ענת לוין ממגדל: "היום תימחור הסיכונים בשוק האג"ח הוא לקוי"

בפאנל שנערך ביום העיון של משרד עו"ד מישל אוחיון ופירמת רו"ח ארנסט אנד יאנג בנושא הנפקות, ענת לוין, משנה למנכ"ל מגדל התייחסה לועדת חודק בה הייתה חברה והסבירה כי "מה שניסינו לעשות זה לתת סימנים ולהסביר לציבור על האג"ח השונות, כך הוא יוכל לתמחר את הסיכון יותר נכון. ברגע שמסבירים לציבור שיש אג"ח שונות - נחותות, בכירות, עם בטחונות, נותנים לו סיווג הולם. היום תימחור הסיכונים בשוק האג"ח הוא לקוי". לוין ציינה גם כי חלק מהפרסומים בעיתונות הנוגעים לוועדה הם לא בהכרח מה שנכתב בפועל בדו"ח ועדת חודק.

עוד ציינה לוין לגבי חודק כי "הוועדה ניסתה להגדיר את התנאים שהמוסדיים צריכים לתת עליהם את הדעת כשהם משקיעים באג"ח קונצרניות".

יאיר לפידות, שהשתתף גם הוא בפאנל התייחס לדו"ח חודק והסביר כי "יש בדו"ח הסדרה פורמאלית מעבר לקיים שהייתה רצויה בשוק. אני לא חושב שהדו"ח זה מהפכה, אבל הוא בהחלט תרומה חשובה. אני בהחלט מסכים שהשוק צריך לתמחר סיכון, ואפשר לקנות דברים מסוכנים יותר ובלבד שיש על כך תוספת פרמיה".

מנכ"ל מעלות S&P דורית סלינגר ברכה על המלצות הדו"ח ואמרה כי הוא "תורם רבות לשקיפות בכלל של מידע, וגם אולי יטמיע נורמות התנהלות של חברות על מה ואיך צריך לדווח". יחד עם זאת ציינה סלינגר כי "יש להיזהר במגבלות פיננסיות ושיעבודים על אג"ח. הן יכולות לתת יותר ביטחון למשקיעים ומגרש המשחקים כך הופך להיות יותר ודאי, אבל ייתכן שיש חברה שיש לה קשיי נזילות או הרעה זמנית במצבה ולא בטוח שראוי לאפשר במצב כזה פירעון מיידי. שעבוד שלילי עלול לפגוע בגמישות הפיננסית של החברה".

אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי ציין בהתייחס לועדת חודק כי "השירות הגדול בוועדה הוא קביעת אמות מידה של התנהלות. ויסות כללי התנהלות זה הדבר החשוב ביותר בוועדה. כך לגופים מוסדיים יהיה סולם נהיר של איך לנהל חוב. מה שמטריד זה חוסר הסימטריה בין גופים מוסדיים למערכת הבנקאית, שם למוסדיים חיסרון מובהק כי יכולת השליטה שלהם על חוב היא הרבה יותר מוגבלת.

לוין התייחסה בדבריה גם לעניין תגמול המנהלים והסבירה כי "אנחנו משקיעים באקוויטי של חברות שאנחנו מאמינים בהם, ואנחנו רוצים שהמנהלים ירוויחו כראוי. מי שחושב ומניח שהמוסדיים מאמינים שלא מגיע לאנשי עסקים שמובילים את החברות לעסקים חדשים שכר ובונוס טועה לגמרי. כל עוד זה הוגן ושקוף, ורואים איך המנהלים מקבלים חלק מההצלחה של החברה זה בסדר".

לוין התייחסה בדבריה גם לנושא הסחירות בחברות והסבירה כי "יש תופעה לא ראויה שנתחים קטנים מדי של חברות ניתנים לציבור. חברות שמנפיקות פחות מ-30% זה רף נמוך מדי, במיוחד לחברות חדשות. היקף המניות המונפקות יהיה פרמטר חשוב מאוד אחרי המשבר".

אייל ציין בהקשר זה כי "רוב החברות הישראליות לא מספיק גדולות כדי להנפיק יותר מאחוז מסויים, כי כך בעלי השליטה יאבדו שליטה. לכן לא סביר שינפיקו 40-50%".

לוין התייחסה גם לחלוקת הדיבידנדים על ידי החברות וטענה כי "מדיניות שכזו היא חשובה כי היא נותנת הרגשה שבעל השליטה רואה בבעלי מניות המיעוט שותפים שלו. זה חשוב לתקופות משבריות בשווקים. אבל לעיתים חברות מתחפשות לחברות עם הכנסה שוטפת ובעצם לא מחלקות את הדיבידנד, אלא משקיעות אותו חזרה בעצמן".

סלינגר ציינה בעניין זה כי "חשוב שתהיה מדיניות דיבידנד מוצהרת. חשוב לציין מדיניות בכל מיני היבטים, ודיבידנד זה אחד הדברים, כך למשקיע ולמי שמעריך את החברה קל יותר לכמת את הדברים".