ביהמ"ש: ראש העיר טבריה ניסה לטרפד את עבודת מבקר הפנים

בית המשפט המחוזי מרכז השיב בסוף השבוע שעבר את מבקר הפנים של עיריית טבריה, בנימין אליהו, לעבודתו, לאחר שהודח מתפקידו בעקבות הרשעתו על-ידי בית הדין המשמעתי של הרשויות המקומיות. בכך קיבל בית המשפט את ערעורו של בנימין אליהו על החלטת בית הדין לפסול אותו מלשמש בתפקיד.

אליהו טען כי העירייה הגישה את התביעה נגדו רק בשל סכסוך מר בינו לבין ראש העיר, זוהר עובד. לדבריו, עובד שם למטרה לפטר אותו מעבודתו בכל דרך, לאחר שאסף חומר בנוגע לעבירות שונות שביצע לפני מינויו ובתפקידו כראש העיר.

השופטת נגה אהד ביטלה את הרשעתו של אליהו, החזירה אותו לעבודה כמבקר העירייה לאלתר, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהגות העירייה וראש העיר כלפיו. "בהתנהלות עיריית טבריה וראש העיר בראשה, כלפי מבקר הפנים, יש טעם רב לפגם", כתבה. "מדובר ברדיפה שמטרתה לטרפד את עבודת המבקר, ועל בית המשפט לעמוד על המשמר לבל תתאפשר פגיעה שכזו".

אמון מיוחד

אליהו שימש כמבקר הפנים של עיריית טבריה מ-1996. לפני כ-4 שנים הגישה נגדו העירייה תביעה לבית הדין המשמעתי של הרשויות המקומיות, בטענה כי הוא מבצע הפרות משמעת קשות במסגרת עבודתו, ובכללן דיווח שקרי על שעות עבודה, שימוש במחשבי העירייה לצרכיו הפרטיים והדלפת מידע פנימי של העירייה לכלי התקשורת.

אליהו כפר בכל טענות העירייה וטען כי מדובר ברדיפה אישית בשל שחיתויות שחשף.

בית המשפט זיכה את אליהו מכל האישומים שבהם הורשע על-ידי בית הדין המשמעתי. באישום על דיווח כוזב של שעות עבודה טענה העירייה כי אליהו העביר דיווח שקרי על פגישות עבודה שקיים בירושלים, אך המחוזי קבע כי היא לא הביאה ראיות מספיקות.

השופטת מצאה כי אליהו אמנם דיווח על שעת היעדרות אחת כעל שעת נוכחות, אך קבעה כי לאור זיכוי אליהו מיתר האישומים ומשום שהוא עבר הליך משפטי ארוך ומייגע בן 5 שנים - מדובר ב"זוטי דברים", ואין להרשיעו בגין כך.

חדירה לפרטיות

בנוסף, השופטת כתבה כי תפקיד מבקר הפנים הוא תפקיד בכיר שמחייב אמון מיוחד, ולכן ראוי שמבקרי הפנים בעיריות לא יחתימו כרטיסי נוכחות, בשל אופי עבודתם המיוחד השונה מהותית מעבודת כל עובד אחר, בכיר ככל שיהיה.

"מעמדו של מבקר פנים ברשות מקומית הוא מעמד בעייתי, שכן המבקר הוא עובד הרשות, הוא מועסק על-ידי בכיריה ונמצא בקשר יומיומי עם נשואי ביקורתו, שמעשיהם נמצאים תחת עיניו הבוחנות ובבסיס דו"ח הביקורת, אותו עליו להגיש להם", ציינה השופטת.

אליהו זוכה גם מהאישום בהדלפת מידע סודי לתקשורת, שהגיע אליו במהלך עבודתו, באמצעות הודעת מייל ששלח ממחשבו האישי. הודעת המייל נפסלה מלשמש ראיה נגדו, בנימוק שהעירייה העתיקה אותה תוך פגיעה בזכות לפרטיות של מבקר הפנים, בכך שחדרה למחשבו האישי בעבודה.

"תפיסת המייל ששלח אליהו לעיתונאי נעשתה בניגוד לדין, תוך פגיעה בפרטיות ותוך סיכון מנגנון הביקורת בעירייה", כתבה אהד. "מצב המתיר עיון במידע המצוי אצל המבקר על-ידי הגורם המבוקר הינו בלתי סביר, נוגד את הרציונל העומד בבסיס פקודת העיריות, כללי הביקורת ואושיות המינהל התקין - ואין לאשרו".

רוח גבית לשומרי הסף / פרשנות

בכל הרשויות הציבוריות, מקומיות וארציות, מצויים שומרי הסף בסכנה מתמדת. היועצים המשפטיים, החשבים ומבקרי הפנים והחוץ אינם אהודים בדרך-כלל על הפקידים ונבחרי הציבור המאיישים את המערכת. טוענים נגדם שהם מסרבלים את העבודה, יוצרים חסמים, תוקעים תהליכים או סתם מונעים יוזמות שיביאו רווחה ועושר לעם ישראל. צריך רק לתפוס שיחה עם שר בממשלה או עם מנכ"ל משרד או רשות ציבורית או מקומית, כדי לשמוע כמה טרוניות יש להם נגד הנושאים בתפקידים האלה.

משום כך, המגמה בשנים האחרונות היא להקהות במידת האפשר את שיניהם. השיטות מגוונות: החל מהוצאת נושאים מסוימים מתחומי סמכותם, וכלה בהכפפתם הארגונית למנגנון המשרדי. שהרי אם החשב או היועץ המשפטי יהיו תלויים בקביעת השעות הנוספות, הדרגה ותנאי השכר במנכ"ל המשרד - מן הסתם תהיה להם מוטיבציה פחותה להיכנס איתו לעימותים.

מכאן גם חשיבותו הגדולה של פסק הדין של השופטת נגה אהד: באבחה אחת היא משנה את כיוון הרוח. פסק הדין אינו עניינו הפרטי של בנימין אליהו, מבקר הפנים של עיריית טבריה. זוהי רוח גבית לכל שומרי הסף בכלל רשויות השלטון.

מבקר הפנים אסף במסגרת תפקידו מידע על התנהלות פסולה לכאורה של ראש העיר, וזה בתגובה פעל להדחתו מהתפקיד באמצעות איסוף נגדי של מידע. ההבדל היה שאיסוף מידע כזה הוא חלק מהגדרת תפקידו של מבקר הפנים, אך לא של ראש העיר.

לעירייה יש אמנם סמכות משמעתית כלפי מבקר הפנים - ועיריית טבריה עשתה בה שימוש. זו לאקונה חקיקתית, שצריך יהיה לתת עליה את הדעת.

דומה המצב למצבו של שופט שלום, הנקרא לשמש שופט בית משפט לעניינים מקומיים, המצוי כל כולו בתוך בניין הרשות המקומית. כשהוא מוקף בצוות המינהלי והתביעתי של העירייה, כיצד יוכל לשפוט באופן נייטרלי? כך גם מבקרי הפנים בעיריות - וכך למעשה שומרי הסף כולם.

במאבק שניהל היועץ המשפטי לשעבר של עיריית ירושלים, יוסי חביליו, נגד המוסד שבו עבד, התייצב לימינו היועץ המשפטי לממשלה. במקרה הנוכחי עמדה לימינו של אליהו התנועה לאיכות השלטון, שהצטרפה להליך כ"ידיד בית המשפט". זהו פיתרון אד-הוק, שאיננו מבטיח הצלחה בכל מקרה.

הגנה אפקטיבית לשומרי הסף בניסיונות ההכשלה וההתנכלות כלפיהם היא קריטית, שכן כל מה שהשחיתות צריכה כדי לנצח הוא שהרוח תצא ממפרשיהם של שומרי הסף באשר הם.