כאן מפסידים כסף בכיף

פרסום חדש של אופ"א על ההתנהלות הפיננסית של מועדוני הכדורגל ביבשת מציג נתונים מרתקים: מתוך 733 קבוצות בליגות הראשונות באירופה, רק 53% סיימו את העונה בברייק-איבן או ברווח. 41% מכלל המועדונים ייצרו אחוז אחד בלבד מההכנסה הכוללת באותה עונה, וכסף מטלוויזיה אין בכלל בליגות הקטנות

מישל פלאטיני יכול בימים האחרונים להגניב חיוך קטן, ולהוסיף לו איזה "אמרתי לכם". מבלי שהוא צריך לתת את הנאום הרגיל שלו על המלחמה בחובות המועדונים באירופה וכמה הוא מוטרד מקריסה של קבוצות, הוא קיבל שלוש דוגמאות לדברים עליהם הוא מדבר, ועוד מהליגה העשירה בעולם.

הבשורה הטובה הראשונה הגיעה לו דווקא מצ'לסי, שם הודיע רומן אברמוביץ' כי הוא מוחק את "הלוואת הבעלים" שנתן לקבוצה ולמעשה משאיר אותה נקייה מחובות.

שני הדברים האחרים עליהם מדבר פלאטיני קצת יותר מטרידים. אחד, החובות של פורטסמות' שהביאו את הקבוצה למצב שבו היא מתקשה לשלם משכורות לשחקנים. השני הוא עניין מנצ'סטר יונייטד, ואיך נאבקת בימים האחרונים משפחת גלייזר עם אותם 700 מיליון ליש"ט חוב, שהם תוצאה של ההלוואה שלקחה לרכישת הקבוצה. יונייטד כמובן מושכת את מירב תשומת הלב, אבל תופעת החובות של הקבוצות באירופה כבר מזמן יצאה מפרופורציות.

על רקע שלוש הדוגמאות האחרונות, מפרסמת אופ"א בימים אלו דו"ח מעניין מאוד ששופך אור על ההתנהלות הפיננסית של הכדורגל ביבשת. מדובר במחקר שלוקח את הליגות הבכירות ב-52 ההתאחדויות ששייכות לאופ"א (733 קבוצות), ומציג חתך עומק מפורט של החובות, ההכנסות, הנכסים, ובעיקר מציג את הפערים בתוך אירופה בין הליגות הגדולות לקטנות. יש לציין כי הנתונים נכונים לעונת 2007/08.

1. ברייק-איבן? לא בדיוק

השורה התחתונה של הנתונים שמפרסמת אופ"א היא החובות של המועדונים. ההכנסה הכוללת של 733 המועדונים שמשחקים ב-52 הליגות הראשונות באירופה הסתכמו באותה עונה ב-11 מיליארד אירו, בעוד שההוצאות הכוללות עומדות על 11.2 מיליארד אירו. במלים אחרות: כדורגל הוא עסק מפסיד.

כמה מפסיד? רק 53% מהמועדונים באותה שנה הצליחו לסיים בברייק-איבן או להרוויח. 23% מהמועדונים דיווחו כי ההפסדים שלהם היו גבוהים ב-20% מסך ההכנסות שלהם.

הסיבה העיקרית לחובות היא שכר השחקנים: 170 מועדונים שילמו שכר בגובה של לפחות 70% מההכנסות הטבעיות שלהם (לא כולל הכנסות מבעלים), מתוכם 60 מועדונים ביבשת שילמו משכורות שעולות על כל (!) ההכנסות שלהם. ישראל מדורגת במקום השני מבין הבזבזניות על שכר שחקנים, בעיקר בגלל בית"ר ירושלים של גאידמק, עם 106% מההכנסות שהופנו לסעיף זה. הליגה הסרבית היא זו שמקצה הכי הרבה לשכר - 132% מההכנסות.

האם יש ליגות שמצליחות באופן גורף להחזיק את כל הקבוצות שלהן מעל המים? לא ממש. מתוך 52 הליגות הראשונות, רק ב-4 מדינות הצליחו כל המועדונים לסיים את העונה ללא חובות.

2. העברות: סידור טוב

שוק ההעברות נחשב לאחת הסיבות העיקריות לכך שקבוצות נכנסות לחובות, אבל עבור לא מעט קבוצות הוא קרש הצלה. לפי הנתונים של אופ"א, רק רבע מהמועדונים הגדולים באירופה (הכנסה של מעל 50 מיליון אירו בשנה) סיימו את הפעילות בשוק ההעברות ברווח. ככל שיורדים כלפי מטה, עולה שקבוצות דווקא משתמשות בשוק כסעיף הכנסה משמעותי: יותר מ-50% מהמועדונים הבינוניים והקטנים (הכנסה של פחות מ-50 מיליון אירו) מסיימים את הפעילות שלהם בשוק ההעברות ברווח.

מהמחקר עולה גם כי למועדונים באירופה כמעט ואין נכסים, מלבד השחקנים. רק אחד מכל 4 מועדונים מחזיק בבעלות על האצטדיון הביתי שלו, ורק אחד מכל שלושה מועדונים מחזיק בבעלות על מתקן האימונים.

3. הפערים: 5 וכל היתר

כשמדברים על חמש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, איטליה, ספרד, גרמניה, צרפת), המונח הזה לא תמיד מבהיר את עומק הפער בין אותן חמש לבין כל היתר. הנתונים הנוכחיים מסבירים לראשונה מהו עומק הפער, שמעקר כל סיכוי לתחרות או להפתעה של קבוצות מליגות אחרות. היחידה שאפשר לסמן אותה כדרג ביניים ולהוציא אותה מתוך "חמש הבכירות" היא הליגה הצרפתית שמהווה מעין דרג ביניים בין ארבע הגדולות לדרג שמתחת.

אופ"א קבעה חמש רמות חלוקה למועדונים באירופה, על-פי רמת ההכנסה שלהם. חמש הליגות הבכירות באירופה הן הליגות היחידות שמכילות קבוצות שההכנסה שלהם מעל 50 מיליון אירו ומעלה. אבל גם בתוך הקבוצה הזאת קיימים פערים: אנגליה עם הכנסה ממוצעת של 114 מיליון אירו לקבוצה, בעוד שגרמניה (75 מיליון אירו לקבוצה בממוצע), ספרד (75 מיליון) ואיטליה (72 מיליון) נמצאות רמה אחת למטה יותר, לפני צרפת שנמצאת עוד לבל אחד נמוך יותר (49 מיליון אירו בממוצע לקבוצה).

12 מדינות נמצאות בדרג השני לפי ההכנסה הממוצעת למועדון - בין 5 ל-50 מיליון אירו בשנה - והן כוללות בין היתר מדינות כפורטוגל, רוסיה, טורקיה, הולנד ויוון; ישראל נמצאת בדרג השלישי (קבוצות שמכניסות בין 1.25 מיליון אירו ל-5 מיליון אירו) עם הכנסה ממוצעת של 3 מיליון אירו לעונה לקבוצה ומדורגת בסך הכל במקום ה-21 מבין 52 הליגות הראשונות באירופה, ביחד עם רומניה. בדרג החמישי - ואת זה כדאי לזכור כשהישראליות פוגשות נציגות ממקדוניה, ארמניה או אסטוניה - נמצאות 12 מדינות שההכנסה הממוצעת של קבוצות הליגות הבכירה שלהן מייצרות הכנסה שנתית של פחות מ-350 אלף אירו בשנה.

מה שיותר מעניין כאן הוא איך מתחלקת ההכנסה בתוך אירופה. חמש הליגות שנמצאות בטופ האירופי מבחינת הכנסה, למרות שהן מהוות רק 13% מכמות המועדונים באירופה - מייצרות 69% מההכנסה בכדורגל האירופי. או במלים אחרות 7.6 מיליארד אירו מתוך 11 מיליארד.

בצד השני של הסקאלה - 41% מכלל 733 המועדונים בליגות הראשונות של אופ"א, מייצרים ביחד אחוז אחד בלבד מההכנסה הכוללת.

הסיבה העיקרית לכל העניין הזה היא הטלוויזיה, שנחשבת לפחות ברמות הגבוהות למנוע העיקרי בכדורגל האירופי מבחינת הכנסות. בעוד שאצל חמש הליגות הבכירות באירופה, ההכנסה מזכויות שידור מהווה בממוצע 43% מההכנסה למועדון, ככל שיורדים למטה הכספים מטלוויזיה נעלמים והיא הופכת להיות חלק שולי בחיים של הקבוצות - אצל קבוצות הדרג הבינוני ההכנסה מטלוויזיה מהווה רק 13% מההכנסה הכוללת, אצל קבוצות הדרג השלישי ההכנסה מטלוויזיה מהווה רק 7% בממוצע. אצל קבוצות הדרג הרביעי והחמישי כספים מטלוויזיה מהווים בקושי 2% מההכנסה הכוללת.

בעניין הזה, אגב, ישראל במקום לא רע בכלל: לפחות לפי הסכם הטלוויזיה הקודם, הליגה הישראלית מדורגת מעל רוב הליגות של הדרג השני מבחינת אחוז ההכנסה שמהווה הטלוויזיה עם 17% בממוצע, הרבה לפני הליגה הקפריסאית (10%), האוסטרית (9%) והרוסית (4%).