גורמים באוצר: שערוריית השכר היא כשל ערכי-ציבורי

האוצר אינו מתכוון להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבורית במשק. בניגוד לפרסומים בימים האחרונים, באוצר לא יתערבו ולא יטילו מגבלות על שכר המנהלים. גורמים באוצר הסבירו היום (ג') כי מכיוון ששכר המנהלים הגבוה אינו נובע מכשל שוק, אין עילה להתערבות ממשלתית באמצעות חקיקה שתטיל מגבלות על השכר.

לדברי הגורמים, לממשלה אין מנדט להתערב בבעיות הקיימות בשוק הפרטי וכי יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. עם זאת, באוצר מסכימים כי מדובר בכשל ערכי-ציבורי. עוד הבהירו הבוקר כי בניגוד לפרסומים בכלי התקשורת, לא התקיימו במשרד כל דיונים בנושא והדבר אף אינו עומד על הפרק.

כרגע, ההצעה היחידה להגבלת שכר הבכירים שעומדת על הפרק היא הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), על פיה שכרו של בעל השכר הגבוה בארגון לא יעלה על פי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך באותו הארגון. ההצעה, שצפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת בעוד כמה שבועות, צפויה להיתקל בהתנגדות האוצר וככל הנראה לא תקבל תמיכת השרים.

באוצר סבורים כי לנוכח העובדה שבמשרות הבכירות הבונוסים והאופציות הם המרכיב העיקרי בשכר, הצעת החוק של יחימוביץ' עלולה לגרום לתוצאות הפוכות מאלו שלהן כיוונה: שכר המנהלים אולי יפחת, אך הבונוסים והאופציות שהם יקבלו יהיו גבוהים יותר.

בכל מקרה, אומרים גורמים באוצר, הפיתרון לבעיה אינו בחקיקה, משום שתמיד תימצא הדרך לעקוף אותה.

המוסדיים ישקיעו

גם ברשות ני"ע טוענים שאינם יכולים להתערב בחגיגת השכר במשק, משום ש"ארגז הכלים" שעומד לרשותם בנושא הגבלת שכר בכירים הוא בתחום הגילוי והשקיפות בלבד.

לדברי גורמים ברשות, הגופים המוסדיים הם שצריכים להיות חוד החנית בנוגע להגבלת שכר הבכירים. "המוסדיים צריכים לכלול את נושא שכר הבכירים כפקטור במדיניות ההשקעות שלהם, ולסרב להשקיע בחברות שבהן התגמול של נושאי המשרה מופרז", אמרו גורמים בכירים ברשות.

לדבריהם, בארה"ב יש גופים מוסדיים שמדיניות ההשקעות שלהם מכוונת בין היתר על-ידי נושא שכר הבכירים בחברה, והם נמנעים מלהשקיע בחברות ששכר בכיריהן מוגזם.

אגב, במטרה למנוע את חגיגות השכר בגופים המוסדיים עצמם הוציא בנובמבר 2009 המפקח על הביטוח ושוק ההון דאז, ידין ענתבי, חוזר לגופים המוסדיים המחייב אותם לבנות מודל תגמול הלוקח בחשבון רווחים של שלוש שנים. במודל, שייכנס לתוקף בסוף 2010, נדרשות קרנות הפנסיה וקופות הגמל לציין מהם השיקולים למתן בונוסים.

במסגרת פעילות הרשות בנושא שכר הבכירים, החלה רשות ני"ע, עוד בתקופתו של יו"ר הרשות הקודם, משה טרי, להוביל מהלך של גילוי מקסימלי של השכר. תחילתו של המהלך בדרישה לפרסם את שכרם של חמשת הבכירים בכל חברה. מהלך זה אכן הביא מצד אחד לשקיפות של הנושא וליכולת לבקר את השכר; ומצד שני נשמעו גם טענות על כך שהפרסום הביא לתגובת נגד: נוצרה מעין תחרות בין הבכירים וכל אחד רצה להראות שהוא מרוויח יותר.

בהמשך הלכה רשות ני"ע צעד נוסף קדימה ודרשה מהחברות גילוי מלא על האופן שבו התקבלה ההחלטה, מה היה הרציונל לקבלת ההחלטה, והאם אושרה על פי הכללים. דרישות נוספות נגעו לפירוט מרכיבי השכר, וכן לפירוט השכר הן מהחברה האם והן מהחברות-הבנות. לאחרונה הוסיפה הרשות דרישות באשר למתאם בין גובה השכר לבין ביצועי החברה, וכן דרישה שהדירקטוריון יעמוד מאחורי אמירה כי התמורה שאושרה לנושא המשרה הוגנת וסבירה.

הבונוסים צומצמו

על רקע הפעילות הזו נפסלו בזמנו הבונוסים של צמרת בזק, בהיקף של מיליוני שקלים האחד, לאחר שיו"ר הרשות אז, משה טרי, העביר את הנושא לבדיקת בודק חיצוני שמצא פגמים בקבלת ההחלטה. באותו אופן צומצמו גם תוכניות התגמול של בכירי דיסקונט וצומצמו הבונוסים של בכירי בנק הפועלים.

שלוש הפרשות הללו היו דרמטיות מבחינת הרתעה, וכיום קבלת ההחלטות בנוגע לשכר בכירים חשופה הרבה יותר. הפרשה האחרונה שבה צומצם בונוס בעקבות התערבות הרשות, היתה פרשת הבונוס של מנכ"ל פועלים שוקי הון לשעבר, ניר ברונשטיין, שהרשות ביקשה הסבר באשר לאופן קבלת ההחלטה בעניינו. בעקבות זאת, צומצם הבונוס שלו.