יהודי זה הכי טוב

פדיחה להיות דרוזי, ערבי זה ממש נורא, יהודי זה טוב, ויהודי שהולך לבית-כנסת - הכי טוב

א. שערי העיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" היום (ד') מוקדשים לעימות בין שר הביטחון, אהוד ברק, לרמטכ"ל, גבי אשכנזי. ב"מעריב" זו "מלחמה בצמרת", "ידיעות אחרונות" מסתפק ב"קרב בצמרת".

על מה הם רבים, שני האישים שאמונים על שמירת ביטחוננו? האם על הדרך הרצויה לטפל באיום האיראני? האם חלוקים בדעתם על מה צריך לעשות מול החיזבאללה? אולי הם פשוט לא מצליחים להסכים ביניהם על הדרך הטובה, המהירה והאלגנטית ביותר להפיל את החמאס?

לא. הם רבים על הארכת כהונתו של הרמטכ"ל.

או יותר נכון, הם רבים על מי הצית את הריב בנושא הארכת כהונתו של הרמטכ"ל. הריב הזה, כשמנסים לרדת לפרטיו המשעממים, מזכיר יותר מהכול התנצחות בין שתי פולניות במספרה. קודם כל, כולם מכחישים שיש בכלל ריב. אחר-כך מכחישים את סיבת הריב; זה מכחיש שהוא רוצה הארכה, זה מכחיש שהוא לא רוצה להאריך. אחר-כך מכחישים את זה שהם מכחישים שיש ריב שאיננו. מיד לאחר מכן מציינים שני הצדדים לטובה את יכולת האיפוק העצמית שלהם ("לא ניגרר להשמצות"). לסיום, מאשימות שתי הפולניות את הכלות שלהן; זה מאשים את דובר צה"ל בניהו, ההוא מאשים את ראש המטה קורן.

לא משנה. אנחנו כבר ננוח בקבר.

ב. וכשזה המצב בעמודים הראשיים, אין לבנאדם ברירה אלא להימלט לשערים האחורים, להתעודד. אבל גם שם לא מצאתי נחמה. השער האחורי של "ידיעות אחרונות" מספר היום על בעיה רצינית וכואבת מאוד שיש לחבר הכנסת כרמל שאמה (ליכוד): אנשים חושבים שהוא דרוזי. מסכן. "מיעוט בטעות", קוראת הכותרת.

לא שיש לחבר הכנסת שאמה בעיה עם זה. מה פתאום, השתגעתם, להפך - זו מחמאה ענקית. הוא בכלל לא רואה בזה עלבון, לדבריו, פשוט מפריע לו ש"הציבור צריך לדעת מיהם חברי הכנסת". אה, וואלה, זה הכול מדאגה לנו, הציבור. תודה.

הכתבה מלאה בסיפורים קורעי-לב על עשרות תקריות בהן חשבו בטעות את שאמה המסכן לדרוזי: חברי מרכז ליכוד הצביעו עבורו במשבצת השמורה למיעוטים, בביקור באושוויץ חלקה לו חברת כנסת אחת מחמאות: איזה יופי שדרוזי יודע לשיר "ירושלים של זהב", ועוד באושוויץ! אפילו בטלוויזיה, שלא נדע, מתבלבלים - וכבר הזמינו אותו להגיב בשם העדה. ואם לא מספיק שחושבים שהוא דרוזי, הרי שקולגות של אשתו של אחד מהשרים, כך הוא מספר, חשבו בכלל שהוא ערבי. ערבי! רחמנא לצלן, שאמה, אתה בצרות.

שאמה, דואג לציין הכתב צביקה ברוט, הוא לא רק יהודי - הוא אפילו כהן, עד כדי כך, ואם זה לא מספיק - הוא אפילו מבקר בבית-הכנסת לעתים קרובות. מה מקור הבלבול הנוראי הזה? לשם המשפחה שלו ניגון ערבי, הוא בן לעדות המזרח, ולדבריו, "לכן המראה שלי אינו שוודי". מרוב שלח"כ שאמה אין בעיה עם זה שחושבים שהוא דרוזי ומרוב שזה משעשע אותו, הוא שוקל ("בחיוב") להחליף את השם. אולי לכהן.

הנה לכם עוד דוגמה קטנה, קלילה, לגזענות של מדינת ישראל של 2010. הכול ברוח טובה ובכיף, כמובן, אבל מה מסתתר בין השורות? פדיחה להיות דרוזי, להיות ערבי זה כבר ממש נורא, יהודי זה טוב, יהודי כהן זה עוד יותר טוב, ויהודי כהן שהולך לבית-כנסת - זה הכי טוב.