רשות ני"ע לבנקים: תקנו ליקויים חמורים במערכות הייעוץ הממוחשבות

ממצאים חמורים בביקורות שערכה רשות ניירות ערך במערכות הייעוץ הממוחשבות בבנקים במהלך 2009. מהביקורות, שערכה מחלקת ההשקעות של הרשות, עולים ליקויים באיכות המידע שמציגות מערכות הייעוץ; עולה מחסור מהותי במידע על תעודות סל; והיעדר התרעה בזיהוי חריגה מתמהיל ההשקעות של הלקוח.

בעקבות הממצאים, הודיעה הרשות לבנקים הרלבנטיים כי היא מצפה מהם לפעול לאלתר לתיקון הליקויים. כמו כן דרשה הרשות מהבנקים לשפר את מערכי הבקרה שלהם על הנתונים שעומדים בבסיס מערכות הייעוץ הממוחשבות ועל התנהלות המערכות הממוחשבות. כן דרשה מהם לפתח מנגנוני התרעה שיתייחסו לשינויים בהמלצות המערכת ולחריגות של תיק הלקוח מתמהיל ההשקעות המומלץ לו על ידי המערכת הממוחשבת.

הרשות מתחה ביקורת על העובדה שדירוג קרנות הנאמנות שעורכים הבנקים אינו מתייחס לשכר מנהל הקרן (דמי הניהול) בפועל כשחל בו שינוי, זאת למרות שלשינוי זה עשויה להיות השלכה מהותית על תשואת הקרן בעתיד. הדבר בולט בעיקר בקרנות נאמנות כספיות שקליות שהעלו בשנה האחרונה את גובה דמי הניהול שגובה הקרן, שכן בקרנות אלו שיעור דמי הניהול עלול להיות מהותי ביחס לתשואה. הבנקים התבקשו לבחון את המלצות היועצים ביחס לקרנות הנאמנות הכספיות ולוודא כי בהמלצתם מביאים היועצים בחשבון את השינוי שחל בדמי הניהול בקרן.

ביקורות הרשות התמקדו בבחינת יכולתן של מערכות הייעוץ הממוחשבות לספק ליועץ ההשקעות בבנק תמיכה מקצועית ואובייקטיבית. עד כה כיסו הביקורות את מערכות הייעוץ הממוחשבות בבנקים המטפלות בלמעלה מ-80% מהלקוחות הפרטיים המקבלים ייעוץ השקעות בבנקים. ביקורות נוספות בנושא זה עדיין נמשכות.

המערכת הבנקאית מעסיקה למעלה מ-4,000 יועצי השקעות, הנעזרים בין היתר במערכות יעות ממוחשבות, המייסעות להם במתן יעוץ ההשקעות ללקוחות. בביקורות שערכה הרשות נמצא כי מערכות הייעוץ הממוחשבות מספקות אינפורמציה אובייקטיבית ומאפשרות ליועץ ההשקעות להתאים את המלצותיו לצרכיו וטעמיו האישיים של הלקוח. יחד עם זאת, הן לוקות בחסר בכל הקשור להכללת בסיס מידע מעודכן ותשתית לארגון המידע הרלוונטי באופן שיקל על יועץ ההשקעות בבנק למלא את תפקידו באופן אפקטיבי ומקצועי.

בבדיקה שערכה הרשות, נמצאו ליקויים באיכות המידע שמציגה המערכת הממוחשבת בנוגע לקרנות נאמנות, כמו טעויות בוותק הקרן המוצג במערכת ודרגות החשיפה שלה למניות ולמט"ח. כן נתגלו טעויות בסיווג הקרנות לאפיקי ההשקעה השונים.

התגלה מחסור מהותי במידע המתייחס לתעודות סל, באופן שמקשה על יכולתו של היועץ להשוות בין תעודות הסל. בלט במיוחד מחסור במידע ביחס לנכסים המגבים את תעודת הסל ומחסור באינפורמציה המעידה על התנהלות הגוף המנהל את תעודת הסל ועל המסחר בתעודת הסל על פני זמן.

בהיעדר המידע האמור, העלתה הרשות חשש להתבססות יתר של היועצים על "הטבה" שנותן בית ההשקעות במחיר הקניה של תעודת הסל מבלי שנבחנת מולה פגיעה אפשרית בלקוח בעת המכירה בשל הצבת מחיר מכירה נמוך על ידי הגוף שמנהל תעודת הסל.