יזמים ישראלים יקימו פארקי תעשייה בקזחסטן דוגמת תפן

הישג לוועידה הכלכלית בראשות שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר בקזחסטן: חתם עם שר התעשייה והטכנולוגיות החדשות של קזחסטן, Isekeshev Aset Orentaevich, על מסמך עקרונות לשיתוף פעולה בין המדינות. בראש הסעיפים עליהם הוחלט במסגרת שיתוף הפעולה, תקודם הקמת פארק תעשייתי כדוגמת הפארק שבתפן.

לדברי שר התעשייה הקזחי, ברצונו להקים מספר רב של פארקים תעשייתיים כאלה תוך שיתוף פעולה של ישראל. השר הקזחי הודיע כי יעודד יזמים ומשקיעים ישראלים להקים פרויקטים כאלה באמצעות הקלות במס, וכן באדמה ובתשתיות. תחומי העניין המרכזיים שציין הם טכנולוגיות חקלאיות, שימור אנרגיה, מים וטכנולוגיות מים, ביוטק, פארמה, ציוד רפואי ותקשורת.

כמו כן הסכימו הצדדים לחילופי מידע בתחום טכנולוגיות המים, באמצעות פגישות והכשרות, סמינרים עסקיים, והטמעת טכנולוגיות היי-טק וכן בשיתופי פעולה בין חברות משתי המדינות.

בנושא החקלאות החליטו הצדדים להקים קרן משותפת ישראל-קזחסטן, כשבצד הישראלי יהיו שותפים במיזם המכון הוולקני, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת, ובצד הקזחי החברה הממשלתית "kazadroinovation". הוקמה קבוצת עבודה לקידום התהליכים לחתימה על הסכם, וכבר הוקצו מיליון דולר מכל צד למטרה זו. מטרת הקרן תהיה לפתח מחקר ופיתוח חקלאיים.

הצדדים הגיעו בנוסף להסכמה לפתח שיתופי פעולה בתחום החלל, וגם בתחום התיירות הגיעו לסיכום, ולפיו תיבדק כדאיות לפתוח קו ישיר בין ישראל לקזחסטאן.

לדברי בן אליעזר, "בביקור זה הצלחנו לשדרג במידה ניכרת את יחסי ישראל וקזחסטן בכל התחומים המרכזיים עליהם שמנו דגש. לחברות ישראליות יש כאן פוטנציאל גדול מאוד, ושיתופי הפעולה עם חברות קזחיות יכולים לסייע לשתי הכלכלות. לישראל יש ידע רב - ששווה כאן הרבה מאוד כסף. עם היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי, נוכל להגדיל את היקף היחסים הכלכליים בין המדינות".

שר התעשייה והטכנולוגיות החדשות של קזחסטן, אורנטאביץ, אמר כי האפשרויות לשיתופי פעולה בין המדינות הן "מעבר לכל דימיון", וכי הוא מזמין חברות ישראליות לבוא לעשות עסקים בקזחסטן.

בפגישות שקיים השר בן אליעזר עם בכירי הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, EBRD, סוכם כי חברות ישראליות יוכלו לקבל מימון לפרויקטים לאומיים בקזחסטאן באמצעות הבנק.

מהתמ"ת נמסר, כי יחסי הסחר בין ישראל לקזחסטן עד שנת 2008 היו במגמת עלייה, כשהיקף הסחר בין שתי המדינות זינק מ-40 מיליון דולר ב-2004 ל-162 מיליון דולר ב-2008. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי וירידת מחירי הנפט, המתכות ומשבר הבנקים, נפגעה הכלכלה בקזחסטן בצורה חמורה. כתוצאה מכך, ירד קצב צמיחת התמ"ג של קזחסטן ב-2008 ל- 3.2%, וב-2009 אף ירד התמ"ג (רשם צמיחה שלילית) ב-1.8%.