הכיוון: שאלה טובה

השבוע, כשנמרחו כותרות הענק על מעורבות הגב' נתניהו בסיכול מינויו של אלון פנקס לשגריר באו"ם, הוחלט על שינוי אסטרטגיה. כל מקורביו של נתניהו שהופיעו אז, נעלמו השבוע מהמסכים ומרשתות הרדיו. הפעם היה ראש הממשלה ממושמע יותר. אנשיו של ראש הממשלה יכולים להלין גם על עצמם.

ממשלת נתניהו מיעטה לייצר סדר יום לאומי בעשרת חודשי כהונתה. אין תהליך מדיני, אין רפורמות כלכליות חשובות והציבור אינו יודע מה הנושא המרכזי על סדר יומה. כשנשאל על כך נתניהו לפני חודשים אחדים הפתיע את בן שיחו כשלא ציין את איראן, אלא את הרפורמות בביורוקרטיה, בקרקעות, בתחבורה, ובשירות לאזרח. הצרה היא שהאזרח לא יודע שזה סדר יומו. האזרח לא לבד. גם שרים בממשלה לא בטוחים אם לממשלה יש סדר יום כלשהו.

ההוכחה באה בנאומו בכנס הרצליה. הוא אכזב את הכתבים המדיניים והקדיש את דבריו לערכים ולחינוך. הכותרת היחידה שניפק עסקה באפשרות חידוש המשא ומתן עם אבו מאזן.

אם לא תמצא אג'נדה מרכזית לממשלה ימשיכו הסקנדלים, או הפוליטיקה דוגמת המאמץ לפרק את קדימה, ליצור כותרות ואת סדר היום הציבורי. נתניהו, המחשיב עצמו אשף ביחסי ציבור, צריך להיות הראשון שמבין זאת: ממשלה שעושה גדולות מונעת את העיסוק בקטנות, מחליפה שנעלמה לפני 3 שנים ועד היחס לעוזרת.

הכותב הוא מגיש "הכל דיבורים ברשת ב', והפרשן הפוליטי של ערוץ 1