ביהמ"ש: אלחנן טננבוים לא יקבל כסף מחברה הרשומה על שמו

טננבוים דרש להעביר לידיו את מניות הבעלות בחברה וכן חלק מרווחיה בעשור האחרון לפעילותה ■ ביהמ"ש: "טננבוים הפסיק את עבודתו בחברה כ-5 חודשים לפני חטיפתו, בלא כל קשר לחטיפתו באוקטובר 2000"

אלחנן טננבוים, שנחטף בעבר בידי חיזבאללה ושוחרר במסגרת עסקת שבויים בין ישראל לבין ארגון הטרור, לא יהיה זכאי לקבל מניות וכספים מחברה הרשומה על שמו, המוחזקים בידי נאמן - כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר עמירם בנימיני, שדחה את תביעתו של טננבוים נגד הנאמן, עו"ד ישראל ליבוביץ, ונגד משה וענת ריבה.

לדברי השופט, "טננבוים הפסיק את עבודתו בחברה כ-5 חודשים לפני חטיפתו, בלא כל קשר לחטיפתו באוקטובר 2000, שאף היא היתה במידה רבה באשמתו".

טננבוים דרש להעביר לידיו את מניות הבעלות בחברה וכן חלק מרווחיה בעשור האחרון לפעילותה, שאותו אמד ב-100 אלף שקל.

טננבוים טען כי הוא זכאי להירשם כבעלים של 20% בחברה החל מאוקטובר 2000 - המועד שבו נחטף ללבנון, שם הוחזק עד ינואר 2004. טננבוים הודה בבית המשפט כי עשה שימוש בדרכון מזויף, ובתשובה לשאלה האם יצא מישראל כדי לסייע בייבוא סמים, השיב: "פחות או יותר נכון, זה לא מדויק".

טננבוים שימש בין 1995 ל-1999 כנציג בישראל של חברת S&P גרמניה, הפועלת בתחום התקשורת. ב-1999 נעשה מהלך לחסל את פעילות החברה הגרמנית ולהקים חברה בשם זהה בישראל שתיטול את עסקיה, בעיקר מול חברת בזק. בדצמבר 1999 נחתם הסכם העברת מניות, שבמסגרתו התחייבו משה וענת ריבה להעביר כל אחד 10% ממניות החברה לידיו של טננבוים. ואולם, טננבוים ביקש כי המניות לא יועברו אליו אלא יוחזקו עבורו בנאמנות אצל עו"ד ליבוביץ, וזאת מאחר שהיה נתון בהליכי פשיטת-רגל.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי "אין לבוא אל הנתבעים בטענות על כך שביטלו את ההסכם רק בשנת 2005: טננבוים נעלם לפני חטיפתו בשנת 2000, במשך תקופת היותו בשבי, וגם שנה וחצי לאחר שיחרורו. בנסיבות אלה, הנחתם של הנתבעים כי טננבוים לא יעז לדרוש את המניות היתה בהחלט סבירה".

בנוסף חוייב טננבוים בתשלום הוצאות משפט בסך יותר מ-70 אלף שקל. (ת"א 1239/06)