חזרה לחלום הגדול

הדיווחים שלפיהם גוגל, אינטל וסוני משתפות פעולה בפיתוח מכשירי טלוויזיה ייעודיים לצפייה דרך הרשת, זרקו אותי אחורנית. לפני משהו כמו 11 שנה הצטרפתי לחברת סטארט-אפ קטנה עם חלום גדול - תמיד מדובר בחלומות גדולים, האין זאת? כי חלומות קטנים, אני אומר, בכלל לא שווה לחלום. עדיף כבר להישאר ער.

וזה פחות או יותר היה אותו חלום שאותו הולכות להגשים 3 הענקיות הנ"ל, חלום שנחלם פעמים רבות על-ידי יזמים רבים: להביא את האינטרנט לטלוויזיה. החברה שעבדתי בה נסגרה משלל סיבות - בועתיות, טכנולוגיות, פיננסיות וקונספטואליות. 3 הסיבות הראשונות מעט משעממות, הרביעית היא המעניינת בעיניי.

מה זה בעצם "טלוויזיה דרך הרשת"? על השאלה הזו, שנראית על פניה ברורה מאליה, די קשה לענות. ולא בגלל שיש רק תשובה אחת - אלא בגלל שיש משהו כמו מיליון תשובות, וכולן נכונות ולא נכונות באותה המידה.

התשובות המובנות מאליהן הן לצפות דרך הטלוויזיה בתוכן מאתרי וידיאו כמו YouTube; לספק חומרים, בעיקר מסחר אלקטרוני, בקליק אחד; לקרוא מיילים ולנהל צ'טים; ולהפעיל שלל אפליקציות - כמו משחקים, סקייפ ורשתות חברתיות, וכל זאת בקלות הנהדרת שמספקת הטלוויזיה.

אבל כשצוללים פנימה מגלים שזה לא כל-כך פשוט. ההבדלים בין הטלוויזיה והאינטרנט הם לא רק גודל מסך, רזולוציה או היכולת להפעיל מספר יישומים בו בזמן. ההבדלים בין האינטרנט לטלוויזיה לא מתמצים גם בהבדל בין השלט הרחוק לבין העכבר או המקלדת.

ההבדל - בראש המשתמש

ההבדל המהותי ביותר לא נמצא בכלל, וזה ברור, בצד של החומרה או התוכנה. הוא נמצא בראש של המשתמש: בטלוויזיה הוא צרכן סביל ובוהה, נשען לאחור על הספה; ברשת הוא פעיל, יצרן, יושב כפוף קדימה אל המסך. וההבדל הזה לא נמצא רק בצד של הצופה/גולש/צרכן. הוא נמצא באופן הרבה יותר עמוק בצד של ספק התוכן.

הדבר החם באינטרנט, מה שנקרא תוכן גולשים, הוא דוגמה להבדל הזה. נסו לדמיין את CNN, נניח, או קשת, בונים אולפן - המקבילה הטלוויזיונית ל"פלטפורמה" האינטרנטית - ונותנים לגולשים להחליט מה יהיה היום בחדשות. לא יעלה על הדעת, כמו שאומרים. הדבר המהותי ביותר שהשתנה בטלוויזיה מאז היווסדה הוא המעבר מלוח שידורים ל-VOD. זה לא דבר קטן בכלל, כמובן, אבל הבסיס הוא אותו בסיס: אתה רואה מה שנותנים לך.

לפני 11 שנה ההבדל הזה היה מהותי הרבה יותר, אבל גם היום הוא נמצא שם. להסתכל על התמונות ששמת בפיקאסה דרך מסך הטלוויזיה או לעדכן את הסטטוס שלך בפייסבוק מהספה זה נחמד, אבל זו לא אינטגרציה אמיתית.

כשמנסים להפגיש בין הטלוויזיה לבין האינטרנט, השאלה הראשונה שצריכים לחשוב היא איפה יפגשו שני אלה. ולא, הם לא ייפגשו באמצע הדרך, כי לדרך הזאת אין אמצע. שני המדיומים אמנם נפגשים בבית של הטלוויזיה, אבל המפגש נעשה לגמרי בתנאים של האינטרנט. כאן ההתנגשות הגדולה: התנאים של הטלוויזיה זה שאתה אוכל, או לא אוכל, מה שנותנים לך. התנאי של האינטרנט הוא שאין תנאים.

מה גם שלמשוואה הזו, אינטרנט-טלוויזיה, צריך להוסיף עוד משתנה גדול. באותם ימים רחוקים של בועת הדוט.קום התנהלו החיים דרך שני מסכים: זה של הטלוויזיה וזה של המחשב. המסך השלישי, שנוסף מאז וטרף את קלפי התוכן - זה של הטלפון הסלולרי - עוד לא היה קיים אז. היום אי-אפשר בלעדיו.

איך עושים את זה נכון, לא יודע. בינתיים אף אחד לא יודע. אז מה אני אומר, בקיצור? שהחיים של גוגל, אינטל וסוני הולכים להיות קצת יותר קשים ממה שהם חושבים, ושהמהלך המדובר יהיה מעניין מאוד.