הבועה הסינית עשויה מחומר אחר

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה

לעיתים, תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. כשמדברים על תלותה הקריטית של הכלכלה הגלובאלית בסין, שני התרשימים הבאים מספרים את כל הסיפור.

התוצר הסיני היה נמוך מהתוצר הגרמני והיפאני בתחילת שנות ה-80 והיה נמוך מהתוצר האמריקאי פי עשר. בתחילת העשור הקודם חלפה סין בסערה על פני יפאן וגרמניה ולהערכת קרן המטבע הבינ"ל בעוד 5 שנים היא תייצר 86% מהיקף התוצר האמריקאי. נתון זה מבטא גידול פי 10 בתוצר הסיני.

זאת ועוד, התוצר לנפש בסין מהווה פחות מ-10% מהתוצר לנפש בארה"ב ובהתחשב בכך שאוכלוסיית סין גדולה פי 4.5 בערך מאוכלוסיית ארה"ב, הרי ככל שסין תסגור את הפער, ההשלכות על גודל התוצר שלה תהיינה בקנה מידה שקשה להעלות את הדעת.

קרן המטבע צופה, שחלקה של סין בתוצר העולמי יזנק מ-2% ב-1980 ל-15% ב-2014 ויהיה שני רק לארה"ב. כשמדברים על קצב הצמיחה העתידי של הכלכלה הגלובאלית, לסין תהייה התרומה הגבוהה ביותר ולהחלטותיה הכלכליות תהייה השפעה מכרעת.

כשחושבים על תהליכי העיור והעלייה ברמת החיים בסין, שנמצאים בתחילת דרכם, הפוטנציאל נראה בלתי נדלה. והמספרים פשוט מדהימים. סין דווחה על עלייה בת 18% בייצוא ו-56% בייבוא ב-12 החודשים האחרונים. הייבוא לסין הוא כעת הגבוה ביותר אי פעם ומשום שסין מרבה לייבא אנרגיה וסחורות, ההשלכות שיש לכך על המחירים בשווקים הללו מכריעות.

די אם נזכיר, בהקשר זה, כמה זמן מחכה שוק הדשנים העולמי כדי לדעת איזה חוזה יחתמו הסינים עם היצרניות העולמיות המובילות.

סין צומחת בקצב שנתי בשיעור 9%. אין בה אינפלציה (0.6% בשנה החולפת), אין כמעט אבטלה (4.3% מכוח העבודה האזרחי), יש עודף של 134.5 מיליארד דולר בחשבון השוטף, החוב הציבורי במונחי תוצר הוא מהנמוכים בעולם ותקציב הממשלה נמצא בעודף. לכן היא יכלה להכריז על חבילות סיוע עצומות, שהגיעו ל-25% מהתוצר, בשנה שעברה כשהמיתון הגלובאלי איים גם עליה.

לא זו בלבד. סין שומרת באדיקות על תחום ניוד צר בין המטבע המקומי, היואן, לבין הדולר, כך שבניגוד למתחרותיה עתירות הייצוא, שסובלות מחולשת הדולר כנגד מטבעותיהן, הייצוא הסיני ממשיך להיות תחרותי.

כך, שמצרפים את המילים "בועה" ו"סין" באותו משפט, לא מתייחסים דווקא לשוק המניות, שעלה ביותר מ-70% ב-12 החודשים האחרונים, אלא דווקא לביצועים הכלכליים של המדינה. סין נמצאת במצב בו לכאורה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, למי שהיא רוצה.

לכן, כשנזכרים במקביל בריכוזיות ובנוקשות שעדיין שולטים בכלכלה ובשלטון בסין, צריך להגביר את הערנות והזהירות לנעשה שם.

תזכורת מצוינת לכך קיבלנו בימים האחרונים. בסין לוקחים החלטות מפתיעות ובקצב. בסין רוצים לצנן את הכלכלה הלוהטת והבנק המרכזי במדינה הודיע על הגדלת יחס הפיקדונות שעל הבנקים המסחריים להעמיד כנגד האשראי שהם נותנים. יחס זה יועלה ב-0.5 נקודת אחוז וייכנס לתוקף ב-18 בינואר. הציפיות היו שצעד כזה יוכרז רק באפריל, לפי סקר שערכה בלומברג.

קודם לכן הודיע הבנק על העלאת שתי ריביות הבסיס על המכרזים שהוא עורך באג"ח לשלושה חודשים ובאג"ח לשנה המונפקות על ידו. שינויים אלו נחשבים צעד מקדים לקראת העלאת הריבית הרשמית במדינה, העומדת על 5.31% כבר חודשים ארוכים.

בנסיבות הללו, סביר להניח שסין תעלה בקרוב את הריבית ולבטח תעשה כן לפני ארה"ב. (אם כי חייבים לסייג ולהזכיר שבארה"ב נשמעות קריאות להעלאת הריבית האפסית שם עוד לפני שהאבטלה תתחיל להגיב לשיפור הכלכלי ולרדת.)

בהינתן חשיבות סין לכלכלה העולמית, די היה בצעדים שננקטו ובהשלכותיהם העתידיות על הריבית במדינה, כדי לזעזע את שוקי העולם. מניות ירדו, בדגש על אסיה, אג"ח של ממשלת ארה"ב (והדולר) שינו כיוון והחלו לעלות, ירידות חדות נרשמו במחירי הסחורות (כולל הזהב) ומטבעות אקזוטיים פוחתו.

הגיעו הדברים לידי כך, שלידיעות מסין יש כיום השפעה לא פחותה על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב מאשר לגודל החוב האמריקאי ולהיקפי המכרזים לדוגמא.

העולם תולה בסין תקוות כמנוע צמיחה עולמי, אך צריך להבטיח שהדרך שבה נוסע הרכב הסיני תהייה עם כמה שפחות מהמורות. כשרכב נתקבל במפגע, נהגו יכול להגיב בעוצמות שונות ובדרכים שונות. לצערנו, לא תמיד מתקבלות התגובות הנכונות, לבטח בתנאי לחץ. תגובתו הפעם תהייה קריטית, כי מעולם לא היה מצב בו החלטה של נהג אחד תשפיע פוטנציאלית על כל כך הרבה משתמשי דרך שנעים לצידו. למעשה, על כל האוטוסטראדה.