זה היה סיפור של אגו, זה הכול

השבוע אפשר היה לטעות ולחשוב שישראל היא דמוקרטיה שבה כולם שווים בפני החוק

אז הכול היה סיפור של אגו. לא שחשבנו אחרת.

עידן עופר תבע את מיקי רוזנטל על הסרט "שיטת השקשוקה" בלא פחות מ-3.5 מיליון שקל. בסוף זה נגמר בשום דבר מעורב בכלום: עופר ירד מעץ התביעה, רוזנטל לא יקבל החזר הוצאות משפט. למה לא? כדי שלא ייראה כאילו משפחת עופר שילמה לו משהו. הבנתם? יופי. בואו נפתח גנון, נשכור מנגנת, ונביא גם סייעת.

אז הבאנו. שמה מוטי קירשנבאום. בכל הסיפור המטורלל הזה קירשנבאום הוא הקול השפוי. הוא גישר בין השניים - אגו עם הון מול אגו עם מצלמה - כדי שיפסיקו לבזבז את זמנם ומרצם על שטויות.

עופר אמנם טען כי למשפחתו נגרמו "נזקים אדירים", אבל הקהל באולם מתבקש שלא להוציא את הממחטות. עופר יודע מצוין שאת הנזק האמיתי גרמה המשפחה לעצמה בקמפיין נגד רוזנטל, שהפך לקורבן (נסחפנו), למרטיר (הגזמנו) ולנזיר בודהיסטי (ירדנו מהפסים).

אפשר להניח כי סקרי האהדה בעקבות שידור סרטו של רוזנטל, ובעקבותיו סרטון התגובה של עופר, שהכריזו על תבוסה מוחצת של משפחת ההון, גרמו לו להרהר שנית בנחיצות המהלך.

משפחת עופר לא נפגעה באמת. היא תמשיך להרוויח מיליונים רבים במדינה שבה השלטון מתחכך ומחובר להון. רוזנטל יצא קצת חבול מהפרשה, אבל לא נגרר למשפט ארוך ומכוער. וקירשנבאום, שביצע את הגישור בהתנדבות, שמר באותה הזדמנות על חופש העיתונות. ההסדר שרקם בין השניים הציב גבול בפני משפחה עשירה כקורח, שניסתה לבלום העברת מידע נחוץ לציבור.

בשבוע שבו אפילו מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור מבינה שהיא לא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה, אפשר בהחלט לטעות ולחשוב שישראל היא עדיין דמוקרטיה שבה כולם שווים בפני החוק.

לילה טוב.