פעם שלישית: בנק ישראל דוחה את שינוי שיטת ההפרשה לחומ"ס

בנק ישראל צפוי לדחות שוב את מועד כניסתו לתוקף של חוזר העלול להביא לפגיעה ברווחי הבנקים ולהגדלת ההפרשות לחובות מסופקים. ל"גלובס" נודע כי יישום החוזר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי", שנועד להעביר את הבנקים לשיטת הפרשה חדשה לחובות מסופקים, צפוי להידחות בפעם השלישית, הפעם מיולי 2010 לינואר 2011. המועד המקורי ליישום החוזר היה ינואר 2009.

לדחיית החוזר יש כמה סיבות: עומס על הבנקים במעבר לכללי באזל 2, רצון שלא לשנות כללים חשבונאיים באמצע השנה וקשיים בהתאמת מערכות המחשב ליישום ההוראה המורכבת יחסית. לפי הערכות, המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא יאפשר דחייה נוספת.

3 סוגי חובות בעייתיים

חלק מהבנקים מדווחים כי יישום החוזר יפגע בהכנסותיהם. דיסקונט, למשל, מדווח כי יישום החוזר "ישפיע לרעה על תוצאות הפעילות של הבנק ועל מצבו הכספי". מזרחי טפחות מזהיר כי "ליישום ההוראות עשויה להיות השפעה משמעותית ביחס להון העצמי, וההפרשות להפסדי אשראי יגדלו". הבינלאומי סבור כי יישום ההוראה יגרום ל"גידול בהפרשה לחובות בעייתיים", ואילו לאומי והפועלים טוענים כי אין ביכולתם להעריך את השפעת החוזר.

בכל מקרה, יצטרכו הבנקים לכלול בדו"חות הכספיים שלהם לרבעון השני ביאור "פרופורמה": פירוט ההשפעה הצפויה של יישום ההוראה על תוצאות הבנק אם היתה מיושמת באותו מועד.

כאמור, החוזר מעביר את הבנקים לשיטת הפרשה חדשה לחובות מסופקים, שבה יסווגו החובות הבעייתיים לשלושה סוגים: "השגחה מיוחדת", הדורשת הפרשה של 1%, "סיכון אשראי נחות" (הפרשה של 2%) ו"סיכון אשראי פגום", הדורש הפרשה של 4%.

בשיטה החדשה, לא ניתן יהיה לרשום הכנסות ריבית בגין "חובות פגומים". כך, למשל, אם הבנקים סבורים כי יש לסווג חוב מסוים כ"חוב שאינו נושא הכנסה", עליהם להפריש את כל הכנסות הריבית הצפויות ממנו בעתיד מיד עם הסיווג, בעוד כיום מתבצעות ההפרשות בגין הריבית מדי שנה.

עוד נקבע בהנחיות החדשות כי יש להפריש הפרשות פרטניות לחובות מסופקים, בהתבסס על ערך נוכחי מהיוון של תקבולי הריבית הצפויים מהלווים. כלומר, על הבנקים להפריש לחובות מסופקים כאילו לא יקבלו בעתיד את הריביות מהלווה הבעייתי. סעיף אחר קובע את נוהלי ההפרשה להפסדי אשראי קבוצתיים בגין חובות קטנים והומוגניים, שירידת הערך שלהם נבחנת על בסיס ביצועי העבר של הקבוצה.