האם ב-2010 ישובו הנפקות מניות לאחר שנתיים של יובש?

תחילתה של 2010 הציגה דווקא סימנים של התחממות, ואת חודש ינואר סיכמו החברות הנסחרות עם גיוסים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל - 1.6 מיליארד שקל באמצעות אג"ח, לצד גיוס של כ-420 מיליון שקל במניות.

אולם, חודש פברואר מציג בינתיים סימנים של חולשה. מתחילת החודש גיוסו כחצי מיליארד שקל בסך הכל - 410 מיליון באג"ח ופחות מ-90 מיליון שקל באמצעות מניות (לצד אלה, יש להזכיר כי בנק לאומי גייס בשבוע שעבר 2 מיליארד שקל בשטרי הון נדחים).

אם כך, בשוק האג"ח הקונצרניות המצב נראה סביר, אך בשוק המניות הוא הרבה פחות טוב. בשתי הנפקות שביצעו בשבוע האחרון שתיים מהקבוצות הגדולות במשק - אלון ואי.די.בי - נאלצו החתמים להפעיל את מנגנון ההתחייבות החיתומית כתוצאה מביקושים דלים, כשבמקרה של אלון חיפושי גז, נרכשה על ידם כמעט כל ההנפקה.

שיאים של חולשה

בשנת 2009, כמעט ולא משנה מה הציעה אי.די.בי - היא הצליחה לגייס. החברה גייסה באמצעות חברות ההחזקה השונות שלה סכום מרשים של יותר מ-6 מיליארד שקל. אולם, בעוד המשקיעים גילו נדיבות בכל הקשור לגיוסי אג"ח, הרי שכאשר זה מגיע לגיוסי מניות ידם, מתברר, הרבה יותר קפוצה.

אי.די.בי יצאה בהנפקת בזק של מניות ואופציות בסוף השבוע שעבר, במטרה לגייס 75 מיליון שקל לקופת החברה (אם האופציות יממושו, הגיוס יכול להגיע עד 200 מיליון שקל). הביקושים במכרז המוסדי היו חלשים למדי, והחברה גייסה רק 60 מיליון שקל, שמתוכם 25 מיליון שקל נרכשו על ידי החתמים - כלל חיתום, לאומי חיתום, לידר ואקסלנס נשואה, שנטלו על עצמם התחייבות חיתומית.

בעקבות הביקושים הפושרים והמגמה השלילית בשווקים, החליטה אי.די.בי לשפר את התנאים שהיא מציעה למשקיעים והורידה את מחיר החבילה בכ-10%. היום מתקיים המכרז הציבורי בהנפקה, ועל פי הערכות הוא אמור להניב תוצאות טובות יותר מזה המוסדי.

התוצאות בהנפקת אי.די.בי עוד נחשבות להצלחה מסחררת לעומת ההנפקה של קבוצת אלון. הקבוצה שבשליטת דודי ויסמן, מהקבוצות הגדולות והמשמעותיות בשוק המקומי, קבעה שפל שלא נראה הרבה זמן בשוק ההון, כששיעור ההיענות לגיוס מתוכנן של 30.8 מיליון שקל לטובת חברת הבת אלון חיפושי גז זכה לביקושים של 0.9% בלבד - 280 אלף שקל.

למרות החולשה שמשקפות שתי ההנפקות הללו, החתמים בשוק מתעקשים לשדר אופטימיות ומציינים כי התקלות בגיוסים של אי.די.בי ואלון הן נקודתיות, אינן מייצגות ולא בהכרח מרמזות על הכיוון בהמשך. עוד מציינים החתמים, כי "בשני המקרים חוסר ההצלחה של ההנפקות קרה בגלל שהן לא תומחרו נכון. במקרה של אלון, החברה ידעה שהתמחור בעייתי, ובהתאם לכך העמלות שהעניקה לחתמים לביצועה".

המוסדיים בחוץ

המאפיין המרכזי של הגיוסים האחרונים בשוק ההון הוא היעדרם הכמעט מוחלט של הגופים המוסדיים. לפי נתוני האוצר שפורסמו לאחרונה, שיעור ההשתתפות של המוסדיים הגדולים בהנפקות האחרונות ירד ל-13% בלבד, בעוד שחלקם בשוק ההון הוא כשני שלישים. את מרבית הביקושים בהנפקות מזרים הציבור, בעיקר באמצעות קרנות הנאמנות, ואילו המוסדיים לא מתלהבים מרמות המחירים המוצעות בהנפקות, ומחפשים השקעות אטרקטיביות יותר.

"שוק האג"ח הוא לא זול, והשחקנים החכמים כבר לא נכנסים אליו. אבל כל עוד המגמה בשוק חיובית, הנפקות האג"ח יימשכו", אומר גורם מוסדי.

אתמול אמר בעניין זה אמיר הסל, מנהל חטיבת ההשקעות של הראל, כי מי שקונה במרבית הנפקות האג"ח כיום הוא הציבור. "אם הייתי חושב שאלה הנפקות מעניינות, הייתי נכנס. אנחנו מחפשים אלטרנטיבות יותר טובות", אמר הסל.

באופן כללי, ניתן לומר שהמוסדיים יושבים כרגע על הגדר: לא מתנפלים על המניות, אך מצד שני גם לא מקטינים פוזיציה באופן משמעותי. ניתן לראות עדות לכך בשוקי העולם שרושמים מימושים משמעותיים בתקופה האחרונה, בעוד השוק הישראלי נותר יציב למדי. מדד המעו"ף נותר כמעט ללא שינוי בשבוע האחרון, בזמן שברחבי העולם נרשמו ירידות חדות - השווקים באירופה ירדו בכ-5% בממוצע, וה-S&P 500 האמריקני איבד כ-3%.

מנגד, החשיפה של המוסדיים לשוק המניות כיום אינה נמוכה, וגם רמות המחירים אינן זולות במיוחד, לכן נראה כי הם מעדיפים כעת לשמור על הסטטוס קוו הנוכחי ולא נלהבים להשתתף בהנפקות.

ישנן היום עוד מספר הנפקות של מניות בקנה, הבולטת בהן היא של פעילות הנדל"ן של דוד עזריאלי (חברת קנית). הנפקות נוספות על הפרק הן של קבוצת קרדן (קרדן נדל"ן) ושל קבוצת אלקו (אלקטרה מוצרי צריכה). בחברות הללו בוודאי נושאים עיניים בימים אלה לשוק בדאגה, ובודקים האם מדובר בקיפאון זמני, או שבכלל השוק המקומי אינו מוכן עדיין לעכל הנפקות מניות.