דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

עוה"ד על שפת הבריכה: רשמים מכנס אילת הראשון של ועד מחוז ת"א

ובכן, יעקב נאמן לא זנח את תוכניתו לפצל את תפקיד היועמ"ש ■ סיכום הכותרות המרכזיות בכנס המרכזי הראשון באילת של ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד ■ וזה רק הסיפתח: עוד חודש צפוי הכנס השנתי של הלשכה

בסופו של דבר היה זה שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, שגנב את הכותרות העיקריות שיצאו מהכנס המרכזי הראשון של ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, שהתקיים בסוף השבוע האחרון באילת. נאמן שהה לאורך כל 3 הימים שבהם התקיים הכנס, ומלבד הדברים שנשא במושב הפתיחה ובמושב הסיום, הוא ישב בקהל גם בדיונים האחרים, האזין והפגין השתתפות ערה.

במושב שבו התכנסו 5 שרי משפטים לדורותיהם, הצהיר נאמן מפורשות כי לא זו בלבד שלא זנח את תוכניתו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את סמכויותיו בתחום הפלילי לידי "התובע הכללי", אלא שהוא אף הבהיר זאת ליועץ הנוכחי, עו"ד יהודה וינשטיין, טרם כניסתו לתפקיד.

"ברור שאי-אפשר להמשיך במצב הקיים, שאדם אחד ממלא את כל התפקידים", אמר נאמן בהתייחס גם למעורבות התביעה בחקירת פרשת הולילנד, "בייחוד לאור מה שקורה בשבועות האחרונים".

יוזמת פיצול תפקיד היועץ היתה הנושא המרכזי שאותו ביקש נאמן לקדם עם מינויו לשר המשפטים לפני שנה. בעקבות ההתנגדות העזה שעורר הרעיון הפך העניין למחלוקת פוליטית, ובסופו של דבר הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו להקפיא את היוזמה.

אלא שנאמן העניק ועדיין מעניק פירוש מצומצם לעמדתו של נתניהו - מבחינת שר המשפטים, ראש הממשלה הורה לו רק שהיועץ הנוכחי ימונה על-פי השיטה הקודמת, אך דבר לא עוצר בעדו מלחדש את הכוונה ליצור רפורמה בתפקיד, שתיכנס לתוקף כבר במהלך תקופת כהונתו של וינשטיין. "הבהרתי פומבית כי התוכנית לחלוקת הסמכויות תבוצע לאחר כניסתו של יועץ משפטי חדש", אמר נאמן.

בתחומים לא מעטים נראה היה כי נאמן ממשיך את מדיניותו של קודמו בתפקיד, פרופ' דניאל פרידמן - שישב לצדו בפאנל שרי המשפטים (השניים הסתודדו זה עם זה לאורך המושב כולו). ואולם בכל זאת, יש נושאים שבהם נאמן מחזיק באג'נדה משלו. כך, הבהיר השר המכהן כי אין בדעתו לפעול לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, גם אם הדבר איננו נובע מתפישה תורת-משפטית עמוקה. "כל שינוי כרגע בוועדה יעורר כל מיני מתחים שמדינת ישראל לא זקוקה להם כרגע", הוא הסביר, "יש לנו מערכת משפט שאנחנו יכולים להתגאות בה ולשפר אותה, הבעיה המרכזית איננה הוועדה לבחירת שופטים".

פרידמן הצהיר בכנס כי לשר המשפטים יש סמכות לא רק לקבוע את מדיניותה של התביעה הכללית, אלא גם לקבל דיווח מהיועץ המשפטי בנוגע לחקירות פרטניות רגישות. מבחינת נאמן, לעומת זאת, יש הפרדה ברורה בין הדרג המקצועי לבינו: "בפגישה הראשונה שלי עם היועץ המשפטי הקודם מני מזוז ועם פרקליט המדינה משה לדור, אמרתי שאני מבקש לא לעדכן אותי בנושא של חקירות פליליות. על מנת להסיר לזות שפתיים ששר המשפטים מתערב בחקירות פליליות".

מי שבאו טעונים לפאנל שרי המשפטים היו פרידמן והשר לשעבר חיים רמון, שתקפו ללא רחם את מערכת המשפט. "מבחינת שגיאות של יועץ משפטי לממשלה", חימם פרידמן את הקנה, "ליצחק זמיר יש את האליפות". זמיר, כזכור, היה מגדולי מבקריו של פרידמן בתקופת כהונתו כשר.

הופעה פומבית ראשונה

אלא שרמון, שעבורו היתה זו הופעה פומבית ראשונה מאז פרש מהחיים הפוליטיים, קטף את רוב תשומת-הלב ואת אהדת הקהל. הוא גילה כי עוד לפני שהצהיר ב-2006 כי הוא איננו מחוייב לשיטת הסניוריטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון, לפני פרישתו של אהרן ברק, הוא שוחח עם דורית ביניש והבהיר לה כי הוא תומך במועמדותה לנשיאות, בלי קשר לסניוריטי. "חשבתי ששיטת הסניוריטי לא ראויה", הוא אמר.

לפי התזה של רמון, החל משנות ה-90 חלה הפיכה במערכת הממשל בישראל, הפקידים קיבלו כוח על חשבון נבחרי הציבור, והמשפטנים - מעל כולם. לדבריו, פסקי הדין בעניין החובה לפטר את דרעי ופנחסי מהממשלה עם הגשת כתב אישום נגדם, וחקיקת חוקי היסוד "שינו את הדמוקרטיה הישראלית, ומתנהל קרב שבו בחלק גדול מהנושאים - שלום ומלחמה ונושאים כלכליים כבדי-ערך - מוכרעים על-ידי אנשים שמעולם לא נבחרו, ויש להם סמכות ולא אחריות".

חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ דוד רותם, עשה כותרות מיד עם תחילת הכנס, ביום רביעי, כשהצהיר כי "אנחנו לא תמיד בוחרים את הטובים ביותר לשיפוט", בהתכוונו לעסקאות המושגות בין חברי הוועדה לבחירת שופטים.

"העובדה ש-3 שופטי העליון בוועדה יכולים לנטרל כל מינוי לעליון", הסביר רותם, "והעובדה שיש אפשרות למנות שופט במינוי זמני בהסכמה בין שר המשפטים לנשיאת העליון, נותנת להם כוח וגורמת לכך שאו שחברי הוועדה מסכימים למי שהשופטים רוצים, או שהוא ימונה במינוי זמני". את המצב הנוכחי במערכת הציבורית בישראל הגדיר רותם "דיקטטורה שיפוטית".

נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, תיקנה את רותם ואמרה לו כי הווטו המוענק לשופטי העליון בוועדה נוגע רק למינוי שופטים לעליון, שבהם נדרש רוב של לפחות 7 מ-9 חברי הוועדה. ואולם, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל הביע עמדה דומה, בדיון שהתקיים ביום שישי בנושא מינוי שופטים.

"לפעמים לא ממנים את השופט הכי טוב", אמר טירקל, "היו לפעמים תקלות. אבל ברוב המקרים ההסכמה משקפת את מינוי השופט הטוב ביותר מתוך המאגר שמונח על השולחן". טירקל סירב אמנם לקבל את המונח "דילים", בגלל "הצליל והקונוטציות הלא נעימות" שלו, אך הודה כי "יש הבנות הדדיות, והסכמה משותפת של מספר גורמים".

חבר הוועד המרכזי בלשכה, עו"ד יראון פסטינגר, קרא לוועדה לבחירת שופטים לנקוט העדפה מתקנת לטובת עורכי דין מהמגזר הפרטי במינוי שופטים חדשים. "רוב השופטים בבתי משפט השלום באים מתוך הממסד, הם יוצאי משטרה, פרקליטות, עובדי ציבור, והם רואים עצמם כנציגי הממלכתיות. יש גם ערכים נוספים, וצריך להגדיל באופן דחוף את מספר עורכי הדין המתמנים לכל הערכאות".

באשר למינויים לבית המשפט העליון אמרה ברלינר, שכיהנה במינוי זמני בערכאה הבכירה אך לא נבחרה במינוי של קבע: "לאור החוויות האישיות שלי, אני מעדיפה שלא להגיב".

טענת ההסתמכות

השופטת דניאלה שריזלי מבית משפט השלום בתל-אביב אמרה בדיון בנושא הסתמכות על חוות-דעת של עורכי דין ורואי חשבון בתחום המסים, כי "יותר ויותר אנשי עסקים טוענים את טענת ההסתמכות. הם טוענים כי הם אינם מתמצאים בחוק ובדיני המס, הלכו למומחה והתייעצו, ולכן אם טעו הם ראויים להגנה. לטענת ההסתמכות יש כוח אדיר, הבעיה היא שהיא גוררת לזירה את רואה החשבון או עורך הדין. הבעיה בפסקי הדין בנושא זה היא שיש בהם רמיזה שאם אתה פונה למשרד שנחשב מומחה בתחום, הסיכוי שלך לקבל פטור מאשמה גדול יותר. מי שידו איננה משגת למשרדים הגדולים - הסיכוי שלו נחלש, ולא אכביר מילים על האפליה שנוצרת".

"כשנישום, חשוד או נאשם מסתמך על חוות-דעת, מישהו בצד השני צריך לקחת אחריות", השיבה לה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, "אם הלקוחות שלכם רוצים להסתמך, אז הם צריכים לגלות הכל, ורואי החשבון ועורכי הדין צריכים לקחת אחריות. הרשויות מעודדות אזרחים ללכת למומחים ולקבל חוות-דעת, אבל מישהו צריך לקחת אחריות על הדברים האלה, להיחקר בבית משפט ולתת הסברים כעד - או כנאשם".

מושב שעסק בנושא אתיקה, שאותו הנחה עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז בתל-אביב בלשכה, התמקד רובו ככולו במנהגו של מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, לקבוע עבור כלל השופטים בכל הערכאות אימתי התנהגות מסוימת של עורך דין מצדיקה הגשת תלונה נגדו ללשכה, ומתי לא. כך מתברר כי גל הוא זה שקיבל בשמו של שופט השלום חנן אפרתי את התנצלותו של עו"ד רונאל פישר, והסכים לסגת מהדרישה שפישר יועמד לדין משמעתי, אף שאפרתי עצמו לא קיבל את ההתנצלות במלואה.

"לא רע בעיניי שיהיה פיקוח בנושא הזה", סינגרה השופטת דפנה בלטמן-קדראי, נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, על מדיניותו של גל, "השמירה על כבוד המקצוע היא גם שמירה על השופטים מפני ההתבטאויות כלפיהם וגם על הדרך שבה השופטים משתמשים בכלי של התלונה. צריך שתהיה הכוונה של השופטים, כי חלק מהדברים באמת הם זוטות. לא כל דבר צריך להתגלגל לתלונה".

לשופו חנן אפרתי, אגב, היו אבחנות משלו על עורכי הדין באולמו, בפאנל שעסק בהתנהלות התקשורתית בבתי המשפט. "עורכי דין", הוא אמר, "מאמצים את 'תנוחת הייעוץ' בדיוק כשנדלקות המצלמות".

היעדר תרבות דיונית

נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל-אביב, זיוה הדסי-הרמן, חלקה עם הקהל את חוויותיה באשר להתנהגותם של עורכי הדין באולם בית המשפט. "עורך דין מופיע עם העניבה פתוחה, והחולצה לא רכוסה עד הצוואר, או עורכת דין שמופיעה עם חולצת בטן שעוצרת בקושי את כל המחמדים שלה, או שנכנסים לאולם עם מזון וכוס משקה, כדי שחלילה לא יתעייפו יותר מדי. שלא לדבר על אגרסיביות לשונית כלפי השופטים או כלפי החברים, הקולגות, עורכי הדין, כדי להרשים את הלקוחות. עורכי דין גם לא אחת מופיעים לא מוכנים, ומנסים לחפות על כך בדרכים שונות. השופט מנסה לרמוז, להדריך, לכוון, אבל עורך הדין לא מקיים דו שיח עם השופט, הוא חי בעולם משלו".

"יש תופעה קשה מאוד של היעדר תרבות דיונית", הסכימה גם בלטמן-קדראי, "אנחנו חשופים, במיוחד בערכאות הנמוכות, להתבטאויות חמורות. ההערות של עורכי הדין זה כלפי זה הן קשות מנשוא. שופט שהכשרתו בלימודי משפטים נאלץ לתרגל מיומנויות של ניהול גן ילדים. זה בלתי אפשרי. לדוגמה, כשעורך דין אומר לחברו 'איפה למדת משפטים? אתה לא מבין על מה אתה מדבר', 'אני לא הייתי מגיש תביעה כזו בחיים שלי', 'למה אתה משקר'".

בנוגע להתבטאותו המפורסמת של עו"ד אורי קורב, מפרקליטות מחוז ירושלים, שצוטט כמי שכינה את השופטים כ"חמורים", סיפרה בלטמן-קדראי: "אני פותחת בבוקר את העיתון, ומוצאת בכותרת הראשית אמירה שהשופטים חמורים. גם ממרומי שנות הוותק שלי, זה לא עבר ללא סימן. חשתי פגיעה אישית קשה. היה לי יום סוער באותו יום, שבמהלכו עבדתי בהרגעת כמעט כל 90 השופטים במחוז שלי. האנרגיה שהיה צריך להשקיע כדי לתת לדבר הזה לחלוף היתה רבה. שופטים הם בני אדם. הם עושים את אשר הם עושים בשליחות ובהרבה דם, יזע ודמעות, ובמילה אחת או בהינף קולמוס אתה פוגע בהם, וזה לא ראוי".

הצלחה שקטה

"יש לי דה ז'ה וו", אמר לי אחד מעורכי הדין הבכירים שפגשתי בלובי אחד המלונות ביום רביעי האחרון, שבו נפתח הכנס השנתי הראשון של ועד מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. הוא, ורבים אחרים, לא יכלו להתעלם מהדמיון הרב, עד כדי זהות כמעט, בין תוכנית הכנס, בפאנלים ובתכניות הבידור, לבין הכנס השנתי של הוועד המרכזי של הלשכה הנערך באילת בעשר השנים האחרונות.

למעלה מ-1,200 עורכי דין השתתפו בכנס בסוף השבוע האחרון, חלקם לא מודעים בכלל לכך שהכנס מסמן החרפה נוספת במאבק המתנהל בין ועד המחוז לוועד המרכזי של הלשכה, שיקיים בסוף מאי את הכנס השנתי העשירי של הלשכה, באותה מתכונת בדיוק. היחסים בין יו"ר הלשכה, יורי גיא רון, ליו"ר ועד המחוז, דורון ברזילי - לא יכלו להיות גרועים יותר.

אם נעזוב רגע את היריבות והפוליטיקה, אפשר לסמן את הכנס הראשון של המחוז כהצלחה שקטה. שורה של בכירים מעולם המשפט הגיעו לעיר הלוהטת, אך בלטו בהעדרם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, שמשתתפת מדי שנה בכנס השנתי של הועד המרכזי; עו"ד אלי זהר, עורך-דינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שיצר סביבו עניין רב בכנסים קודמים; היועמ"ש החדש, יהודה ויינשטיין; שופטים ובכירים נוספים שפוקדים בדרך-כלל את הכנס ה"אחר". יורם דנציגר היה שופט העליון היחיד שהגיע לכנס.

הדיונים התנהלו על מי מנוחות באופן יחסי, גם כשברזילי, יו"ר ועד המחוז, רמז לשחיתות בוועד המרכזי, ואפילו כשעו"ד רם כספי פרש את המשנה שלו בנוגע לקשר המותר בין הון ושלטון. למרות שברקע התרחשה אחת מפרשיות השחיתות הגדולות שהתגלו בישראל, נראה היה כי עורכי הדין לא מעוניינים להפוך את זה ל"שיחת הבריכה" שלהם. כולם רצו ליהנות מהשמש, הים ואווירת החופש.

בעוד חודש צפוי כנס משפטי נוסף באילת, זה של הוועד המרכזי. אם הכנס המחוזי יהפוך למסורת, הוא בוודאי יהווה תחרות קשה לכנס הארצי המתקיים אחריו. רגע לפני העלייה בחזרה למטוס אמר לי עורך דין בכיר: "נתראה בעוד חודש באותו מקום", וצחק: "פעמיים בשנה באילת זה באמת מוזר. העיר מעולם לא היתה מבוקשת יותר על-ידי עורכי דין".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות