האוצר (שוב) שם מקלות לרכבת

"שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתיד, ושוב התחמק, הנבל! כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית והנה אכזבה... חבל...". את המילים האלה כתב המשורר נתן אלתרמן כבר ב-1936, לאחר שנגנזה התוכנית להקמת רכבת תחתית בתל אביב. תוכניות נוספות גובשו כמעט בכל עשור, אבל במשרד האוצר התעקשו שהתועלת לא תצדיק את השקעת העתק.

תוכנית נתיבי ישראל לקירוב הפריפריה למרכז של יועץ ראש הממשלה אורי יוגב ושר התחבורה ישראל כץ תוגש מחר (ב') לאישורו של נתניהו. לדברי גורמים במשרד ראש הממשלה התוכנית צפויה לעלות לאישור הממשלה בשבועות הקרובים.

כפי שנחשף ב"גלובס", התוכנית מציעה לראשונה בתולדות המדינה להעביר את האחריות להקמת מסילות הרכבת מידי רכבת ישראל לחברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) ולחברת חוצה ישראל. מדובר בפרויקטים בהיקף כולל של מעל 30 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת פרויקטים לסלילת כבישים ומסילות רכבת בהיקף של 51 מיליארד שקל עד 2030.

פרויקט אחר, הרכבת התחתית, הוא רק דוגמה קטנה לכרוניקה של התנגדויות ממשרד האוצר, כמעט לכל פרויקט עתיר ממון בתחום התשתיות והתחבורה. האוצר אפילו התנגד לסלילת נתיבי איילון. "פיל לבן" קראו לזה אנשי אגף התקציבים. "הנתיבים יישארו ריקים וזו תהיה בכייה לדורות" הם התריעו. גם אז היו נימוקים מרשימים, הרבה נתונים והרבה מספרים. עכשיו דמיינו איך היה נראה היום מרכז הארץ ללא נתיבי איילון, ותקבלו פרשנות חדשה למושג "החור שבגרוש".

כשחברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, ויתרה בשנת 2002 על האופציה לסלול את הקטע הדרומי בין צומת מסמיה לבית קמא, החליט שר האוצר דאז, סילבן שלום, להקים בכל זאת את הקטע במימון ממשלתי. בחוק ההסדרים האחרון ניסו אנשי האוצר להביא לגביית אגרה בו, אף שהמדינה סללה אותו ולא חברת דרך ארץ. המהלך טורפד בוועדת הכלכלה של הכנסת, אך בטח יעלה שוב בהמשך.

תושבי שדרות מחכים לרכבת מתחילת העשור הקודם. בכל פעם דוחה האוצר את העברת הכספים לסלילת המסילה בטענה שמדובר בקו בלתי משתלם בעליל. ואם הקו לשדרות נדחה, נדחה גם הקו לנתיבות ולאופקים, ובצדם גם הקו לדימונה.

ערי שינה

במשך שנים דורשים תושבי הפריפריה ליצור להם מקומות עבודה. גם כשהמדינה או המגזר העסקי עשו זאת, הם הביאו בעיקר מפעלי תעשייה מסורתית מתחום המזון או הטקסטיל. כשאלה הולכים ונעלמים, דורשים התושבים להביא להם היי-טק. הבעיה היא שהמושג "פריפריה" בישראל תלוש מהמציאות, בייחוד כשמקום כמו שדרות נמצא רק 60 ק"מ מתל אביב. תוכנית נתניהו תעקר לראשונה את הצורך לייצר מקומות עבודה במקומות מסוימים באופן מאולץ ובניגוד לכוחות השוק, ותהפוך את שדרות ושכנותיה למה שמכונה "ערי שינה" - יישובים בעלי איכות חיים למגורים, המרוחקים 60-30 דקות נסיעה ברכבת.

פקידי האוצר רואים לנגד עיניהם חצי רכבת ריקה שיוצאת מדימונה, או במילים אחרות - כסף שהולך לאיבוד ב-90 קמ"ש. הם שוכחים שבכל מודל הגיוני בעולם יפעלו קווים לא רווחיים בצד קווים רווחיים שאמורים לסבסד אותם. אז בכל פעם שאתם תקועים בפקק בנתיבי איילון, זכרו שיכולתם להיתקע בפקק הרבה יותר גרוע אם הדבר היה תלוי באותם פקידים.