מריל לינץ': "פישר מספק לספקולנטים נקודת כניסה טובה לשקל"

הכלכלנים מעדכנים מטה את תחזיות האינפלציה והריבית ומעריכים כי הריבית לא תעלה עד חודש מאי ■ מבקרים את פישר על ההתערבות בשוק המט"ח: "ההתערבות בשקל לא יעילה וקרובה לסיום"

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לא יעלה שוב את הריבית במשק לפחות עד חודש מאי. כך מעריכים כלכלני מריל לינץ' בסקירה שהוציאו ללקוחותיהם, בה עדכנו את תחזיות האינפלציה והריבית שלהם לטווח הקצר. הדברים נאמרים לאחר שבבנק ההשקעות הבריטי ברקליס נקטו בצעד דומה והנמיכו את תחזית הריבית שלהם לשנה הקרובה.

בנק ישראל צפוי להותיר מחר (ב') את הריבית במשק על כנה ברמה של 1.25%. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, שירד ב-0.7%, לצד הציפיות להתמתנות האינפלציה בחודשים הקרובים, סוללים את הדרך להותרת הריבית על כנה. הקונצנזוס בשוק הוא כי הריבית תעלה ל-2.5% עד סוף השנה, אולם במריל לינץ' מעריכים כי היא תעלה ל-3%.

"מזה זמן רב אנו סבורים כי הריבית הריאלית בישראל נמוכה מדי ביחס לנתוני המאקרו החזקים במשק וההתאוששות הכלכלית", כותבים הכלכלנים מאי דואן ודייוויד הונר. "עם זאת, הביקור האחרון שלנו בישראל שכנע אותנו עד כמה בנק ישראל יכול לסבול אינפלציה גבוהה, כאשר הסיכון לכלכלה העולמית נותר בעינו והבנק מעדיף לשבת על הגדר ולראות כיצד יתפתחו העניינים".

לאחר שמדד ינואר הפתיע בירידה של 0.7%, ההערכות הן כי מדדי המחירים הבאים יהיו נמוכים גם כן, בין היתר בשל הוזלת מחירי החשמל בשיעור של 10-16%. לפיכך, במריל לינץ' צופים אינפלציה של 2.3% השנה, לעומת 2.7% בתחזית הקודמת, כאשר הם מעריכים כי האינפלציה תחזור לתחום היעד הממשלתי (1-3%) ברבעון השלישי של השנה.

במריל לינץ' מכירים בבעיה נוספת של פישר - התחזקות השקל אשר עשויה להתעצם במידה והריבית תמשיך לעלות. אולם הם סבורים כי לפישר לא תהיה ברירה ולהעלות את הריבית כדי למנוע התחממות האינפלציה בהמשך השנה, וכי אין ביכולתו למנוע את ייסוף השקל.

"ההתערבות של פישר בשקל תתגלה כלא-יעילה", כותבים הכלכלנים. "ייסוף השקל מגובה בנתונים כלכליים חזקים ולפיכך התערבות בשוק עלולה להזמין זרימת הון פנימה שכן בנק ישראל מספק לספקולנטים נקודת כניסה טובה. כוחות פנימיים יובילו את השקל להתחזקות בטווח הבינוני".

כלכלני מריל לינץ' אף מציינים כי "בנק ישראל מסבסד את היצואנים" והדגישו ש"התערבות נוספת אינה הכרחית". מדוע? כיוון שמרבית הייצוא מקורו בהיי-טק וההתאוששות הכלכלית העולמית תפצה על אובדן ההכנסות מייסוף השקל, לדעתם.

"בנק ישראל קנה זמן עבור היצואנים בשנה האחרונה וכעת יש להם מספיק זמן להסתגל לשקל", כותבים הכלכלנים. "לפיכך, ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה כנראה לסיומה".