האוצר נגד הסכם שמעניק לעובדי ניקיון שכר גבוה משכר המינימום

ההסתדרות חתמה באוגוסט האחרון על הסכם קיבוצי היסטורי מול ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים באיגוד לשכות המסחר, לפיו שכר המינימום בענף הניקיון יהיה גבוה ב-20% משכר המינימום הקבוע במשק - כלומר 4,620 שקל ברוטו בחודש, במקום 3,850 שקל.

היום מתברר כי משרד האוצר מתנגד להסכם, משום שהוא צפוי להגדיל את הוצאות השכר של המעסיקים במשק בכ-997 מיליון שקל. הערכה זו מבוססת על כך שתוספת השכר הקבועה בהסכם תגולגל ברובה על מזמיני השירות ולא על קבלני הניקיון עצמם - וזה אומר למעשה כל חברה וארגון במשק כמעט. סביר להניח כי ההתנגדות של האוצר נובעת בין היתר ואולי בעיקר, משום שהמדינה מעסיקה בעצמה אלפי עובדי ניקיון.

ההסכם יכנס לתוקף רק אם הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, שלמה יצחקי, יוציא צו הרחבה שיחייב את כל חברות הניקיון ולא רק את אלה החתומות על ההסכם. במכתב ששלח אל יצחקי סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן, הוא מזהיר כי להסכם יכולות להיות "השלכות רוחב" - כלומר סקטורים נוספים שידרשו שכר מינימום גבוה יותר.

ממכתבו של כהן עולה כי הוא אינו סבור שעובדי צווארון כחול זכאים לשכר ראוי: "אלה מגזרים בהם נדרשת מיומנות נמוכה, כמעט לא נדרשת הכשרה מקצועית, לא נדרשת השכלה על תיכונית כלשהי".