שום דבר כבר לא יעצור את פישר

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, מזרחי טפחות

בבנק ישראל החליטו שהריבית הנוכחית במשק נמוכה מדי וצריכה לעלות בהקדם לרמה "נורמאלית", כהגדרתם. מה היא ריבית "נורמאלית" איני יכול לנחש, אך אני בטוח שהבנק ישאף להסיר מעתה כל מכשול בדרך להשגתה.

לצורך כך ינקוט הבנק במדיניות מונעת (pre emptive), יפחית בחשיבותם של נתונים שוטפים ויטה לתת פרשנות מקילה לנתונים בעייתיים מבחינתו. נתון כגון עלייה בת 2% בלבד באינפלציה הבסיסית בחודשים דצמבר - פברואר (בקצב שנתי), מחצית משיעור עלייתו בשלושת החודשים הקודמים, לא ימנע מעתה עליית ריבית.

גם ירידות מדדים לא ירתיעו את הבנק. הריבית תעלה גם אם המדדים ירדו, כל עוד הירידות אינן חדות מדי.

הבנק יעלה את הריבית בארץ גם אם הריביות במדינות המפותחות תישארנה ברמותיהן הנוכחיות. נכון שמדיניות זו עלולה לחזק את השקל כנגד הדולר, אך הבנק יעדיף להמשיך לרכוש מטבע חוץ ולא לעצור בדחיפת שיעור הריבית כלפי מעלה.

בנושא זה ישחקו לטובת הנגיד הנתונים הכלכליים האחרונים שפורסמו בארה"ב שתומכים בהעלאת ריבית. דבר שיביא לזינוק בשער הדולר בחו"ל ובארץ ויפחית מהצורך לרכוש מט"ח.

איני משוכנע שהנתונים השוטפים מחייבים כעת העלאות ריבית תכופות. העלאות כאלה אף עלולות ליצור קשיים כמו במצב שבו בנק ישראל נאלץ לרכוש מט"ח בכמויות גדולות, כמות הכסף במשק עולה ומייצרת לחצים אינפלציוניים.

לפי חוק בנק ישראל החדש, תעודכן הריבית במועדים פחות תכופים, ולפי יעד מחירים דו שנתי, מדיניות שתאפשר לבנק העלאה איטית ותוואי חלק יותר. אולם, כל עוד בנק ישראל חותר לריבית גבוהה יותר, כדאי להתכונן לכך שהיא תתייקר, גם אם לא יופיעו במשק סימנים, בדמות נתונים כלכליים, שיחייבו זאת.

רק אם יהיה יגיעו מדדים שליליים מאד, או שהשקל יתחזק מאד וורכישות המט"ח לא תמנענה זאת, ישקול בנק ישראל לשנות את מדיניותו.