האירו והדולר בדרך לשוויון (2)

הנגיד השוויצרי יצא דחוף לקניות באמצע הלילה כדי לסייע לכלכלת המשק שלו

במאמר השבוע שעבר התייחסתי לסכנות האורבות לגוש האירו ואשר השפיעו באופן דרמטי על מטבע האיחוד והביאו להיחלשות בשיעור 11% בשערו לעומת הדולר תוך חודשיים. האירו נחלש גם ביחס למטבעות אחרים, בעיקר היין היפאני.

קניות באמצע הלילה

בצעד יוצא דופן, התערב הבנק המרכזי של שוויץ ורכש אירו כנגד פרנק שוויצרי באשון לילה, תוך כדי המסחר במזרח הרחוק, במטרה לעצור את התחזקות המטבע המקומי שפוגעת קשות בתעשייה המקומית (היבוא הופך זול יותר), ביצוא ובתחרות עם מדינות הגוש.

אין זו הפעם הראשונה שבה מתערב הבנק המרכזי של שוויץ בשוק, ב-2009 הוא קנה מספר פעמים דולרים ואולם - רכישת אירו, ועוד תוך כדי המסחר באסיה, בשעה שתושבי שוויץ נמים בשלווה את שנתם, מעידה על הלחץ הגדול שהבנק שרוי בו ועל רצון דחוף להגן על התעשייה המקומית.

הדולר התחזק למעשה כנגד רוב המטבעות בעולם, כולל מטבעות שהיו חביבים על סוחרי CARRY TRADE כמו הדולר האוסטרלי, הניו זילנדי והריאל הברזילאי. מגמת הירידות המסתמנת בשווקים, מכוונת את המשקיעים, באופן טבעי, ממחוזות הסיכון אל חופי המבטחים הפיננסיים - הדולר, היין ובל נשכח את המטבע החזק בעולם: השקל הישראלי.

התחזקות השקל מדאיגה מאד את בנק ישראל, בשל השלכותיה על התעשיה המקומית ובעיקר על היצואנים. הבעיה כבר מזמן אינה מסתכמת ביחס הדולר לשקל. סל המטבעות האפקטיבי, המשקף את מאזן הסחר של מדינת ישראל, נחלש ב-5% לעומת השקל, תוך פחות מרבעון.

מדד העלויות גואה

בסקר שעשתה לאחרונה התאחדות התעשיינים לגבי השפעת התיסוף על עסקי הייצוא ב-2010, צפו 54% מהחברות פגיעה משמעותית בכושר התחרות שלהן, עד אובדן לקוחות. מדד מקובל לבחינת רווחיות החברות היא בדיקת עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא (ULC). עלייה במדד זה משקפת ירידה ברווחיות.

הוא הגיע לשיא ב-2008 תוך שהוא מטפס בקורולציה גבוהה מאד להתחזקות השקל. התערבות בנק ישראל, שהחלישה את השקל תרמה לירידה ניכרת במדד ULC, שהגיע לשפל בתחילת הרבעון השני ב-2009 עת נסחר הדולר סביב שער 4.2 והאירו סביב שער 5.6. ברבעון השלישי והרביעי ב-2009 נרשמה מגמה עלייה ברורה במדד ואין ספק שהתיסוף החד של השקל לעומת סל המטבעות האפקטיבי, מקרב אותו כעת בצעדי ענק לשיא שרשם ב-2008.

ברבעון האחרון בכל שנה, קובעות חברות "שער תקציב" שעל פיו נבחנת הרווחיות בשנה שאחריה. חברות אופטימיות המייצאות לגוש האירו, נקבו ברבעון האחרון ב-2009 בשער תקציב 5.5-5.6. אלו שנקטו מדיניות שמרנית יותר נקבו בשער 5.3-5.4. קל לנחש מה קורה להן בשערים הנוכחיים.

להבדיל מהיבואנים, שאינם מהססים להעלות מחירים בעת שינויי שער, היצואנים כבולים בהסכמים ארוכי טווח וגמישותם אינה גבוהה במיוחד. בכך אין הבדל רב בין יצואנים: אלה המוכרים לחו"ל תוצרת חקלאית, מוצרי פלסטיקה, חלקים לתעשיית הרכב והיי טק - כולם נפגעים.

אנו נמצאים כעת בשלב שבו כולם מתחילים להתפכח מהאמונה שהמשבר חלף עבר לו ומבינים שהתאוששות היא בעיקר נחלת הבנקים והמוסדות הפיננסיים, בעוד שהכלכלה הריאלית מפגרת הרחק מאחור.

סביר להניח שהמשך הפעילות הספקולטיבית לחיזוק השקל תגרום לירידה משמעותית ברווחיות החברות, במיוחד אלה שמייצאות לגוש היורו ולבריטניה. פגיעה זו תבוא לידי ביטוי כבר ברבעון הנוכחי והבא אחריו ואת התוצאות נראה בעוד מספר חודשים.

אין ספקולנטים בישראל

בסוף השבוע שעבר הכריז יובל שטייניץ, שר האוצר, שוב, שאין בישראל ספקולנטים. כמדומני שהוא מתייחס לאספקט צר מאד של המושג - מתקפה בנוסח ג'ורג' סורוס על הליש"ט והבאט התאילנדי.

שיעור בתחום ופעילות ממושכת, מגמתית ואפילו מתואמת, ומסוכנת לא פחות, ואולי אף יותר, בשל כך, קיבלנו לפני שבוע בדיוק: ביום שני, בסופו של יום מסחר רגוע יחסית, הופיעו בשוק מספר בנקים זרים בהיצעי ענק ולראשונה מזה זמן רב, ההתערבות מצד בנק ישראל, למרות שהיתה מאסיבית, לא הצליחה לעצור את התחזקות השקל. הטלטלה בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם סייעה במקצת לעצירת התחזקות זו. אם מגמת הירידה הנוכחית בשווקים תיחלש והיורו יתקן קצת את המגמה וייתחזק לעומת הדולר, התחזקות השקל תימשך.

  1. יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
    Rika40@012.net.il
  2. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

  1. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.