חלום (בלהות) ושמו נפט

מניות הנפט הן הימור פרוע, עם כתובת ענקית על הקיר. משקיעי גבעות, זיכרו את פארמוס

"אני מבין את המשקיעים ומשתתף בצערם. הם נתנו בנו אמון והייתי שמח אם הם היו מצליחים גם לעשות כסף. אני כמובן אוהב יותר לדווח על הצלחות, אבל לצערי לא כך המצב היום".

אם יש משהו שהמשקיעים במניות הנפט חוששים ממנו במיוחד זה המשפט הנ"ל. לא, אף אחת משותפויות הנפט לא הודיעה (עדיין) בצער רב על כישלון. הדברים הללו נאמרו על ידי פרופ' חיים אביב, יו"ר ומנכ"ל חברת פיתוחי התרופות פארמוס, שבדצמבר 2004 קרסה בכ-70% ביום אחד לאחר שהודיעה על כישלון בתרופת הדקסנבינול, שאמורה הייתה לטפל בפגיעות ראש טראומטיות.

אנו מביטים בדיווחים ובשאיפות של שותפויות הנפט ונזכרים בפארמוס. מדהים עד כמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. גם אז הדרך הייתה רצופה בהודעות חיוביות ורקימת חלומות. גם אז, כמו היום, המשקיעים קיוו "לעשות מכה" בבורסה, ממש כמו בקזינו. גם, אז כמו, היום המשקיעים התנהגו כמהמרים ושכחו שבקזינו הבית תמיד מנצח.

הדרך לאכזבה רצופה באופטימיות. מניות שעולות "על אוויר", ציפיות בשמיים, הצהרות פומפוזיות... זוכרים את הסרטון המפורסם של הבחור הצעיר שנפל מסוס וספג פגיעת ראש חמורה, השתתף בניסוי של פארמוס והבריא? אותו סרטון הלהיב משקיעים רבים, אך ההיסטוריה כבר ידועה. בכלל, כל תקופה מביאה עימה את טרנד ההשקעות שלה, כאשר הסיבות להשקעה תמיד נשמעות הגיוניות לכל אורך הדרך, אך בסוף כמעט תמיד משהו משתבש. פעם זו מניית ביומד שמבטיחה לשנות את עולם הרפואה, פעם אפריקה ישראל שמבטיחה שהקניון במוסקבה יהיה שווה מיליארדי דולרים, פעם כי"ל מעוררת עניין כי או-טו-טו נגמר מלאי האשלג בעולם מפני שהסינים וההודים זוללים ללא הפסקה.

עכשיו הגיע תורן של מניות הנפט והגז. הרי אם מצאו גז ב"תמר" ו"דלית" אז חייב להיות עוד נכון? אחרי הכל, אנחנו במזרח התיכון, מוקפים בנפט. איך כתוב בתורה? "ומלאה הארץ זהב שחור, ומרבצי גז תחתיה" (או משהו כזה). כמובן שאיננו מתכוונים לערוך השוואה בין מניה כמו כי"ל, על תזרימי המזומנים ורווחי העתק שלה, למניות "אוויר" כמו גבעות , זרח או רציו . אבל השורה התחתונה ברורה: בדרך למעלה הכל נראה טוב ונכון; בסוף, משהו משתבש, וזה בד"כ קורה כשהעדר שועט. וכעת, העדר רואה נפט בעיניים ושמישהו ינסה לעצור אותו. די להציץ בפורומים ובטוקבקים כדי להבין; די להסיט אוזן במסעדה ולשמוע את הסועדים בשולחן שלידך מדברים על השקעה בגבעות, תוך שהם משתמשים במונחים כמו "שכבות ליבה" ו"בדיקת לוגים חשמליים". ומלאה הארץ גיאולוגים.

הסטטיסטיקה תנצח

המשקיעים הקטנים אולי לא מרוויחים בדרך כלל ממניות החלום, אך יש מי שכן מרוויח בעלי העניין. בפארמוס היה זה ד"ר חיים אביב שמימש מניות זמן קצר לפני פרסום תוצאות הניסוי (מבלי שידע על התוצאות המאכזבות, כמובן). וראו איזה פלא: בחודשים האחרונים התבשרנו על מימושים שביצעו, למשל, הגיאולוג של רציו או יזחקאל כליף (בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בזרח). בגבעות אף מנסים להגדיר מחדש את גבולות החוצפה ומנסים בכל כוח לאשר הנפקה של אופציות ויחידות השתתפות כדי לגייס עשרות מיליוני שקלים. כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", החברה אף קיבלה לאחרונה פניות ממשקיעים זרים שהתעניינו בהשקעה בה תמורת תמלוגים מהשותף הכללי אך אותם משקיעים נדחו. אחרי הכל, למה שהשותף הכללי יוותר על אגורה מהתמלוגים שלו (אם וזה "אם" גדול מאוד אותם תמלוגים אכן יגיעו) כשאפשר לחלוב עוד קצת את המשקיעים? למען האמת, גבעות יכולה להתברר כקו פרשת המים, בו יאמרו המשקיעים לשותף הכללי אמירה חדה וברורה: "אין גיוסים ללא ביצועים, אין הנפקות ללא הפקות. רוצים עוד כסף? תראו לנו נפט!". האם למשקיעים יש די אומץ ושכל לעשות זאת, או שמא תקוות הנפט מעוורת עיני כל? ימים יגידו.

ואם במשקיעים עסקינן, אין מניית חלום רצינית שלא רותמת איזה משקיע או גוף מוכר, כדי לפתות את המשקיעים. בין אם זו גבעות והמשקיעים הזרים, מודיעין ונוחי דנקנר או זרח שרוכבת על גבו של יצחק תשובה בקידוח "צוק תמרור 4". הדבר מזכיר מאוד את רכישות מניות אפריקה ישראל בידי לב לבייב ב-2007, כשהמניה שהתה בסביבות ה-500 שקל, או לחלופים את ההמלצה ההזויה של בית ההשקעות הידוע פייפר ג'פרי למניית פארמוס רגע לפני פרסום התוצאות המאכזבות, תוך שהוא ניסה לנטוע תקוות שווא בלבבות המשקיעים. את הלקח למדו על בשרם אלה שראו את החסכונות יורדים לטמיון: לעיתים קרובות, המשקיעים הגדולים ואפילו הטייקונים לא יודעים יותר מאלו הקטנים. אך כשהבורסה גואה והערצת הטייקונים חזרה לאופנה, למי אכפת מלקחי העבר?

בסופו של דבר, קשה לנצח את הסטטיסטיקה, והסטטיסטיקה הוכיחה שוב ושוב שרוב מניות החלום חוזרות בסופו של יום לגודלן הטבעי ואף נעלמות כלא היו. גם אם אחת מבין כל מניות הנפט תנצח את הסטטיסטיקה, הרי שזיהוי אותה מניה הוא בגדר הימור ותו לא. מי שמרגיש מעודד מהצהרות אופטימיות, ראוי שיקרא את הדברים הבאים שאמר פרופ' רפאל משולם, מבכירי פארמוס דאז, זמן קצר לפני פרסום תוצאות הניסוי הקליני המאכזבות שניפצו את החלום: "אני מרגיש טוב מאוד לקראת פרסום התוצאות, שצפוי להתרחש ממש בקרוב".

אז זה נגמר בקריסה רבתי ואיומים בהתאבדות מצד חלק מהמשקיעים. כיצד זה ייגמר הפעם?