חאדר ומחמד רק התרשלו

מה ההבדל בין מסירת מידע לאויב ובין סתם רשלנות עיתונאית של כתבי הרשתות הזרות

חאדר שאהין ומחמד סרחאן מעדיפים היום שלא לסקר את הצבא. לפני שנה, בעת מבצע עופרת יצוקה, הם נעצרו בקול תרועה רמה והואשמו במסירת מידע לאויב. החודש, כפי שדווח ב"עין השביעית", קבע בג"ץ כי בסך-הכול מדובר ברשלנות עיתונאית, והחליף את חודשי המאסר שגזר עליהם בית המשפט המחוזי ב-45 ימי עבודות שירות.

לא ריגול, לא מסירת מידע, בסך-הכול פשלה. אלא שהשניים, בהיותם עובדי רשתות במדינות אויב, אינם חברים בלשכת העיתונות. כתוצאה מכך, את עבירות הצנזורה שלהם לא לוקחים לוועדת העורכים, אלא לבית המשפט. בעוד אחרים ננזפים, הם מושלכים למעצר.

יום לאחר שחרורם ממעצר-בית, שנמשך למעלה מחצי שנה, הם כבר חזרו לשטח להעביר דיווחים לאיראן ולרחבי העולם הערבי, באישור הרשויות. אולם המערכת שהוציאה את כל התותחים נגד השניים הצליחה בדבר אחד: עם הצבא הם לא מתעסקים.

"האמת, אני מפחד", אומר סרחאן למגזין G. "אנחנו מעדיפים, גם בגלל המשפט וכל הבלגן, לא לעסוק בנושאים צבאיים, אז אנחנו מתעסקים בדברים אחרים".

סרחאן, תושב אבו-תור, הוא סטודנט שנה ב' למשפטים במכללה ברמת-גן. עכשיו הוא גם חושש שמישהו ינסה לפגוע בסיכוייו לקבל רישיון עיסוק בעריכת דין. "זה היה החלק הכי קשה. אני צריך לעשות את כל השנה הזו עוד פעם, בגלל מעצר-הבית. בעצם, מלכתחילה אמרנו שלא היה בזה זדון או בכוונה לפגוע במישהו".

* ביטחון המדינה באמת עומד לנגד עינייך כשאתה מדווח לאל-עאלם האיראנית?

"ברור. אנחנו לא רוצים לעבור על שום חוק של מדינת ישראל, וכמובן שאנחנו לא רוצים שמישהו ייפגע בגלל דיווח שלנו, משום כיוון".