כן, אנחנו רוצים שפישר ישאר

די, מספיק עם הבדיחה המבזה והנמרחת הזו. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צריכים לצאת מיד בבקשה אישית ופומבית: סטנלי פישר תישאר. ופישר צריך לסיים את הסאגה האילמת הזו בה הוא נותן חיוך-גיחוך זוויתי ולא עונה לשאלת השאלות: נשאר או הולך.

שלושת הגבירים הללו מתבקשים בזאת לרדת מהעץ הגבוה ולו רק כי מרגע לרגע הם מידרדרים ביחד לתחתיות השפל והביזיון. כל יום מתווסף עוד מישהו שמנצל את החידלון הזה לצרכיו הוא: העובדים הנהנתנים והרעבתניים של בנק ישראל שמאיימים לשרוף את המועדון אם לא ישמרו להם על השמנת; גמלאי הבנק שמחפשים דרך להימנע מלהשיב כספים כבדים שכלל לא הגיעו להם; משרד האוצר הפגוע שבשקט שם מקלות בגלגלים איפה שהוא רק יכול; חברי כנסת בוועדת הכספים, כמו שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) שמנצלים את העברת חוק בנק ישראל לוועדת הכספים כדי לדחוף קדימה את מנהיגם הנערץ עופר עיני.

מה עניין שמיטה לתשמישי מיטה?

ושיא השיאים - אירועי "הדיל-המסריח" שנחשפו כאן בימים האחרונים והביאו את הסיפור לאבסורד. יו"ר ועדת כספים, ח"כ משה גפני, מעז להתייחס לחוק בנק ישראל החדש כערובה לבוחריו שמבקשים את חוק הגמ"חים, והוא עשה את זה בהסכמה גם של נתניהו וגם של פישר.

כמה נמוך עוד אפשר לרדת? מה שייך גמ"ח כספי לקדנציה שנייה של נגיד בנק מרכזי? מה הקשר בין אינטרסים פרטיים של מנהלי גופי חסד ואנשי הון חרדיים, מהארץ והעולם, לדיוני הרשות המחוקקת בחוק בנק ישראל החדש? ובכלל, מה הקשר בין חוק בנק ישראל לקדנציה שנייה של סטנלי פישר? מה עניין שמיטה לתשמישי מיטה?

נכון, זו מדינה שהביורוקרטיה והוויכוחים הורגים אותה. פישר הרגיש את זה בסחבת, באינטרסים ובפוליטיקה המתמשכת בחקיקת חוק בנק ישראל. אבל מכאן ועד ההתניה: חוק מהיר ובלי תיקונים תמורת קדנציה - זה רע.

היה ונשאר "המבוגר האחראי"

אז מספיק עם הסיפור הזה. כן, אנחנו רוצים שפישר יישאר. אנחנו אפילו צריכים ומבקשים שפישר יישאר. נכון, הוא לא מנהל מצטיין. שנתיים ראשונות לא קלט את עומק החבורה התאוותנית, הלא יעילה והלא חרוצה של העובדים אליהם הגיע. אחר כך הוא ברח מהכרעה וטיפול בהם. נכון, התנהלות בנק ישראל בפרשת שרי אריסון, דני דנקנר וצבי זיו היתה מביכה ביותר, אפילו קלוקלת, כמו גם התקף השתיקה התמוהה בפרשת גליה מאור ליו"ר לאומי. נכון, הוא מניפולטור לא קטן.

אבל, סטנלי פישר היה ונשאר "המבוגר האחראי" בעת המשבר הגדול (מישהו זוכר שהיה לא מזמן דבר כזה?). כשכל החבורה מסביב התבלבלה, נבהלה, רצה מכאן לשם או נעלמה ונאלמה, הוא היה שם. יציב, שקול, בקשר רציף עם העולם. אפשר לבקר פעולה זו או אחרת, אבל אי אפשר לקחת ממנו את האחריות והתוצאות. ועוד לא דיברנו על האמון הבינלאומי, ההערכה והכבוד שהוא מקבל, וההשלכה המכרעת שיש לזה על הכלכלה הישראלית. אז כן. סטנלי פישר תישאר. ביבי ויובל - תבקשו. בלי שום תנאים מוקדמים.