מי העיר את היועצת?

1. השופטת גרסטל משנה את דעתה

כמה וכמה אירועים מוזרים קרו בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, כאשר דרישת שלמה אליהו לקיום אסיפה כללית בבנק לאומי במועדה, נדחתה. נתחיל מהשופטת הילה גרסטל. ביום שני, כאשר הסתיים הדיון בבקשת אליהו, היו כולם תחת הרושם שגרסטל תפסוק לטובתו. "אליהו פעל על פי הדין, זכותו שתתקיים אסיפה במועדה", אמרה. גרסטל דחתה את ההכרעה למחרת והציעה פשרה ברוח בקשתו של אליהו: קיום האסיפה במועדה ומתן אפשרות לכל מי שהגיש מועמדות לדירקטוריון עד 18 בפברואר, להשתתף.

עברו 24 שעות. גרסטל, שכבר נטתה לפסוק לטובת אליהו, פתחה את הדיון מחדש, שמעה שוב את עמדות הצדדים ודחתה את עמדת אליהו. האסיפה תתקיים במועדה הרגיל ביולי ורק אז ייבחרו דירקטורים, קבעה השופטת. אנחנו לא יודעים מה קרה בלילה שבין שני לשלישי אבל ביום שלישי גרסטל שינתה את דעתה לגמרי ופסקה נגד אליהו. זהו האירוע הפחות תמוה. תפקידו של שופט לפסוק ואם שמע טיעון חדש והשתכנע, זכותו וחובתו לשנות את דעתו.

2. בוקר טוב טידה שמיר

התמיהה נמצאת במקום אחר לגמרי וכאן אנחנו מגיעים לגברת טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל. גברת שמיר קמה בבוקר יום ג' משנתה ונסעה לבית המשפט להביע דעתה לפני השופטת גרסטל, דעה שהתבררה כמכריעה. אבל שנתה של גברת שמיר היתה ארוכה מאוד, כמעט חודשיים היא נמנמה להנאתה, ליתר דיוק מ-11 בינואר.

נזכיר את העובדות: אליהו דרש כינוס אסיפה מיוחדת של לאומי כדי שיוכל להציג את דוד קליין לדירקטור. בנק לאומי פנה לבנק ישראל להתייחסותו, בנק ישראל לא הגיב, לאומי זימן אסיפה כדרישת אליהו והיתר היסטוריה. אבל ביום שלישי שעבר קמה טידה שמיר בבית המשפט והציגה את עמדת בנק ישראל לאמור: לפי חוק המניות הבנקאיות, בחירת דירקטורים יכולה להיות רק באסיפה כללית מן המניין ולא באסיפה כללית מיוחדת. מכאן שדרישת אליהו אינה חוקית ויש לדחותה על הסף. השופטת גרסטל, לאחר ששמעה את טיעוניה של שמיר קיבלה אותם ופסקה לדחות את העתירה.

והנה כמה תמיהות:

לאן נעלמה טידה שמיר מה-11 בינואר עד היום, מדוע קולה לא נשמע, אם זימון האסיפה המיוחדת לבחירת דירקטורים אינו חוקי מדוע חיכתה עם חוות דעתה עד לדיון אצל השופטת גרסטל?

מדוע כאשר בנק לאומי ביקש את חוות דעת בנק ישראל לא אמרה שמיר בצורה ברורה, "רדו מזה, דרישת אליהו לא חוקית"?

ועדת המניות בראשות מרגלית נוף, ועדה הפועלת מטעם המדינה, הגישה לאותה אסיפה כללית חמישה דירקטורים לבחירה. האם הוועדה המכובדת לא מכירה את החוק? מדוע לא אמרה שמיר לנוף, אינך יכולה להגיש מועמדים לאסיפה שלא מן המניין?

איפה היו היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, המשנה שלו אבי ליכט, והיועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס. שלושתם יצאו בתוקף נגד פגם בהצגת גליה מאור כדירקטורית. מדוע אף אחד מהם לא אמר שהאסיפה לא חוקית ופתר את הבעיה בהינף יד. האם גם הם לא מכירים את החוק? ואם כן מדוע גברת שמיר לא האירה את עיניהם של עמיתיה.

3. בנק ישראל נגד שלמה אליהו

אם היתה מתקיימת אסיפה כללית במועדה היה יו"ר הדירקטוריון נבחר מתוך החברים הקיימים ודוד קליין. לכן ההחלטה של השופטת גרסטל בעקבות ההתערבות של שמיר, נוחה מאוד לשני אנשים - משה טרי ואורי יוגב, שיוכלו כעת להגיש מועמדותם לדירקטוריון.

קשה להשתחרר מהתחושה שהתערבות בנק ישראל איננה מקרית אלא הגיעה רגע לפני שהיתה מתקבלת החלטה לא נוחה לו. החלטה לאפשר לאליהו להגיש דירקטור מטעמו. קשה להשתחרר מהתחושה שבכל פעם בפלונטר של לאומי, כאשר עולה האפשרות של התמודדות מועמד חזק במיוחד ליו"ר או מניעת התמודדות של מועמדים המקורבים לראש הממשלה, צצים יועצים משפטיים שפוסקים את ההחלטה הרצויה לממשלה.