מה משפיע על הנטייה של יזמים לקחת סיכונים עסקיים?

אוהבים סיכונים? מחקר חדש שהתפרסם השבוע קובע שזה כנראה בגנים. צוות גנטיקאים מולקולריים מהאוני' העברית וכלכלנים מאוני' בסין, בדקו ומצאו שהיחס שלנו לסיכון טמון בגנים.

"המחקר מראה קשר ברור בין נטיות התנהגותיות כלפי סיכון לבין גן ספציפי שנקרא: מונואמין אוקסידאז", אומר פרופ' ריצ'רד אבשטיין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוני' העברית ואחד החוקרים בצוות.

לדבריו, את ממצאי המחקר בהחלט ניתן להשליך גם על יזמים. "הנטייה של יזמים להסתכן ולהשקיע באפיקים מסוכנים נובעת לא רק מחינוך ומהתנהגות סביבתית, אלא גם מנטייה גנטית. לגנטיקה יש השפעה של לפחות 50% על הנטייה", הוא אומר.

יזמים נתפשים פעמים רבות כלוקחי סיכון, ככאלה שלא חוששים להמר על כל הקופה. האומנם? סטיבן ליטל, מחבר הספר "כך בונים עסק" סבור שדימוי זה לא תמיד נכון: "יכול להיות שיזמים מסתכנים יותר לעומת בעלי מקצוע אחרים, אבל לגביהם הסיכון הוא סיכון מחושב. הם רואים את מאמציהם כהגיוניים ביותר, לא גחמניים. לצדם עומדים ניסיון, ידע וביטחון, לא אלת המזל".

יחד-עם-זאת, כותב ליטל בספרו, ניתן לתאר יזמים כנועזים ובעלי תושייה: "הם יודעים שיש סיכון ואי-ודאות במאמץ הכלכלי, אבל המחשבות השליליות לא משתקות אותם. הם רואים את הסיכון כאתגר עם תמורה משתלמת. ובעת משבר רוב היזמים המצליחים שאני מכיר מגלים אומץ רב אף יותר".

"אלמלא הסיכון, הייתי ממשיך להופיע בימי הולדת"

חזי דין: "לפני שנכנסתי לקוביית הקרח השקעתי למעלה מ-100 אלף שקל במיתוג שלי כקוסם אקסטרים"

*הסיכון:

הקוסם חזי דין סיכן באחרונה את חייו כששהה בתוך קוביית קרח 64 שעות ללא מזון, ללא שתייה וללא יכולת תנועה. הקוסם בן ה-29 ביקש, והצליח, לשבור את השיא העולמי שהיה שייך עד לאותה עת לקוסם הבינלאומי דיוויד בליין. דין, שבשנים האחרונות ממתג את עצמו כקוסם אקסטרים, טוען שהסיכונים שהוא לוקח על עצמו לא שמורים רק לעולם הקוסמות אלא גם לעולם העסקי. "אם לא הייתי לוקח סיכונים, לא הייתי מצליח לייצר שכר מינימום".

*אוהב או שונא סיכונים:

"לקיחת סיכון הייתה, בעיקר בתחילת דרכי, עניין של 'בלית ברירה'. כדי למכור לטלוויזיה קוסמות, שרבים כבר לא מאמינים בה, הייתי צריך להמר על כל הקופה: בגיל 22 מימנתי מכיסי הפקת מקור וקיוויתי שאנשי התוכן יאהבו אותה. למזלי הם אהבו, התוכנית 'סוד הקסם' שודרה ב-HOT. אחריה באו הפקות נוספות. אם לא הייתי לוקח את סיכון, היום הייתי ממשיך להופיע בימי הולדת".

*סיכון כאתגר:

"אני אדם של אתגרים, וסיכון עסקי זה אתגר. אני עובד טוב יותר כשבאים ואומרים לי 'אין לך סיכוי'".

*סיכון כגורם משתק:

"קוביית הקרח היא דוגמה טובה לסיכון עסקי עם פוטנציאל לשתק. אם לא הייתי מצליח לשבור את השיא, המוניטין שלי היו נפגעים וגם הפרנסה שלי. לפני שנכנסתי לקובייה השקעתי למעלה מ-100 אלף שקל במיתוג שלי מחדש כקוסם אקסטרים, סכום שהיה יורד לטמיון. אם לא הייתי עובר את האתגר הפיזי, הייתי נכשל באתגר העסקי".

*מתי לא תיקח סיכון:

"אם לא אאמין בכל מאודי שזה הדבר הנכון, אעצור".

*מתי כן:

"'כשאהיה בטוח בעצמי, כשתהיה לי אינטואיציה חזקה. האמנתי בעצמי לפני שנכנסתי לקוביית הקרח וזה הוכיח את עצמו. אני מאמין שבקרוב אתחיל לקצור את הפירות, את ההכנסות, שסיכון זה יניב לי".

דאפ הפקות מופעים ותקשורת

שנת הקמה: 2006

בעלים: חזי דין

מס' עובדים: 5

מחזור שנתי: כ-500 אלף שקל

"לא לסיכון שמעבר ליכולות הכספיות שלי"

אריק פחימה: "אני נזהר מסיכונים עם פוטנציאל 'לשתק'"

*הסיכון:

אריק פחימה רכש את "מעבדות צוף גלובוס", יצרנית מוצרי כוורת מקרית שמונה, רגע לפני חדלות פירעון. "מעבדות צוף גלובוס" הייתה חברה קטנה וכושלת שהחליפה בעלים שלוש פעמים. "רואה החשבון שלי, שבדק את מצב החברה לפני הקנייה, אמר לי 'אל תתקרב', אבל התקרבתי", אומר פחימה, שהפך לפני כשש שנים לבעלים הרביעי של החברה.

לדבריו, רואה החשבון מבין מספרים והוא מבין עסקים. "האמנתי במוצרים הייחודיים של החברה - מוצרי כוורת המיוצרים על-ידי דבורים שהוזנו בתערובות המכילות צמחי מרפא - והייתה לי לגביהם תחושת בטן טובה. לכן, קניתי את החברה למרות הסיכון ולמרות החובות שצברה, בהיקף של כ-4 מיליון שקל".

פחימה הוא גם הבעלים של מקומון "חדשות הגליל" בקרית שמונה ושל "האחים פחימה, שיווק וסיטונאות מזון".

*אוהב או שונא סיכונים:

"אני אוהב סיכונים מחושבים. סיכון מחושב הוא סיכון שאני מאמין שיהפוך לסיכוי. אני מתרחק מסיכונים שאני לא מאמין שיהפכו לסיכויים. איש עסקים צריך שיהיו לו מספר אלמנטים בסיסיים: אמונה בעצמו, אינטואיציה ויכולת זיהוי פוטנציאל".

*סיכון כאתגר:

"לחבר בין המוצר או השירות שלך לבין קהל היעד שלך, זה אתגר אבל גם סיכון כי לא כולם מצליחים לחבר".

*סיכון כגורם משתק:

"אני נזהר מסיכונים עם חשיפה גבוהה מדי ועם פוטנציאל 'לשתק'. אני מתחייב רק על כסף שיש לי או על כסף שאני יכול להשיג. סיכון שהוא מעבר ליכולות הכספיות ההגיוניות שלי הוא סיכון משתק, ואני לא נכנס אליו".

*מתי לא תיקח סיכון:

"כשהסיכון גדול מהסיכוי. כך למשל, הבעלים הקודמים של החברה השקיעו באפיקים שלא הכניסו כסף כמו משרדים יפים. אני רואה בהשקעה במשרד יפה לקיחת סיכון. לעומת זאת, השקעה בפרסום מאסיבי כפי שאני עושה בתקופה האחרונה, ויש שיאמרו שעסק קטן כמו שלי לא צריך לפרסם בהיקפים כאלה, איננה סיכון אלא השקעה שתניב פירות בטווח הארוך".

*מתי כן:

"כשהסיכוי גדול מהסיכון, וכשאתה מעז ומאמין במה שאתה עושה. בלי תעוזה ואמונה, אין תקומה".

מעבדות צוף גלובוס

שנת הקמה: 1992

בעלים: אריק פחימה

מס' עובדים: 8

מחזור: 5 מיליון שקל

"רצינו להתחיל במגרש של הגדולים"

אנני ריס וישראל פינקלברנד: "אם אתה מפשל כבר בהתחלה, אתה שרוף"

*הסיכון:

אנני ריס וישראל פינקלברנד, מייסדי חברת הקוסמטיקה הטבעית "מרין קוסמטיקה" מקיסריה, הלכו הפוך: קודם שוק עולמי ואחר-כך שוק מקומי. אחרי שנתיים של פיתוח קו מוצרי קוסמטיקה טבעית, ביקשו והצליחו למכור קודם בצרפת - האוטוריטה של עולם היופי. "רצינו להתחיל במגרש של הגדולים", הם אומרים ומסבירים את הסיכון הטמון בכך: "אם אתה מפשל, כבר בהתחלה אתה שרוף במגרש של הגדולים, שהוא המגרש הכי חשוב ואליו כולם שואפים להגיע". אחרי צרפת הצליחו לחדור לאסטוניה ובאחרונה גם לישראל.

לדבריהם, כניסה לשוק רווי ותחרותי הנשלט על-ידי קונגלומרטים הוא מצד אחד סיכון ומצד שני סיכוי, כי זהו שוק דינמי שכל הזמן מתחדש. סיכון נוסף שלטענתם לקחו היה כשעזבו משרה נוחה ומתגמלת ב"שסטוביץ", יבואנית מוצרי הקוסמטיקה והטיפוח, לטובת הקמת עסק משלהם. ריס: "חששתי מאוד לעזוב משרה בטוחה. אם ישראל לא היה משכנע אותי, כנראה שלא הייתי עושה את זה. היום אני מבינה שאם מעזים, אפשר להגשים חלום".

*אוהבים או שונאים סיכונים:

"אנחנו בעד סיכונים מחושבים. אנחנו לא נכנסים לסיכונים שאנחנו לא יודעים להעריך מה גודל הסיכון. כך למשל, להעריך כמה שיותר את רמת החשיפה המקסימלית שלנו מול לקוח חדש, ובהתאם להחליט אם לקחת את הסיכון ולשתף איתו פעולה".

*סיכון כאתגר:

"סיכון בפני עצמו הוא לא אתגר. האתגר הוא אילו סיכונים אתה צריך לקחת ואיזה מחיר אתה צריך לשלם בדרך להשגת המטרה".

*סיכון כגורם משתק:

"סיכון שאתה לא יודע להעריך את גודלו ולהבינו מראש הוא סיכון משתק. כשאתה מבין את גבולות הסיכון, הוא מפסיק להיות סיכון משתק והופך להיות סיכון מנוהל. לגישה זו יש חסרונות, כי בדרך אתה עלול לפספס הזדמנויות עסקיות ולהכות על חטא 'למה לא עשיתי אחרת'".

*מתי לא תיקחו סיכון:

"כשלא יודעים איפה הסיכון מתחיל ואיפה הוא נגמר. מסיבה זו, למשל, החלטנו לדחות הצעה להיכנס עם המוצרים שלנו לרשת הנחשבת 'צפורה', בגלל תנאים מסחריים קשים. למרות הפיתוי העצום להיכנס לרשת עם מוניטין בינלאומי, החלטנו לא לקחת את הסיכון הזה. במקרה זה, הערכנו שהסיכון גדול מהסיכוי".

*מתי כן:

"כשיודעים איפה הסיכון מתחיל ואיפה הוא נגמר".

מרין קוסמטיקה

שנת הקמה: 2006

בעלים: אנני ריס, ישראל פינקלברנד ו-3 משקיעים פרטיים נוספים

מס' עובדים: 6

מחזור: כ-800 אלף שקל

10 טיפים - מתי כדאי לקחת סיכון עסקי ומתי לא

על-פי תמיר פוליקר, מנכ"ל סונול

1. הסיכון הוא רכיב מובנה בעסק

גם אם לקיחת הסיכון אינה רכיב יום-יומי באסטרטגיה העסקית של החברה שלך, ברור שהיא מובנית בניהולו של כל עסק. הצלחה בניהול נכון של סיכונים אלה מתחילה בהשלמה עם עצם קיומם, ובהכרה שרבים מהם ניצבים מעבר לטווח השליטה שלך.

2. אם אתה לא מבין את הסיכון שאתה לוקח אל תתעסק איתו

הבן את הסיכונים שאתה לוקח. למד אותם. קל מאוד להיסחף בזוהר של הבטחות לרווחים מהירים ולהצלחה קלה, כשהידע שלך בתחום המסוים מוגבל.

3. אל תהמר על מה שאינך יכול להפסיד

אל תבזבז מקורות מוגבלים בניסיון לנהל סיכונים מקריים. תשקיע בהזדמנויות שנושאות בחובן סיכונים עמם תוכל להתמודד פיננסית. במילים אחרות, התמקד בסיכונים אותם אתה יכול לנהל ושהעסק שלך מסוגל לספוג.

4. צור שפת-סיכונים מוסכמת

אנשים בארגון שלך מדברים באותה שפה. חשוב שהשפה תורחב גם ל"אזור המסוכן". צור הגדרות ברורות של אופי וכמות הסיכון אותו תהיה מוכן לקחת. שיתוף העובדים בנושא ייצור "סביבה ידידותית-לרעיונות" ולאפשרויות, שבדרך אחרת היית מפסיד.

5. השתמש ביועציך הנאמנים

קל מאוד לטעות ולבחון סיכון חדש בדרך צרה של "הסתכלות דרך הצינור". דבר עם רואה החשבון, הבנקאי, עורך-הדין של החברה או אנשי עסקים אחרים ממעגל הנטוורקינג שלך, שיכולים להרחיב את גזרת התצפית שלך. הם יספקו לך עושר של מידע המבוסס על ניסיון החיים והניסיון העסקי שלהם. אינך חייב לעשות מה שהם אומרים. ההליך יסייע לך בבניית תשתית חשיבה וביסוס ההחלטה.

6. צור איזון בין סיכון וזמן

פזר סיכונים על פני זמן. אל תיקח יותר מידי סיכונים בו-זמנית, ואל תפזר פחות מדי סיכונים על פני טווח זמן ארוך שעשוי להביא לאובדן היתרון התחרותי שלך. הנתונים שונים בכל חברה וקטגוריה. מדובר במשחק בין איזונים ופרופורציות ומציאת שיווי משקל המתאים לחברה שלך.

7. היה גמיש

חשוב שתבטיח שהליך לקיחת הסיכון יהיה גמיש דיו ובר-התאמה לפרק הזמן במהלכו הוא מנוהל. ככל שתצליח להתאימו לתנאי האקלים העסקי המשתנים, כך יהיה הליך נטילת הסיכון שלך רווחי יותר.

8. סלק את הפחד, הפעל את הספק

פחד מפני נטילת סיכונים עשוי להקפיא אותך ולהציבך בצילן של הצלחות והזדמנויות שלא זיהית. הספק, מצד שני, הוא כלי רב-ערך שמניע את הבחינה הביקורתית, ואת הניתוח של כל סיכון. הפחד עוצר אותך מנטילת סיכונים. הספק עוצר אותך מלקיחת סיכונים טיפשיים.

9. הפסד מוחלט? אף פעם

זכור שנטילת סיכונים יכולה להיות רווחית ביותר. וודא שנטילת הסיכון לעולם לא תגיע לכדי הפסד מוחלט. בחן כל נטילת סיכון כהזדמנות ללמוד.

10. סמוך על תחושת הבטן שלך

כולנו מכירים אנשי עסקים שהצליחו למרות ובניגוד ל"חוכמה" שהייתה מקובלת טרום-פריצתם. אל תיקח סיכון בצורה עיוורת, אבל אם האינסטינקט שלך מצד אחד והראש שלך מצד שני, אינם מגיעים להסכמה - עצור וברר למה. זה נכון שאין עדיין הסבר מדעי לתופעה מדוע האינסטינקטים צודקים פעמים רבות, אבל הניסיון מלמד שלפעמים פשוט צריך "ללכת על זה".