למכירה: אוסף האמנות של הפניקס

אוסף האמנות של חברת הביטוח הפניקס עומד למכירה במלואו - כך נודע ל"גלובס". כשמונה שנים לאחר שמכרה את אוסף האמנות הבינלאומי שלה, בקבוצת הביטוח והפיננסים שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה התקבלה החלטה למכור את כל האוסף הגדול והייחודי של יצירות האמנות הישראלית שבבעלותה. החברה החלה במימוש החלטה זו. האוסף, הכולל כיום לפחות 1,000 יצירות אמנות ישראלית, מוערך בכ-20 מיליון דולר. הפניקס מעוניינת לחסל את האוסף ולממש את שווי הנכס, שאחזקתו כרוכה בעלויות של אחסון, תפעול ושימור, ומעבר לכך עלותו נמדדת בכך שהוא אינו נכס מניב.

מחפשים קונה מרכזי

אוסף הפניקס נחשב לאוסף האמנות הישראלית החשוב ביותר מחוץ למוזיאונים. לדברי מומחים לאמנות, האוסף כולל תחומים באמנות הישראלית שחסרים גם באוספים של שני המוזיאונים הגדולים - מוזיאון תל-אביב לאמנות ומוזיאון ישראל בירושלים. בעבר כלל האוסף גם עבודות אמנות בינלאומית - אשר נמכרו ב-2002-2003, מיד לאחר מכירת החברה מידי משפחת חכמי לבעלי השליטה הקודמים בה, קבוצת שחר-קז.

את האוסף הישראלי והבינלאומי יסד בשנות ה-70 יוסי חכמי, שמשפחתו החזיקה בבעלות על הפניקס עד למכירת החברה ב-2002 לקבוצת שחר-קז. מאז החליפה הפניקס ידיים פעם נוספת וכעת היא נמצאת בשליטת קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. בעבר הביעו בעלי השליטה מחויבות לאוסף הישראלי ודיברו על ההיבטים היוקרתיים של אחזקה בנכס תרבות כה חשוב. כך, בדו"חות הכספיים של הפניקס לשנים שעברו מאז מכירת האוסף הבינלאומי ועד בדו"חות לשנת 2008 נכתב: "בכוונת החברה לקדם ולפתח את האוסף הישראלי עקב חשיבותו וייחודו. לצורך כך, מקציבה הנהלת החברה תקציב שנתי לרכישת יצירות של אמנים צעירים, רכישות של יצירות משלימות לאוסף הישראלי וארגון תערוכות".

כעת השתנתה המגמה, והחברה אינה מעוניינת עוד בנכס. השמועות בענף אומרות כי הבעלים החדשים, יצחק תשובה, מעולם לא סקר את האוסף במלואו. נכון לדצמבר 2008 הוערך שווי האוסף בספרי החברה בכ-78.8 מיליון שקל, והוא כלל אז כ-1,400 יצירות.

בשנים האחרונות דיללה חברת הפניקס את אחזקותיה באוסף הישראלי, באמצעות מכירת יצירות בבתי מכירות פומביות, שהניבו לחברה יותר מ-30 מיליון דולר.

כעת נודע, כי החברה מעוניינת לחסל את אחזקתה ב"נכס האמנות", ומחפשת גוף שירכוש ממנה את האוסף בשלמותו או חלקים מתוכו. זאת כיוון שלדעת ראשי החברה האוסף אינו מספק לה תשואה ראויה ואף מסב הוצאות, בעוד שהוא נחשב לחלק מנכסי הקבוצה, כהשקעה האמורה להניב לה תשואה לאורך השנים. בהקשר זה נציין כי הפניקס מציגה בשנים האחרונות תשואה נמוכה בהרבה מזו שמציגות מתחרותיה, בניהול השקעות הקבוצה. ככל הידוע, בהפניקס מעוניינים למצוא לאוסף המכובד קונה עיקרי, שיקנה אותו כמקשה אחת. אולם עד כה טרם נמצא קונה כזה. לכן, בכוונת החברה להמשיך ולהוציא את האוסף למכירה בשרשרת מכירות נפרדות.

יוסי חכמי מסורב

באחרונה הואץ קצב הוצאת היצירות למכירה, ובין היתר נמכרות עבודות שבעבר נחשבו לתחום הליבה של האוסף. על-פי מקורות בענף האמנות, יוסי חכמי, שהציע בעבר לא אחת לרכוש את ליבת האוסף, נתקל בסירוב. במכירה פומבית של סותבי'ס בניו-יורק בנובמבר האחרון, הוצעו 67 יצירות מהאוסף ומהן נמכרו 58 יצירות בשווי כולל של 1.23 מיליון דולר. במכירה הקרובה של בית המכירות תירוש, שתתקיים ב-30 בינואר, מוצעות עוד 20 עבודות אמנות ישראלית מאוסף הפניקס (ראו מסגרת).

יונה פישר, חתן פרס ישראל הנחשב לבכיר האוצרים באמנות הישראלית, אישר את הערכות "גלובס": "אוסף הפניקס הוא בעיני האוסף הפרטי החשוב ביותר של אמנות ישראלית. הן מבחינת איכות ועומק בתחומים מסוימים והן כמותית יש בו אבני דרך חשובות מהאמנות הישראלית, למשל ציורים מוקדמים של ראובן רובין ואקוורלים מוקדמים של יוסף זריצקי".

האם צריך מוזיאון לקום ולרכוש אותו?

"שום מוזיאון ולדעתי גם אדם פרטי לא יכול לרכוש את האוסף כולו, משתי סיבות: האחת, העלות - הפניקס מעוניינת למכור כמה שיותר יצירות בכמה שיותר כסף. והסיבה השנייה - כמות העבודות באוסף היא מכשול. השוק הישראלי אינו מסוגל לקלוט את הכמות הזו. גם מכירה הדרגתית עלולה להביא לקריסה של ערכי העבודות האלה".

לא ניתן לגייס תרומה של 20 מיליון דולר, כמו שתורמים לבניין של מוזיאון?

"רק תמצאי לי תורם. תרומה לבניין מנוכה במס. בניין נושא באותיות ענק את שם התורם. כבוד וכדאיות הן מילות המפתח".

מהפניקס לא התקבלה תגובה.