציגי חברות המסחור שנכחו במקום מיהרו להגן על פעילותם. פרופ' אהוד גזית, יו"ר חברת רמות הממסחרת את הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, אמר כי המודל של זיסאפל אולי יכול לעבוד בתחום התוכנה והתקשורת, אך בתחום הביומד, התחום העיקרי בו פועלות חברות המסחור, יש להבשיל את הפרוייקטים טרם יצאו מהאוניברסיטאות.

תמר רז, סמנכ"ל שיווק ברמות, אמרה כי הפטנטים שרושמת החברה הם מן השורה הראשונה. "דווקא אם החוקרים ינסו למסחר את המצאותיהם לבד, הקניין הרוחני ילך לאיבוד. המודל שזוהר מציע כבר נוסה באיטליה והתוצאה הייתה גרועה. אם זה נכון שהחוקרים והתעשיה לא אוהבים אותנו, זה רק משום שאנחנו בעין הסערה, מנסים לחבר בין שני צדדים שיש ביניהם קצר תקשורתי עצום".

שמעון אקהוייז, מייסד החברות סינרון הבורסאית ומשקיע פרטי פעיל (בין היתר בחברת וונטור שנמכרה לפני כשנה ב-300 מיליון דולר), אמר כי הגישה של זיסאפל מניחה שאין מספיק רעיונות טובים בשוק הישראלי, אולם בפועל יש עודף רעיונות. הכשל הוא דווקא במימון וביכולות ניהול, אומר אקהוייז. "אין צורך לתמרץ חוקרים באוניברסיטה לרשום קניין רוחני. במדינת ישראל כולם יזמים, צריך רק לתקצב את האוניברסיטאות כדי שימשיכו להיות חוקרים טובים".

בעניין החינוך אמר זיסאפל כי צריך לסגור את משרד החינוך. יש לחזור למקצועות הבסיס בבתי הספר ולוותר על כל מקצועות ההעשרה. "כלכלה? פסיכולוגיה? כשאני הייתי ילד לא היו מקורות העשרה ואולי היינו צריכים את זה. לילדים של היום יש מספיק העשרה מחוץ לבית הספר". הוא הוסיף כי "הבעיה היא לא שהממוצע שלנו ירד - הבעיה היא שהמצטיינים שלנו פחות בולטים מבעבר".

בתשובה לשאלה על עתיד תחום ההון סיכון אמר אקהוייז: "בשנות ה-2000, משקיעי הון הסיכון כמעט ולא הרוויחו. בעקבות זאת תיפתח כמות ההשקעות בתחום ויהיו פחות סטארט אפים - אין מנוס מזה". הוא הוסיף כי בעוד מודל הון הסיכון בארה"ב "שבור לגמרי", הרי שבישראל עוד ניתן להקים חברות, כי הישראלים מצליחים להגיע להישגים דומים בהשקעה נמוכה יותר, אף שמשכורות העובדים קרובות מאוד לאלה של עמיתיהם בחו"ל.

בתשובה לשאלה מה על המדינה לעשות כדי לעודד השקעות, אמר זיסאפל כי יש להקצות תקציב מדען ראשי בלתי מוגבל, לכל מי שמצליח להביא מימון משלים לפעילות שלו ועומד ביתר הקריטריונים של קבלת כספי המדען. "בפועל, תחת גישה כזו התקציב לא יגדל הרבה, אך הוא יתן מימון לכל מי שיש לו עסק בעל פוטנציאל".

זיסאפל אמר כי צריך לתגמל את האיינג'לים, המשקיעים הפרטיים. לדבריו. "כיום זהו מקור הון משמעותי שאף אחד לא יודע בדיוק למדוד אותו. תמרוץ איינג'לים לפנות לתום ההיי-טק היה יכול לפתור חלק מבעיית המימון של הסטארט אפים הצעירים".