המשחק נפתח מחדש

1. האפשרות הסבירה הנראית לעין: האסיפה הכללית של חודש מארס, שנקבעה על פי דרישת בעל המניות שלמה אליהו, תתקיים במועדה. סדר היום שלה ישתנה ברגע האחרון. המועמד היחיד לדירקטוריון יהיה דוד קליין על פי דרישת אליהו.

תוך כדי כך יתכנס דירקטוריון הבנק ויקבע מועד לאסיפה כללית נוספת לבחירת דירקטורים המסיימים את כהונתם. מתי? אפשר שבמאי כמו שהיה בתכנון המקורי ואפשר שזה יקרה במועד מאוחר יותר. זה יקרה תוך כדי בקשה וקבלת אישור ברשות ני"ע. בכל הזמן הזה ניהול הבנק יישאר כקדמותו. היו"ר איתן רף, המנכ"ל גליה מאור.

תזכורת: רף לא התפטר מתפקיד היו"ר ולא מתפקיד דירקטור. רף הודיע כי לא יציג את מועמדותו כדירקטור באסיפה הכללית הבאה.

בהחלט אפשר שאחרי הפיאסקו של ההתערבות הפוליטית יוחלט על הארכת מינויו של רף לעוד חצי שנה, לעוד שנה. במצב הזה, רף ומאור מגיעים למעשה למצב האופטימלי ששניהם שאפו אליו מלכתחילה. רף רצה להישאר היו"ר וזה עדיין תפקיד שקורץ לו (לא רק לו). מאור, האישה החזקה בבנק לאומי, יודעת לעבוד מול רף ותפקיד המנכ"ל הולם לה ונכון לבנק.

2. אפשרות אחרת: נכסים מ.י. ובעצם שר האוצר והחשב הכללי יבקשו מוועדות המניות להתכנס ולהתחיל לעבוד. הפעם ברצינות ועל אמת. זה אומר שוועדת ולנשטיין, שכבר אישרה כ-100 מועמדים למשרת דירקטור בלאומי, תמשיך לבדוק שמות נוספים שהגיעו או שיגיעו. ובחשיפה, כמו בחשיפה, עכשיו עוד יעמדו בתור ארוך להרשמה.

ועדת מרגלית נוף שכמעט החליקה, תתיישר ותתחיל סוף סוף לעשות את מה שהיתה מזמן אמורה לעשות: לבדוק מי מבין עשרות המועמדים מתאימים לדירקטוריון בנק לאומי. אפשר, אם כי כרגע זה לא נראה סביר, שנוף תחליט להשאיר את ארבעת הדירקטורים שבבנק שמסיימים את תפקידם ותחדש את מינויים לסבב נוסף של שלוש שנים. אלא שאז תצטרך נוף להסביר איך קרה שהיא עצמה דיברה על חשיבות הרענון בדירקטוריון בעוד שהיא עצמה תשאיר אותם על מקומם. הפעם התירוץ "לא היה זמן" לא יעבוד.

בחדרי הלב תתכונן ועדת נוף גם לדמות הדירקטור שיזכה, אולי, במשרה הנחשקת של היו"ר. בכלל לא בטוח שהשלישייה, משה טרי, אורי יוגב ואיזי תפוחי, יהיו ברשימה הכללית. ייתכן והכעסים יגברו והוועדה תמצא טובים מהם.

3. אפשר שהאסיפה הכללית שתכונס במארס לבקשת אליהו תידחה אף היא. יש אפשרות שרשות ני"ע תאשר או תורה על דחיית האסיפה הזו. ואז יתארגנו כל הכוחות לקראת האסיפה שתתקיים במועד הבא. בינתיים יכין הבנק חוות דעת משפטית, הפעם אובייקטיבית, שתודיע באם ניתן להגיש מועמדות לדירקטוריון הבנק על פי סעיף 87 לתקנון. זה יאפשר למועמדים נוספים להגיע לישורת האחרונה ולא רק לארבעה שכבר הגישו על פי מסלול זה.

חוות הדעת תצטרך לטפל גם בשאלה כמה מניות צריך להחזיק כדי להגיש מועמדות לדירקטוריון, האם די במניה אחת? וגם האם יוכל עובד הבנק, מנהל או לא מנהל, להיות מועמד במסלול התקנון? במקרה כזה יש לקבל החלטה משפטית הנוגעת לצינון. כלומר, מה גובר על מה? חוק המניות הבנקאיות או תקנון הבנק.

4. ומה עם שלמה אליהו? אפשר שהוא יחליט שוב להתערב ולעשות סדר חדש עד כדי עתירה לבג"ץ בשאלת השאלות: האם הבנק מופרט או לא.

5. ויש אפשרות שהכוכבות של שר האוצר יובל שטייניץ ביחד עם הטראומה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיו לו כנראה תוכניות אחרות לגבי יו"ר הבנק (אגב לא ברור אם היה לו ואם כן מה היה לו), ובתוך חודשים ספורים תבוצע מכירה נוספת ושלמה של כל מניות המדינה בבנק לאומי ויגיע הסוף למשבר מניות הבנקים מ-1983.

6. ואז יתחיל מאבק שליטה, ואז יתחיל בנק ישראל לבדוק את המועמדים לשליטה בבנק ועד אז, כמו שהתחלנו, יישאר הניהול כפי שהוא היום. איתן רף יו"ר, גליה מאור מנכ"ל.