בועז אוקון כבר חשב שהוא גמר עם מערכת המשפט. זה קרה ב-2006, כשדורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, הראתה לו את הדרך החוצה.
אוקון - אז מנהל בתי המשפט ושופט מחוזי מוערך, שנחשב בעיני רבים למועמד ראוי להתמנות ביום מן הימים לבית המשפט העליון - חיבק בתחילה את הבטלה בחום. תקופה ממושכת לא ניתן היה לעניין אותו אפילו בשיחה על מערכת המשפט, שלא לומר לחזור אליה או לעסוק בחומרים משפטיים כבדי ראש.
אבל אז נפרץ הסכר; אוקון, שעם ידידיו ניתן למנות גם את שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ואת פרופ' נילי כהן, מצא אכסניה שבה יוכל לבוא חשבון עם הנשיאה, כפרשן משפטי ב"ידיעות אחרונות", ובין לבין פתח צוהר לעולם הבוררויות רוויות האמוציות והכספים בקהילה העסקית.
זה התחיל טיפין-טיפין. בוררות פה, בוררות שם, וכיום, 4 שנים לאחר פרישתו, אפשר שהקולגות שלו במערכת המשפטית מקנאים בו על נתח העבודה ועל הכספים שהוא מגלגל.
אוקון הפך לאחד הבוררים העסוקים במשק, וגם לאחד המתוגמלים שבהם, עם שכר-טרחה של 1,700 שקל לשעה (לא כולל מע"מ). כ-700 אלף שקל הוא גבה בבוררות בין משרדי הפרסום ראובני-פרידן ושלמור-אבנון-עמיחי סביב פירוק חברת המדיה יונייטד, וגם בבוררות הטרייה והמתוקשרת מאוד שבה ינסה להכריע בתביעתו לפיצוי של הגיאולוג יוסי לנגוצקי מאיש העסקים בני שטיינמץ, אפשר לנחש שיידרשו כמה שעות טובות כדי לפשר בין הצדדים, וששכר-הטרחה לא יהיה דל בשומן.
"מעולם לא חוויתי בוררות כל-כך אינטנסיבית, מקצועית, מעמיקה ואינטליגנטית, כמו זו שהיתה לי אצלו, הגם שחוויתי כבר כמה עשרות בוררויות קודם לכן", אומר עורך דין בכיר שהופיע בפני אוקון לאחרונה. "הוא שלט בחומר מהרגע הראשון, כמו גם בניהול הבוררות. הוא מכיר את החומר ברמה של הצדדים לכל הפחות, הוא מעמיק מאוד, ופעיל מאוד בניהול הבוררות. אוקון הוא מסוג הבוררים שבלי קשר לתוצאה, אתה יוצא מהם עם תחושה שניתן לך יומך בהליך באופן מלא והוגן".
"בין אם אני אנצח אצלו ובין אם אפסיד", מוסיף עורך דין בכיר אחר. "בהשוואה לבוררויות אחרות, זה ממש כמו NBA לעומת ליגה א'. הוא לא נותן לצדדים לברוח לאן שלא צריך. הוא יודע לשמור על אווירה נעימה, להתבדח מדי פעם, לא להיות בשגרה מאוד קשיחה ומאוד מקשה, אבל בו בזמן גם להיות תובעני כלפי הצדדים בדרישות מהם - במיוחד כלפי עורכי הדין. צריך לזכור כי בבוררויות כאלה המתחים מאוד גבוהים, והוא יודע לנהל בצורה כזו שמאפשרת לפוגג אותם".
"יש הרבה מאוד שופטים בדימוס שיש להם ידע משפטי רחב, הבנה בתהליכים משפטיים וניסיון מול בני אדם, אבל אנשים שיש להם הבנה עמוקה בסוגיות מסחריות אין הרבה", מוסיף עורך דין אחר, שהופיע מולו בבוררות. "אצלו יש שילוב של מהירות מחשבה, של ידע כלכלי, וגם של יכולת לקדם דברים במהירות. אחת הבעיות בהליכים משפטיים היא שזה נמשך הרבה מאוד שנים, גם בוררויות; היתרון של אוקון זה שהוא יודע להגיע למיקוד מהר, בצורה עניינית".
כרטיס פתוח לחזור למשרד
אוקון, 51, החל את דרכו כמתמחה בפרקליטות האזרחית, כשבשנה השנייה של ההתמחות עבר למשרד ש. הורוביץ, שבראשו עמד אז עורך הדין אמנון גולדנברג ז"ל. אוקון עבד במשרד כ-12 שנים, 4 שנים כשותף.
כעורך דין באחד המשרדים המסחריים הפעילים במשק הוא נטל חלק, בין היתר, במשפט הבנקאים, בסכסוך בין אי.די.בי לישקר וכן בסכסוך בין בני המשפחה המחזיקים בבעלות ב"ידיעות אחרונות" - שם יצר קשר עם המו"ל נוני מוזס.
בבמשרד הצטלבה דרכו של אוקון גם עם מתמחה נוסף, יורם טורבוביץ', לימים הממונה על ההגבלים וראש מטה ראש הממשלה. "גולדנברג אמר תמיד שלבועז וליורם יש 'כרטיס פתוח' להצטרף למשרד", מספרים בש. הורביץ על אוקון ועל טורבוביץ', ששומרים ביניהם על קשר עד היום.
בניגוד לבוררים אחרים, כך מספרים עורכי דין, שלעתים "ימתחו" בוררות על פני שנים, וייהנו כתוצאה מכך משכר-טרחה של מיליוני שקלים - אצל אוקון לא קיים נוהג שכזה, לעת עתה. זבנג וגמרנו הוא המוטיב המרכזי בבוררויות שלו, ואף שהוא נשאר להתגורר בדירתו ברחוב דפנה בתל-אביב, הסמוכה לבית המשפט, לא צריך לרחם עליו.
ניהול הבוררויות העשיר את חשבון הבנק שלו פי כמה מאשר לו היה נשאר לצדה של דורית ביניש. הכנסה זו מצטרפת להכנסה הפנסיונית שלו כשופט מחוזי לשעבר - פנסיה חודשית של כ-29 אלף שקל, ומענק פרישה של כמיליון שקל לו זכה לפי הפרסומים. 3 פעמים בשבוע הוא מגיע רגלית למשכן לבוררויות, השוכן במגדל המוזיאון בתל-אביב. לא פעם מתלווה אליו כלבתו לייזה.
"אין לי ספק כי אוקון יחזור למערכת אחרי שביניש תלך", אומר עורך דין ותיק ופעיל בלשכת עורכי הדין. "הוא כבר עזב קרקע מרופדת לטובת מערכת השפיטה. הוא אולי אדם קצת אקסצנטרי, אך מדובר בעילוי. מלבד זאת, הוא אדם שיצק מים על ידיהם של שני המשפטנים הבולטים ביותר: אהרן ברק ואמנון גולדנברג".
מה הסיכוי שאוקון ישוב למערכת? מקורב לאוקון שולל את האופציה מכל וכל. "אין סיכוי שבעולם שבועז יחזור למערכת", הוא אומר. "המחשבה על זה, כמו המחשבה על מחוייבות לכל מערכת שהיא או לכל מנגנון שהוא, מבעיתה אותו. ממש כך. הוא לא רוצה יותר להיות קשור לארגונים".
זו הסיבה, ככל הנראה, לכך שהוא דחה הצעות הן מפרידמן והן ממחליפו בלשכת שר המשפטים לכהן כמנכ"ל המשרד.
הכתבה המלאה - במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
