ארגון "יש דין": שיתוף-פעולה עם המדינה לא מחסן מתביעה

המדינה שוקלת להוציא הודעת צד ג' נגד שני גופים ציבוריים וחברה פרטית בתביעת פיצויים שהוגשה נגדה בגין בניית מתקן טיהור שפכים לא חוקי על אדמת הכפר עין-יברוד

האם חברה קבלנית שבנתה מתקן לטיהור שפכים ביהודה ושומרון במימון המדינה תצטרך לשלם פיצויים, שיוזרמו חזרה לכיסה של המדינה, משום שבנתה ללא היתר בנייה? עמדה מפתיעה זו הביעה באחרונה לא אחרת מאשר פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), המייצגת את המדינה בתביעת פיצויים שהוגשה נגדה על-ידי תושבים פלסטינים מהכפר עין-יברוד. על אדמת הכפר נבנה באופן לא חוקי מתקן לטיהור שפכים, שאמור לשמש את תושבי ההתנחלות עופרה.

"המדינה שוקלת להוציא הודעת צד ג' נגד שני גופים ציבוריים ונגד חברה פרטית", הודיעה עו"ד ניצן בן-ארויה מהפרקליטות לבית משפט השלום בתל-אביב, שבו מתבררת התביעה נגד המדינה, אך ביקשה "שלא לפתוח חזית ברורה ולאפשר מיצוי ההליך בין המדינה לבין הגופים הציבוריים". לדבריה, "עילת התביעה, ככל שהיא קיימת נגד המדינה, ודאי קיימת כנגד מי שביצע את העבודות או הוציא את המכרז מבלי שהיו בידיו היתרים כדין".

פרויקט בחסות הממשלה

התביעה האמורה, בסך חצי מיליון שקל, הוגשה בנובמבר 2009 בעקבות הקמת מתקן טיהור שפכים (מט"ש) ביישוב עופרה מבלי שניתן לו היתר בנייה, ובלא שיש להתנחלות תוכנית מתאר מאושרת.

המתקן נבנה על-ידי חברת GES, שזכתה במכרז שפרסמה המועצה האזורית מטה בנימין, ואולם הוא לא חובר לתשתיות בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו תושבי הכבר עין-יברוד, בסיוע ארגון "יש דין". במסגרת העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים המורה להפסיק את בניית המט"ש ולא לעשות בו כל שימוש או לחברו לתשתיות.

עד היום המדינה לא פעלה למימוש צו ההריסה למט"ש ולא השיבה את הקרקע לבעליה הפלסטינים. המתקן מתפרש על שטח כולל של 37 דונם. מהם כ-4 דונם מעל פני הקרקע ו-33 דונם תת-קרקעיים, הכוללים תעלות וצינורות. המדינה השתתפה במימון הבנייה באמצעות מתן מענקים והלוואות לרשויות ישראליות שונות בגדה, ובהן המועצה האזורית מטה בנימין. עלות הבנייה נאמדת ב-7.8 מיליון שקל, שמקורם בתקציבים ממשלתיים.

"עניינה של תביעה זו", נכתב בכתב התביעה שהגישו נאג'ח מוסא פרחאת ומוחמד יאסין מנאע באמצעות "יש דין", "בהשגת גבול ובגזל קניינם הפרטי של התובעים על-ידי רשויות סטטוטוריות של מדינת ישראל. רשויות אלה לא רק חמסו את אדמת התובעים - הם גם התעלמו מחוקי התכנון והבנייה החלים באזור, ובכספי משלם המסים השלימו פרויקט עברייני ענק ממדים שניצב כיום כמו פיל אפור על האדמה שאליה פלשו. כל זאת בידיעתה המלאה של המדינה, שלא נקפה אצבע על מנת לעצור את שוד אדמותיהם של התובעים והפרת החוק הקולוסאלית שהתבצעה, ולמרבה הבושה אף סייעה לביצועה".

בכתב ההגנה בתביעת הפיצויים טענה המדינה כי "אין חולק כי מבחינה עובדתית את הבנייה עצמה לא ביצעה המדינה, וכי פעולות הבנייה בוצעו על-ידי חברת GES במכרז של המועצה האזורית מטה בנימין עבור עופרה".

לדברי היועץ המשפטי של ארגון "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד, "חברות וגופים עסקיים המשתפים פעולה עם בנייה לא חוקית בגדה המערבית ועל אדמות שבבעלות פלסטינים, שמים את כספם על קרן הצבי ועלולים למצוא את עצמם נתבעים בסכומים גדולים. גם אם עשו זאת בשיתוף-פעולה עם המדינה עצמה - הם אינם מחוסנים ואף עלולים למצוא את עצמם נתבעים על-ידי שותפתם". (ת"א 3061511/09).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988