הנקראות ביותר

עו"ד מאיר לינזן: "אנחנו המותג הישראלי מספר 1 בעולם בעריכת דין"

האיש החזק בהרצוג-פוקס-נאמן, שמניע עבור שר המשפטים את גלגלי המכונה המשומנת, יוצא לאור ■ בראיון ראשון מדבר עו"ד מאיר לינזן על הגדולה של הבוס, על ההגמוניה של המשרד ועל מערכת המשפט הישראלית

בחודש שעבר, במהלך שבוע אחד, נחתמו 3 עסקאות ענק במשק הישראלי: סטארלימס הישראלית נמכרה ב-123 מיליון דולר לאבוט האמריקנית, חברת Optonol נמכרה לחברת Alcon בעסקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים (כשבשלב הראשון תקבל אופטונול 150 מיליון דולר), והשליטה בבית ההשקעות פסגות נמכרה, על-ידי קרן יורק, לידי קרן אייפקס, תמורת 2.35 מיליארד שקל.

לכל העסקאות הללו היה מכנה משותף: בכולן ייצג משרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן את החברות הרוכשות הזרות. הנתון הזה לא אמור להפתיע אף אחד. משרד הרצוג-פוקס-נאמן, הגדול מבין הפירמות בארץ, נחשב למוביל בתחומי משפט רבים ומעסיק למעלה מ-170 עורכי דין, כך שטבעי שיהיה מעורב בעסקאות הגדולות במשק.

מה שכן מפתיע הוא שהאדם שעומד בראש המשרד הענק הזה ומניע את גלגלי השיניים של המכונה המשומנת היטב, שנקראת הרצוג-פוקס-נאמן, עו"ד מאיר לינזן, נותר אלמוני יחסית לציבור הרחב.

10 שנים הוא עומד בראש המשחתת הגדולה של עריכת הדין בישראל, מושך בחוטים מאחורי הקלעים ומעורב בכול, ובכל זאת, הוא מעולם לא התראיין, לא חשף פרטים על חייו האישיים ולמעט התייחסויות מקצועיות קצרות לא ניתן היה להשיג התבטאויות תקשורתיות ממנו.

"אני לא אנונימי. מכירים אותי במקומות שצריכים להכיר", הוא אומר בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס". האנונימיות מבחינתו היא לא יד המקרה. זו בחירה מודעת ומכוונת. "נוח לי מאוד להיות אדם פרטי. יש כאלה שנהנים מהחשיפה, אני נהנה מהפרטיות".

* אז למה הסכמת להתראיין עכשיו?

"כי אני חושב שזה חלק מכללי המשחק. בגוף שהוא כל-כך מהותי בעולם העסקי והמשפטי בישראל, הדמויות לא יכולות להיות אנונימיות".

כשלינזן מדבר על המשרד, איך הגיע לאן שהגיע ומה מיצב את הפירמה כמובילה בתחומי התמחותה, גם בדירוגי האיכות וגם מבחינת גודלה, הוא תמיד מדבר ברבים. "בנינו", "עשינו", "הצלחנו" - הוא אומר, ומעלים כמעט לחלוטין את ה"אני-עצמי" שלו כמי שעומד בראש המשרד. "צריך לזכור שאני לא מנהל את הפירמה לבד", הוא מצטנע. "יש לפירמה גוף מנהל, אקזקוטיבה שמקבלת את ההחלטות של המשרד, ומורכבת מהשותפים הוותיקים במשרד".

לינזן "שוכח" לציין שהוא זה שעומד בראש האקזקוטיבה. "ויתרתי על האגו שלי", הוא אומר בלי שמץ של מרמור. "ההצלחה של המשרד בהגדרה שלה דורשת ויתור על האגו האישי לטובת המותג המשרדי. אין ספק שאנחנו המותג הישראלי מס' 1 בעריכת דין בעולם. האנשים בחו"ל לא מזהים את המותג עם המייסדים שלו, למרות השותפים המייסדים המאוד מפורסמים שלנו, כמו שלא יודעים מי היו ויליאם היולט ודייב פקארד שייסדו את HP.

"השותפים שנותרו במשרד, לא יכולים, וגם לא היו רוצים, להגיע לרמת הפרסום של השותפים המייסדים של המשרד, ולכן ויתרנו על האגו האישי שלנו לטובת המשרד. הראייה שלי היא שצריך לבנות פירמה ולא לבנות את עצמנו. זה אולי גם סוד הניהול שלי".

דמות האב של נאמן

באפריל 2009, מונה אחד ממייסדי המשרד פרופ' יעקב נאמן לשר המשפטים (שני המייסדים הנוספים בשלישייה המיתולוגית - חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל, ומיכאל פוקס, השותף הבריטי השקט - הלכו לעולמם). אך מי שציפה לרעידת אדמה במשרד, קריסת מערכות או - לכל הפחות - בלבול רגעי, התאכזב מרות. המשרד המשיך להתנהל על מי מנוחות.

"הגדולה והחוכמה של יעקב נאמן, כמו של המייסדים האחרים, היא שהוא הרגיל אותנו לפני עשרות שנים לעבוד בלעדיו. הוא פרש מספר פעמים מהמשרד, גם לקריירות הציבוריות שכולם יודעים עליהן, אבל גם לקריירות של שבתונים באוניברסיטה, ולימד אותנו לאט-לאט ששום דבר לא צריך להשתנות", אומר לינזן.

* ובכל זאת איפה כן מרגישים את החוסר שלו?

"החוסר של יעקב נאמן במשרד זה בדמות האב".

עשור אחרי שנטל את מושכות הניהול, הפך המשרד לכולבו ענק,one stop shop, שמספק את כל הסחורות ללקוחותיו. "בעשור האחרון הפכנו את המשרד למשרד מאוד מודרני, במתכונת בינלאומית. העבודה שלנו ברובה היא עם לקוחות בינלאומיים גדולים, וכאשר אתה משרת לקוח גדול או עסקה מורכבת אתה צריך להביא דיסציפלינות שונות וכוח-אדם רב. אדם בודד - יהיה מוכשר ככל שיהיה - לא מסוגל לשרת עסקה גדולה או מורכבת. אנחנו יודעים לשרת כמות גדולה של עסקאות בעת ובעונה אחת ובמקביל כמות גדולה של התדיינויות בבתי משפט. שום דבר לא 'סותם' את המשרד. העסקאות מתנהלות במקביל ולא בטור. עסקה אחת לא חוסמת המשרד. הרבה משרדי עורכי דין לא מסוגלים לתת את השירות הזה".

* יש מקום למשרדי בוטיק היום?

"יש מקום למשרדי בוטיק, אך בתיקים מאוד מסוימים. יש מקרים שבהם הטיפול בתיק הוא לא חלק ממכלול רחב יותר. למשל, כשנותנים ייעוץ מס בעסקה, עדיף שייעוץ המס יהיה אינטגרלי למי שמטפל בעסקה ולא על-ידי גורם חיצוני. אבל לפעמים יש תיק מסים שהוא stand alone או סכסוך בין מעביד לעובד שאין לו צדדים נוספים, אז משרד בוטיק יכול לטפל בכך. כשלמעביד יש שיקולים נוספים, מסחריים למשל, או כשיש עסקה, עדיף שזה יהיה במסגרת משרדי הכולבו".

בשנה החולפת, שנת המשבר הכלכלי העולמי, היתה האטה בקצב צמיחתם של משרדי הכולבו, כמו גם בקצב העסקאות שנעשו. "השנה שלנו דווקא היתה שנה טובה. לא שונה משנים שקדמו לה", אומר לינזן.

* יש לכם אוריינטציה בינלאומית חזקה והעסקאות הבינלאומיות כמעט הוקפאו.

"היו עסקאות. אולי הסכום שלהן היה קטן יותר, אבל זה לא השפיע עלינו בצורה מהותית. מספר העסקאות שעשינו בשנת 2009 לא חרג מהעסקאות שעשינו ב-2008. היתה תקופה של מספר חודשים שכל העולם היה בשיתוק, אבל כאשר אנחנו פורסים את השנה, אנחנו לא רואים הבדלים לעומת השנים שעברו. מעבר לכך, טיפלנו בתוצאה של משברים בגופים שונים. ייצגנו את ליהמן ברדרס במשך שנים ופתאום ליהמן פשטה את הרגל, אבל פשיטת-הרגל שלה גם ייצרה עבודה".

משקיעי חוץ מאמינים בשופטים בישראל

להוכחת טענתו שולף לינזן רשימת עסקאות מכובדת שהרצוג-פוקס-נאמן ייצגו בהן השנה. בין היתר, ייצגו את האצ'יסון בעסקה למכירת 51% מפרטנר תמורת כ-5.3 מיליארד שקל, את הבנק לפיתוח התעשייה בהסדר כולל למכירתו תמורת כ-570 מיליון שקל לחברת בי.ג'י. איי, את חברת החשמל בגיוס של כ-500 מיליון שקל בבורסה בסינגפור, את אסותא מרכזים רפואיים בעסקת הנדל"ן והמימון להעברת אסותא לרמת החייל, בהיקף של כ-800 מיליון שקל ועוד.

ברור לכל איך נראה סדר היום של האיש שעומד בראש המשרד הגדול בארץ, ובמקביל עוסק בעניינים מקצועיים כמנהל מחלקת המס של המשרד. הוא מגיע למשרד מוקדם בבוקר ויוצא ממנו תשוש, בשעות המאוחרות של הלילה. לכל זה מתווספות נסיעות תכופות לחו"ל, שם נמצאים מרבית לקוחותיו.

לינזן, לא מתלונן. "אני נמצא חודשים רבים במשך השנה בחו"ל. הטיסות הרבות בהחלט מכבידות ומקשות, אבל הפכתי את העונש של הנסיעות לברכה. גיליתי שזמן הטיסות נותן לי הרבה מאוד זמן לחשוב מחשבה מופשטת ואסטרטגית לטובת המשרד. בטיסה אני מסתכל על הדברים במעין ראיית-על, תרתי משמע".

הטיסות הללו מובילות את לינזן ישירות אל חדרי הישיבות עתירי ההון של משקיעי חוץ ומשקיעים פוטנציאליים. כאיש סודם בישראל של רבים מהם, הוא חושב שיש לנו במה להתגאות בכל מה שנוגע לפיתוי שישראל מציגה כשהיא מנסה למשוך את כספם.

"יש לישראל מה להציע למשקיעי חוץ. משקיעי חוץ משקיעים בישראל בגלל המוח שלנו, ואנחנו צריכים להיות מאוד גאים בכך. תעשיית הון הסיכון הישראלית היא השנייה או השלישית בגודלה בעולם. מספר החברות הישראליות הטכנולוגיות הנסחרות בנאסד"ק גדול יותר מבכל מדינה אחרת בעולם, חוץ מארה"ב וקנדה. בנקודה הזו אנחנו מאוד אטרקטיביים למשקיעים".

* ומה עם הביקורת של עורכי דין רבים על הבעיות שמבריחות משקיעים מהארץ, למשל בירוקרטיה ומדיניות מס בעייתית?

"יש בעיות. ככל שאנחנו מתקרבים יותר לבירוקרטיה ולאישורים רגולטוריים, הקושי של משקיעי חוץ גדול יותר. אך המדינה עובדת על האטרקטיביות שלה. חקיקת המס החדשה שמושכת עולים חדשים ותושבי חוץ חלה רק לגבי אנשים שעלו לארץ או חזרו אליה אחרי ה-1 לינואר 2007, ולכן מפתה רק משקיעים מסוימים, אך היא תחילתה של דרך נכונה. זו חקיקה מהפכנית בקנה מידה בינלאומי. בעוד שהעולם הולך למצב של צמצום הטבות מס והעלאת שעורי המס, מדינת ישראל נקטה בצעד אמיץ ואמרה לציבור מסוים שבמשך 10 שנים הוא פטור ממס על הכנסות מחוץ לישראל. זה יוביל לכך שמאות אלפי אנשים יגיעו לארץ. אני מקווה שהמדינה תמשיך במגמה הזו".

חוץ מזה, מוסיף לינזן, מערכת המשפט שלנו - שנהנית מתדמית נקייה בעולם - משלימה את התמונה לטובה. "מערכת המשפט שלנו לא נחשבת כמערכת מאוד יעילה, אבל נחשבת כמערכת מאוד נקייה, מקצועית וידידותית כלפי משקיעי חוץ. הם לא מרגישים מופלים לעומת תושבי ישראל. הרבה פעמים כשאני מייצג ישראלים במדינות אחרות, הם אומרים שבתי המשפט מעדיפים את התושבים המקומיים.

"לעומת זאת, יש אמון רב של משקיעי חוץ במערכת המשפט הישראלית. אז מבלי לגרוע מהבעיות של מערכת המשפט, חלק מהעובדה שיש השקעות חוץ בסכומים של עשרות מיליארדי דולרים במדינת ישראל, נובעת מכך שמשקיעי חוץ מאמינים שהם יוכלו לאכוף את הזכויות שלהם כאן ולקבל משפט צדק במקרה של הפרה".

לינזן מבקש לסכם בנימה חגיגית לכבוד השנה האזרחית החדשה: "מדינת ישראל לא יותר מושחתת מרוב המדינות המערביות. אם מדינה יודעת להעמיד לדין נשיא וראש ממשלה, אז כנראה שהיא מדינה חזקה. הבירוקרטיה בישראל באמת קשה יותר מאשר בחלק גדול מהמדינות המערביות, אבל אני לא הייתי אומר שהיא משתקת את מדינת ישראל, ולו בגלל שרוב הכלכלה הישראלית היא כלכלה שאיננה תלוית שלטון. היא מצליחה למרות הבירוקרטיה. אנחנו בכלכלה מאוד טכנולוגית. הגופים הללו לא צריכים הרבה רישיונות או כסף ממשלתי, הם צריכים שלא יתערבו להם בחיים יותר מדי, ואת זה המדינה יכולה לעשות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות