תערוכה יוצאת דופן בהיקפה של עבודות האמן לוסיאן פרויד

התערוכה תיפתח בשבוע הבא במרכז פומפידו בפריז ■ "אני רוצה שהציור יהיה לבשר", מצוטט פרויד

הלהיט הבטוח של פריז לאביב הקרוב הוא לוסיאן פרויד, בן 88 כיום, אחד האמנים החיים החשובים (והיקרים) ביותר בעולם. התערוכה המרשימה של עבודותיו שתיפתח במרכז פומפידו בשבוע הבא איננה רטרוספקטיבה - כזו הייתה שם כבר ב-1987, ומאז האמן לא הציג בצרפת.

אחרי יותר מ-20 שנה, החליט המוזיאון לערוך לו מחווה בתערוכה יוצאת דופן בהיקפה, החודרת לעולמו הפנימי באמצעות מבט מעמיק על יצירות המופת שלו, לצד הצצה סקרנית אל קודש הקודשים - הסטודיו של האמן.

את הסטודיו מציגה התערוכה באמצעות צילומים נפלאים המתארים בדרך אמנותית לא פחות את המקום שבו האמן מסתגר בעולמו הבדוי, העמוס בבדים ובכלי עבודה, במשיחות צבע שנערמו שכבה על גבי שכבה דשנה לא רק על הקנבס, אלא גם על הקירות הסובבים אותו. שם יוצר פרויד את תמונותיו הקשות והמהפנטות.

"אני רוצה שהציור יהיה לבשר", מצוטט פרויד, ואת הבשר הזה הוא מוצא בשפע בדמותו של לי, גבר גדל גוף שאותו הנציח על קנבס ענק, או של "סו הגדולה", אחת מיצירות המופת היותר מפורסמות שלו, שרכש לפני שנתיים רומן אברמוביץ' תמורת 33 מיליון דולר. שתי עבודות אלה יוצגו בתערוכה במרכז פומפידו, לצד יצירות מופת אחרות, כ-50 עבודות מתקופות שונות המציגות את פרויד בשיא תפארתו.


פרויד בסטודיו. "גינת האמן עם אלי", 1996

מחווה לאמנים גדולים

לוסיאן פרויד הוא נכדו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. אביו, ארנסט לודוויג פרויד, היה ארכיטקט והתפרסם פחות מאחותו, הפסיכואנליטיקאית אנה.

לוסיאן נולד בברלין ב-1922 והמשפחה עקרה לבריטניה ב-1933, עם עליית הנאציזם. דרכו האמנותית החלה בשנות ה-40, אז הושפע בעיקר מהסוריאליזם, אך מאז שנות ה-50 החל מתמקד בציור ריאליסטי-אקספרסיבי, שבמרכזו דיוקנאות בני-אדם ועירום. חלק מעבודותיו מוקדשות כמחווה לאמנים גדולים מתקופות קודמות. בתערוכה יוצגו יצירות מפורסמות מסוג זה כמו "בעקבות סזאן".

בדומה לפיקאסו, שהתפרסם בפרשיות האהבה שלו ובציורי המוזות שלו, נישא פרויד מספר פעמים וניהל רומנים רבים. על-פי השמועות (הנחשבות מוגזמות) יש לו קרוב ל-40 ילדים. המפורסמת שבהם היא בלה פרויד, מעצבת האופנה. לאורך עשורים רבים הוא צייר את ילדיו, נשותיו, חבריו ואת עמיתיו הציירים, בני דורו, שהמפורסם שבהם, פרנסיס בייקון, אף הותיר אחריו מספר דיוקנאות של פרויד, פרי מכחולו.

ציורים נטולי חמלה

כמו אצל בייקון, גם ציוריו של פרויד נטולי חמלה. אנליטיים, אך עם זאת, חמי מזג. מזגו הסוער של פרויד בא לידי ביטוי לא רק בפרשיות האהבה, שסיפקו לו מודלים רבים לציור, אלא גם במקומות פחות צפויים: דיוקן עצמי שלו עם פנס בעין נמכר בחודש שעבר בסותבי'ס לונדון תמורת 4.4 מיליון דולר.

הסיפור שמאחוריו מתאר קטטה עם נהג מונית, שהסתיימה בסילוקו מהמונית במהלומות. נפש האמן שבו גברה על האדם החבול, ופרויד החליט לא לגשת לקבל טיפול רפואי ובמקום זאת מיהר לסטודיו. התוצאה היא דיוקן קטוע של חלק פניו העליון, באותן משיחות-מריחות מיוסרות של צבע וגווני עור.

עם השנים הפכו קווי הרישום החזרתיים והאובססיביים שלו, כמו גם האופי הדשן של משיחת הצבעים העשירה על הבד, לסימני הזיהוי של פרויד. הוא מצייר אנשים כמי שמפשיט אותם וחודר אל נבכי סודותיהם האינטימיים ביותר. הרקע שהוא מעניק לדמויותיו אינו מקושט או רומנטי. גווניו נוטים לקדרות ו"נופי התפנים" שלו, בעיקר בסטודיו, אינם מתייפייפים. יש בהם בדי רקע מוכתמים, קירות עמוסים במשיחות מכחול הנראות כניסוי כלים מצטבר שהתגבש לאורך שנים.

LUCIAN FREUD - "L'ATELIER", מרכז פומפידו, פריז, החל מה-10.3

צרו איתנו קשר *5988