השקל הישראלי הגיע ביום ד' בצהריים לרמה החזקה ביותר שלו מול הדולר מזה יותר משנה. שער החליפין של השקל ירד לרמה שמתחת ל-3.67 שקלים לדולר, חרף רכישת דולרים על ידי בנק ישראל. היה זה עוד יום קרב אחד של הבנק המרכזי בזירת המט"ח, ולא מן המוצלחים שבהם.
הנגיד, סטנלי פישר, יודע שהוא לא יכול לעצור את התחזקות השקל, ואמר זאת במפורש בהזדמנויות לא מעטות. יש עודף גדול בחשבון השוטף, יבוא ההון עולה על יצוא ההון, ולכן זרם הדולרים הנכנס משתקף בשער החליפין. הבעיה של פישר היא בקצב התיסוף, ובממדיו.
מולו מתייצבים גופים פיננסים, חברות ומה שמכונה "ספקולנטים" אשר מנצלים את פערי הריביות בין ישראל ליתר המדינות, כדי לנסות לקבוע קצב תיסוף מהיר. זו כבר זירת הקרב של פישר, בין אלה אשר מהמרים על תיסוף גדול ומהיר, לבין נגיד שרוצה למתן את המגמה הזו באמצעות רכישת מטבע חוץ.
עד לשבוע זה, פישר הצליח לרסן את התיסוף, על ידי רכישה של מיליארדי דולרים, וגרם ללא מעט לחץ אצל גורמים פיננסים אשר הימרו על שער חליפין נמוך במיוחד. גם אתמול הוא הצליח למנוע תיסוף גדול יותר.
עתה צריכים לבחון מי יישבר קודם. אם יגיע מועד פקיעת חוזים בשער שגבוה מהערכת ה"ספקולנטים" פישר ירשום ניצחון, ולא מעט אנשים בבנקים זרים יצטרכו להנפיק הסברים על הפסדים גדולים.
לעומת זאת, אם ייכשל הנגיד, מי שישלם את המחיר יהיו לא מעט פועלים בתעשייה הישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
