דיסקונט שוקל מכירת מניותיו בבינלאומי באופן חד צדדי

"מכירת המניות דרך שוק ההון היא הליך קל ופשוט שניתן לבצע תוך שבועיים שלושה", אומר בכיר בדיסקונט, "המחיר של הבינלאומי גבוה ויש כאן הזדמנות". להערכתו, למרות הכמות הגדולה של המניות למכירה, השוק יוכל לקלוט את ההיצעים ללא ירידת מחיר משמעותית. ייתכן גם שהמניות יופצו בכמה חבילות ובפרק זמן ארוך יותר.

התמריץ העיקרי - הלימות ההון

דיסקונט מחזיק ב-26.45% ממניות הבינלאומי, ששווי השוק שלהן 1.78 מיליארד שקל, לאחר שמניית הבינלאומי עלתה בשנה האחרונה ב-149%. במכירת המניות בשווי השוק הנוכחי ירשום דיסקונט רווח הון של 120 מיליון שקל לאחר מס.

עם זאת, ההערכות הן כי התמריץ העיקרי של דיסקונט למכירת מניות הבינלאומי אינו רווח ההון אלא ההשפעה הדרמטית על הלימות ההון. מכירת מניות הבינלאומי תגדיל את הלימות ההון של דיסקונט ב-1.2% ואת הלימות ההון הראשוני המקורי ב-0.7%. בכך יימצא פתרון מלא לבעיית הלימות ההון איתה התמודד הבנק בשנה וחצי האחרונות. עם המכירה תעלה הלימות ההון של דיסקונט מעל 13% על פי כללי באזל 2. עודף ההון יאפשר לבנק להגדיל את האשראי ולצמוח בהתאם לתוכנית האסטרטגית, זאת תוך שמירה על הלימות הון גבוהה מ-12.5%.

הסיבה לכך היא כללי באזל 2. מנוהל בנקאי תקין 311 עולה כי בנק שמחזיק בבנק אחר שאינו חברה בת, מנכה את היקף אחזקתו מהון הבנק. לכן אם ימכור דיסקונט את מניותיו בבינלאומי יוכל להגדיל את הונו בסכום המכירה, כלומר בכ-1.7 מיליארד שקל. במקרה זה בדיסקונט מתכוונים להכיר בשני שלישים מהסכום להון ראשוני ושליש להון המשני.

כבר אין יתרון בהבנות

עמדתו המסורתית של דיסקונט היתה כי הבינלאומי הוא השקעה פיננסית הניתנת למימוש בעת הצורך. "הבינלאומי אינו אחזקה אסטרטגית של בנק דיסקונט, זו השקעה פיננסית שאינה ליבת העסקים שלנו", אמר בעבר היו"ר הקודם של דיסקונט, שלמה זהר. בינו מבחינתו סבור כי על דיסקונט למכור מניותיו לאלתר. "מצב בו בנק מתחרה מחזיק במניות הבינלאומי וממנה רבע מדירקטוריון הבנק הבינלאומי הוא מצב בלתי נסבל שפוגע בתחרות ועליו להסתיים", אמר בינו ל"גלובס" בספטמבר האחרון.

בניגוד לפרסומים בתקשורת מהבוקר לא מתנהל בין דיסקונט ובינו כל מו"מ. "לא מתקיימים כל מגעים ובכל מקרה, אנו מנועים מלרכוש את מניות הבינלאומי שיימכרו על ידי דיסקונט", אמר דובר קבוצת בינו וגם דוברת בנק דיסקונט הכחישה נמרצות כי מתקיים משא ומתן כלשהו.

בקיץ 2008 כבר הגיעו הצדדים להבנות. נקבע כי דיסקונט ימכור את אחזקותיו בבינלאומי במדורג ולכל המאוחר תוך חמש שנים ויוכל להמשיך ולהחזיק שני דירקטורים בבינלאומי כפי שנהוג כיום עד תום התקופה. סוכם כי הבינלאומי יחלק דיבידנד בסך 800 מיליון שקל ונקבע מנגנון בו בינו יבטיח לדיסקונט מחיר רצפה בגובה ההון העצמי למכירה של 5% מהמניות. זאת למקרה שבו בגלל העדר ביקוש במחיר מתאים, מכירת המניות תיתקל בקשיים.

עם זאת, להערכת מקורבים לדיסקונט הבנות אלו כבר אינן מהותיות לבנק. כך למשל הבינלאומי ממילא לא יכול לחלק דיבידנד לאור האיסור שהטיל בנק ישראל על חלוקת דיבידנד. אמנם במאי הקרוב האיסור צפוי להתבטל והבינלאומי יוכל לחלק דיבידנד אם ירצה אך בדיסקונט חוששים "לפספס" את מחיר המניה הגבוה.

גם מחיר הרצפה שהבטיח בינו בזמנו לדיסקונט אינו רלוונטי כיום, לאחר שמניית הבינלאומי זינקה והיא נסחרת במכפיל הון (שווי שוק להון עצמי) של 1.1.