שום בועת נדל"ן מקומית לא תתפוצץ ב-2010. ייתכן שיהיו ירידות ב
מחירי הדירות, אולי אפילו פה ושם בשיעור דו-ספרתי, אבל לא משהו שיחרוג מהתנודתיות הרגילה של שוק בריא.
כדאי להפנים שבענף המגורים הישראלי, המאניה-דפרסיה מתנהלת במסגרת תחומה וברורה: כ-30 אלף יחידות דיור חדשות, כ-100 אלף עסקאות מגורים (יד ראשונה ושנייה) בשנה. זו גם הסיבה שלאורך העשור, מחירי הדירות כמעט שלא השתנו ריאלית, בעוד שבארה"ב, למשל, הם זינקו ביותר מפי שניים עד 2006 והתרסקו מאז בכ-30%. גם מינהל מקרקעי ישראל, שהבטיח להציף את השוק בקרקעות, שיווק השנה קרקע לכ-20 אלף דירות, רק מעט יותר מבשנה שעברה ופחות מבשנים קודמות. זו גם הסיבה שהקבלנים שרכשו את הקרקעות ביוקר, לא חששו לתמחר אותן בהתאם.
בנתניה, בראשון לציון, בפתח תקווה או בתל אביב יהיו גם השנה לא מעט זוגות שירצו לקנות דירה ויהיו מוכנים לשלם. מספר התחלות הבנייה לא יכול לעקוף משמעותית את הביקוש לדירות. הימור שלנו - גם בסוף 2010 לא נראה שלד של בניין מגורים בדרום הקריה או בשוק הסיטונאי, וזה יזכיר לכולנו שבנדל"ן אין פתרונות קסם.
מה כן יקרה? הבאז ושטף הדיבורים מעט יירגעו השנה. הריבית וההצהרות של שר השיכון יצננו את התלהבות המשקיעים, שימצאו אפיקי השקעה מניבים אחרים.
ולא פחות חשוב, קבוצות הרכישה יתחילו להיבחן בתוצאות בשטח, מה שבהכרח יוציא אוויר ממודל השיווק שהציע מחיר נמוך בעשרות אחוזים לפרויקט שנראה (ומסתיים בזמן) בדיוק כמו הקבלן השכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
