לידיעת 'בצלם': השקר הוא הפשע

השבוע קיבלנו שוב וויקאנד מתנה באמצע השבוע, ואם לא היה מתפרץ שלשום (ד') הסיפור על חקירת דני דנקנר בהסתעפות של הולילנד, היינו נשארים עם שבוע כמעט נטול התרחשויות, אם לא לוקחים בחשבון את ענן האפר הוולקני באירופה, כמובן.

אבל אחת ההתרחשויות המעניינות התקיימה דווקא באתר "גלובס", ממש לפני החג. היא קרתה סביב ידיעה על התבטאויות עבר של בכירה בארגון זכויות האדם "בצלם", שאותן שטחה בהרחבה בבלוג שלה.

מדובר בהתבטאויות שסומרות השערות מלקרוא אותן. הייתי חוזרת עליהן פה לצורך ההמחשה, אבל ממש לא מתחשק לי לתת להן במה נוספת. מי שרוצה לקרוא אותן מוזמן ל- http://tinyurl.com/2fhr5ff. אני אתן כאן רק טעימה ממש קטנה, ולאו דווקא של הדברים הבוטים ביותר אלא של אלה שתפסו אותי מסיבה אחרת, וגם אסביר למה.

זוועות האנושות הגדולות ביותר

אותה בכירה חובבת המקלדת שיתפה ברחשי ליבה על כך ש"ישראל גורמת לזוועות הגדולות של האנושות" וש"ישראל מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם". עוד פנינה מבית מדרשה גורסת כי "ישראל הופכת את חללי צה"ל ל'סלבס' ומעודדת ילדים להיות שאהידים". לקינוח, היא גם מאמינה ש"ישראל המציאה אנטישמיות כדי לחמוק מאחריות לפשעיה".

הידיעה עוררה סערה לא קטנה באתר, גררה יותר מ-700 טוקבקים ועשרות פרשנויות ברשת ה"דסק" של "גלובס". והאמת היא שלא פלא.

אני לא רוצה להיכנס פה לדיונים אם היא צודקת או לא (זה לא קשור לחלוקה בין "שמאל" ו"ימין"), אם יש מקום לדעות שלה או לא (חופש ביטוי כולל גם אמירה של דברים שלא תמיד נעימים לאוזניך, זה כל הרעיון), או אם "בצלם" היו צריכים להעיף אותה לכל הרוחות עוד לפני שהספיקה להתפטר בעצמה או לא.

אחריות למילים

אני רוצה להתייחס לדבר הזה דווקא מזווית האחריות. האחריות למילים. האחריות הבסיסית של אדם שהוא אזרח במדינת ישראל, וזאת ללא קשר אם הוא מכהן בתפקיד כזה או אחר בארגון לזכויות אדם או לא.

כן, מותר להגיד הכל, ובימינו גם יש בלוגים וטוקבקים, וזה בכלל מאפשר להתלכלך בלי שום גבול, להתלהם ולהיכנס באמ-אמא של כל מה שזז בלי לשלם אחר-כך את החשבון. אבל זה בדיוק העניין - בסוף החשבון מגיע, והוא מופקע, כי מתווספים אליו דברים רבים שאף אחד לא ציין מראש שהם לא כלולים ב"עסקית".

לכן, כל מי שרוצה לומר את מה שיושב על ליבו המתפקע, זה בסדר גמור. ועם זאת, לא יזיק לאף אחד שתהיה לו קצת, רק קצת, אחריות מינימלית למילים שבהן הוא בוחר להשתמש.

השאהידים היהודים

שאהידים הם אנשים שמאמינים שהם קדושים אם הם מתאבדים בשם מלחמת דת, תוך כדי הריגת כמה שיותר אזרחים תמימים סביבם. עם יד על הלב, ולא משנה עד כמה אדם הוא קיצוני בדעותיו - האם זה אחראי לומר שישראל מגדלת שאהידים? במה בדיוק שונים חיילי צה"ל מחיילים בכל מדינה דמוקרטית אחרת שיש לה צבא, שנותן למישהו לגיטימציה לכנות אותם כך?

ובאותה נשימה - להגיד על ישראל שהיא דבקה בערכי הנאציזם, ולהשוות אותה לאנשים שבאופן שיטתי השמידו ורצחו מיליוני בני אדם שלא עשו כל רע רק משום שהיו יהודים, זה לא רק שקר, אלא פשע.

שימוש במילים כאלה הוא אולי פרובוקטיבי ומביא עוד שני קוראים לבלוג, אבל האם מי שכתבה אותן עצרה לחשוב כמה נזק היא עושה בהשוואה העלובה הזאת? זה בסדר גמור שיהיו לך איזה דעות שתרצי, אבל לפחות תדייקי בעובדות. שימוש לא אחראי במילים - זהו הפשע האמיתי, ואף אחד מאיתנו לא חף ממנו, עד שלא הוכיח אחרת.

נזק תדמיתי בינלאומי

בישראל עוד מילא, אבל אנשים שגרים מחוץ לישראל אינם בקיאים בהלך-הרוח המקומי ואינם מודעים לכל פרטי הוויכוח הפוליטי הלוהט מכל צדי הקשת. עם כל הכבוד לרצונם של הכותבים להיות פרובוקטיביים ודעתנים - כשאנשים מבחוץ נחשפים לאמירות כאלה, הם מאמינים שהמציאות כאן היא אחרת ממה שהיא באמת.

הם יודעים היטב מהו הנאציזם האמיתי, והם מכירים את ההגדרה המילונית של המילה שאהיד. האם מי שמתבטא כך לוקח על עצמו את האחריות ליצירת מציאות שקרית חסרת-גבולות כזו בקשר לתדמית של ישראל?

לומר שישראל גורמת לזוועות הגדולות של האנושות, בעוד שבמדינות השכנות לה מבצעים לינץ' באנשים בכיכר העיר, כורתים את ידיהם של גנבים, ומשיאים ילדות רכות בנות 7 לגברים מבוגרים - זה לא אי-דיוק קטן, זה חוסר אחריות מטורף. זו קיצוניות פנאטית לשמה, על אחת כמה וכמה של אדם שפעיל בארגון לזכויות אדם, שמשום מה כל התקריות האכזריות הללו של הפרת זכויות אדם במדינות השכנות לנו אינן מדירות שינה מעיניו ואינן זוכות ממנו לשום התייחסות.

כך שבניגוד לאמירה המאוד אינטליגנטית שישראל ממציאה את האנטישמיות, אולי כדאי שנדייק רגע בעובדות: לא רק שהאנטישמיות היתה קיימת הרבה לפני ישראל וזו למעשה הסיבה המרכזית לתקומתה - אלא שאמירות כאלה הן בדיוק מה שמלבה היום את האנטישמיות בעולם.

"זכויות האדם" כעלה תאנה

בסוף, מרוב פרובוקציות, תשומת-הלב מוסטת מהמקומות המחרידים באמת, דווקא לישראל. בסוף, אנשים מתחילים להאמין שבישראל באמת מבצעים את פשעי האנושות הכי גרועים, שחיילי צה"ל הם בעצם השאהידים ולא המחבלים המתאבדים, ושהערכים של מדינתנו זהים לנאציזם, בעוד שמה לעשות - היא הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון. בואו נגיד שאם אלה אכן היו העובדות - גם אני בקלות הייתי הופכת לאנטישמית.

קיצוניים בוטים וחסרי אחריות יש משני קצוות הקשת הפוליטית. הגיע הזמן שגם בצד השמאלי שלה, מי שרוצה להצטייר כאדם נאור ומעוניין שייקחו אותו ברצינות, שיתחיל להימנע מהפצת שקרים חסרי אחריות של פנאט. שום עלה תאנה בשם "זכויות אדם" לא יכפר על כך.