מאז פרעה לא היתה שליטה כזאת

אם מצרים תזכה בגמר אליפות אפריקה, זו תהיה זכייה שלישית ברציפות שלה; אם מצרים תזכה הערב, מה ימנע מאחמד חסן להמשיך ולשחק עד גיל 100; אם מצרים תזכה הערב, שוב תעלה השאלה איך הנבחרת ששולטת באפריקה ביד רמה לא מצליחה להגיע למונדיאל כבר 20 שנה ■ כן תשתתף בגמר הערב: גאנה; לא יגיעו: האוהדים

1. סטטיסטיקה - חסן נגד העולם

שבירת שיאים. זה המוטו שמנחה את נבחרת מצרים באליפות אפריקה הנוכחית. ניצחון הערב (18:00, יורוספורט) בגמר מול גאנה יקבע את השיא המשמעותי מכולם: מצרים תהפוך לנבחרת הראשונה בהיסטוריה של האליפות שזוכה בה שלוש פעמים רצופות. חוץ מזה, מצרים יכולה הערב להגדיל את הפער שלה בטבלת הזכיות הכוללת - ל-7 בסך הכל. הפסד, וגאנה תצמק את המאזן ל-6-5.

שיא אחד שמצרים כבר שברה באליפות אפריקה הוא כמות המשחקים הרצופים ללא הפסד בטורניר - 18. ובין כל השיאים הקבוצתיים, יש גם שיאים אישיים שנשברו באליפות באנגולה - אחמד חסן בן ה-34, קשר הכנף של אל-אהלי, שהספיק בעשור הנוכחי לעבור גם בבשיקטאש ואנדרלכט, יערוך הערב את ההופעה ה-172 שלו במדי הנבחרת המצרית. רק שש הופעות יהיו חסרות לחסן כדי להפוך לכדורגלן בעל כמות ההופעות הבינלאומיות הגדולה ביותר. כרגע מקדימים אותו רק השוער הסעודי מוחמד אל-דאייה (177 הופעות) והבלם המקסיקני קלאודיו סוארז (178).

"ההצלחה הפנומנאלית שלנו מאד מרגשת אותי", אמר חסן בשבוע שעבר לסוכנות הידיעות dpa. חוץ מההופעות, חסן יהפוך גם לשחקן הראשון שזוכה באליפות אפריקה ארבע פעמים. "חשוב לי מאוד להגיע לזה", הוא אומר. "יש 52 מדינות באפריקה ואנחנו יכולים להנציח את השליטה שלנו בכדורגל ביבשת". לשאלה האם הוא מתכוון לפרוש בקרוב (יחגוג 35 במאי הקרוב), חסן משיב בפליאה. "אני עדיין מרגיש פיזית מעולה. יש לי עוד כמה טורנירים לעשות. כדורגל זו האהבה הכי גדולה של החיים שלי, ואם אוכל, אשחק עד גיל 100".

אגב, בקריירה המפוארת של חסן יש כתם אחד גדול: הוא מעולם לא שיחק במונדיאל, בו מצרים לא השתתפה מאז 1990. מצרים גם תיעדר מדרום אפריקה 2010, אחרי שפספסה ברגע האחרון את ההעפלה כשהפסידה לאלג'יריה. "יכול להיות שכבר מאוחר מדי בשבילי להגיע מונדיאל, אבל זה לא אכפת לי", הוא מדגיש. "לא הייתי מחליף את הדברים שהשגתי בקריירה שלי רק בשביל טיול של שלושה משחקים באיזה מונדיאל".

2. אמוציות - על שופט חרא ותקשורת שמבלבלת את המוח

"נקמה, נקמה, נקמה!", זעקו הכותרות בטלוויזיה המצרית ביום חמישי האחרון. המטרה: לנקום באלג'יריה, זאת שרק 70 ימים חלפו מאז שמנעה מאחמד חסן ומצרים הופעה בגביע העולם. אמוציות אף פעם לא היו חסרות לכדורגל הערבי, אבל נדמה שהעניין הזה שהתפתח השנה בין אלג'יריה למצרים כבר חצה כל גבול אפשרי. "המשחק הזה הוא עניין של חיים ומוות", אמר לפני המשחק מוחמד זידאן, כוכב הנבחרת המצרית. "רק אם ננצח את אלג'יריה וננקום בהם נוכל לראות את המונדיאל בראש שקט. אנחנו אלופי אפריקה ואנחנו טובים יותר מאלג'יריה, ונראה את זה לעולם כולו".

זידאן כמובן צדק. ה-4-0 ביום חמישי היה השפלה מוחצת, והתגובה האלג'יראית - בהתאם. שלושה שחקנים של אלג'יריה הורחקו במהלך המשחק, שלאחריו אמר הקשר של הנבחרת ושל רייג'רס הסקוטית, מאדג'דיד בוחרה: "שיחקנו נגד נבחרת מצרים והשופט. הוא היה חרא היום, אבל יש כאלו שופטים באפריקה לצערי. לפחות אנחנו הולכים למונדיאל, ומצרים לא. זאת הנחמה שלנו. במונדיאל יהיו שופטים טובים יותר".

מי שקצת פחות מוטרד מהשופטים באליפות אפריקה הזאת, אבל נסחף גם הוא לתוך הרגשנות שמלווה את הטורניר הזה, הוא מאמן נבחרת גאנה. הפעם הצד המותקף הוא דווקא התקשורת. מילובאן ראג'באץ' הסרבי, שינסה לנצח את מצרים בגמר הערב, אמר לאחר הניצחון על ניגריה (1-0) ביום חמישי: "שיחקנו כדורגל מכוער וניצחנו, וככה זה הכי טוב. אמרתי לשחקנים שזאת הדרך היחידה להגיע להישגים. התקשורת בגאנה כל הזמן מבלבלת לי את המוח על כך שצריך לשחק כדורגל יפה, אבל אני יותר בעניין של תוצאות, ופחות בעניין של בלבולי מוח".

3. אוהדים - יקר לנו, לא נוסעים

האצטדיון שיארח את משחק הגמר הערב הוא "אצטדיון ה-11 בנובמבר" בעיר הבירה האנגולית, לואנדה (קרוי על שם התאריך שזו זכתה אנגולה לעצמאות ושחרור מהקולוניאליזם הפורטוגלי - 11 בנובמבר 1975). עלות הקמתו הגיעה ל-450 מיליון דולר (מתוך 1.5 מיליארד דולר שהשקיעה אנגולה באצטדיונים לקראת הטורניר), והוא נחשב למתקן הספורט החדיש במדינה, גם בגלל שהוא מכיל 50 אלף מקומות. אלא שכלל לא בטוח שכל המקומות האלו יתמלאו הערב.

רק מאות בודדות של אוהדים הגיעו ממצרים לטורניר, אליהם יצטרפו כמה אלפים לקראת משחק הגמר. הנתון הזה נכון גם לגבי האוהדים של גאנה, והשורה התחתונה היא אותה שורה תחתונה: הטורניר הזה לא מוציא מגדרו את הקהל.

רק כ-476 אלף אנשים הגיעו לצפות במשחקי אליפות אפריקה הנוכחית (טרם משחק הגמר), ירידה עצומה לעומת הטורניר הקודם שנערך בגאנה ומשך סך של 714 אלף אוהדים. מה הסיבות לכך?

קודם כל, הבעיה הבסיסית של אפריקה - היעדר יכולת כלכלית מצד התושבים והאוהדים. שנית - היוקר היחסי של השהות באנגולה, מדינה עם הכלכלה שמתפתחת במהירות הגדולה ביותר באפריקה, במיוחד מאז שהסתיימה מלחמת האזרחים ב-2002. מאגרי הנפט של אנגולה הם הטריגר העיקרי לצמיחה הזאת (7% מעתודות הנפט הנוכחיות של ארה"ב נרכשו מאנגולה). המלונות הטובים בלואנדה עולים 400 דולר ללילה. ארוחה של המבורגר, צ'יפס וקולה עולה ברוב המסעדות כ-30 דולר. וזה קצת גדול על אוהדי כדורגל, עם כל הכבוד לאליפות אפריקה.

גם פיגוע הטרור נגד נבחרת טוגו לא הועיל לפופולריות של הטורניר מצד האוהדים, וכמובן המרחק הגיאוגרפי הגדול יחסית של אנגולה ממושכות הקהל הגדולות ביותר באפריקה - ניגריה, חוף השנהב וגאנה. לדני ג'ורדן, יו"ר הוועדה המארגנת של המונדיאל בדרום אפריקה, יש הסבר משלו לעובדה שהקהל לא מגיע לאליפות אפריקה. "יכול להיות שהאוהדים שומרים את הכסף שלהם לחגיגה האמיתית בעוד כמה חודשים".