צווי איסור פרסום: האם דינם של עורכי דין חשודים צריך להיות שונה?

ביהמ"ש התיר את פרסום שמו של איש עסקים החשוד יחד עם עורך דין ידוע בעבירות של מירמה, זיוף ועושק - אך אסר את פרסום שם עורך הדין ■ האם הנזק שעלול להיגרם לעורך דין כתוצאה מפרסום שמו הוא חמור יותר?

בתקופה בה חשד לשחיתות רודף חשד לשחיתות, ומעצר של אדם ידוע רודף מעצר נוסף, נותרה מעט בצללים פרשת חשד ומעצר נוספת. זו הפעם מעורבים בה איש עסקים ועורך דין ידוע. אי פה אי שם פורסם דבר מעצרם ודבר החשדות החמורים, המיוחסים להם. על-פי החשד, הם רימו אדם קשיש וגזלו ממנו שתי דירות מגורים.

תחילה אסר בית המשפט את פרסום זהויותיהם. ובכל זאת, היה עיתון אחד, אשר הפרטים הרבים שהוא פירסם אודות עורך הדין לא הותירו מקום לספק בנוגע לזהותו. ובכל זאת, צו איסור הפרסום נותר בעינו.

בסוף השבוע החולף התקיים דיון בפני שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מלכה ספינזי, בסוגיית איסור הפרסום. באי-כוחם של איש העסקים ועורך הדין באו, ראש בראש, אל מול נציג המשטרה.

עו"ד רועי בלכר, בא-כוחו של איש העסקים החשוד, טען כי פרסום שמו של מרשו יגרום נזק חמור לבתו הנכה. עוד הוא טען כי פרסום כזה יזיק לשמו הטוב של המוסד הציבורי שבראשו עומד איש העסקים.

בפי עו"ד אילן בומבך, בא-כוחו של עורך הדין החשוד, היו טענות אחרות. לטענתו, אין כל עניין ציבורי בפרסום שמו של עורך הדין, שעה שהנזק שעלול להיגרם לו, למשפחתו ולעובדיו כתוצאה מן הפרסום חמור ביותר.

לטענתו, עורך הדין מוכר, ותיק ומוערך, והוא מטפל במאות תיקים, שחלקם בעלי השפעה כלכלית אדירה. כך, הפרסום עלול להסב לו נזק כלכלי אדיר. עו"ד בומבך הוסיף והזכיר כי מרשו סובל מבעיות לב, וכי הפרסום עלול להשפיע לרעה גם על מצבו זה.

אינטרס החשוד אל מול האינטרס הציבורי

נציג המשטרה התנגד להמשך איסור הפרסום. הוא הציג בפני ספינזי את תיק החקירה, וטען כי קיימות בו ראיות לכך שהעבירות המיוחסות לחשודים אכן נעברו, וכי בתום החקירה יועבר התיק לפרקליטות.

בטרם הכריעה לכאן או לכאן, סקרה ספינזי את המצב המשפטי החל על הסוגיה. היא הזכירה כי "כלל פומביות הדיון הנו כלל יסוד בשיטת המשפט הישראלית... מטרתו להבטיח שקיפות מלאה של ההליך השיפוטי, ובכלל זה קיומו של הליך תקין והוגן".

היא לא התעלמה גם מכך שמנגד קיימת החובה לשמור על כבודו של האדם ועל שמו הטוב. את האיזון בין שני אלה מצא החוק בהוראה, שלפיה בית המשפט מוסמך לאסור פרסום שמו של חשוד, שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אם ראה כי הפרסום עלול לגרום לו לנזק חמור, ואם בית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.

בהתייחסה להלכה המחייבת בסוגיה זו, הזכירה ספינזי כי לשם איסור פרסום שמו של חשוד, על בית המשפט להשתכנע כי לחשוד עלול להיגרם נזק חמור וכי הנזק עלול להיגרם עקב הפרסום. עוד על בית המשפט להתייחס לעניין הציבורי שבפרסום ולשקול אם במקרה הנדון יש להעדיף את אינטרס החשוד על פני האינטרס הציבורי בפרסום.

ברי כי באלה יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו. "השיקול המרכזי בדרך לקביעה כי אכן קיים נזק חמור הינו נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של החשוד", קבעה ספינזי. שיקולים רלוונטיים נוספים הם סוג העבירות וחומרתן ומשקל הראיות שנאספו.

"ככל שקיימת תשתית ראייתית מבוססת לכאורה והדרך להגשת כתב אישום קצרה, כי אז יגבר עקרון הפומביות על זכות החשוד כי שמו לא יפורסם - ולהיפך", הוסיפה.

בהתייחסה לשיקול של העניין הציבורי שבפרסום, הזכירה ספינזי כי בשיקול זה יש לבחון, בין היתר, אם הפרסום עשוי לקדם את מהלכי החקירה, שמא הוא ישמש אזהרה לציבור מפניו של עבריין, ואולי יהיה בו כדי להסיר מציבור שלם כתם, שעלול פלוני השייך לאותו הציבור להטיל עליו.

"לעתים נובע אינטרס גילוי מיוחד מזהותו של החשוד או ממשרתו או עיסוקו... ולעתים עשויה העובדה שפורסם שם של חשוד אחד בפרשה, כדי להצדיק כשהיא לעצמה את פרסום שמות המעורבים האחרים", אמרה השופטת.

נזק חמור לפרנסה

"נסיבות החיים, נאמר הרבה, עשירות מכל דמיון, והן עשויות לזמן מציאות שתצביע על צורך פרטיקולרי בפרסום שמו של חשוד", כך ספינזי.

לאחר דברים עקרוניים אלה, פנתה ספינזי לבחון את טענות באי-כוחם של שני החשודים. טענות בא-כוחו של עורך הדין הידוע דיברו יותר אל לבה. היא דחתה את טענותיו של איש העסקים בדבר נזקים שעלולים להיגרם לבתו הנכה ולמוסד שבראשו הוא עומד, וקבעה כי הוא לא הוכיח חשש שכזה.

לא כך לגבי עורך הדין הידוע. דווקא בנוגע אליו בחרה ספינזי להתייחס אל טיב הראיות שנאספו על-ידי המשטרה. תחילה היא קבעה כי פרסום שמו כמעורב בעבירות החמורות, עוד בטרם הסתיימה החקירה בעניינו ועוד בטרם ידוע אם יוגש נגדו כתב אישום אם לאו, עלול לגרום נזק חמור לפרנסתו, לשמו הטוב ואף לשמו הטוב של קהל לקוחותיו.

תיק שאינו בשל

או אז היא ראתה להתייחס, כאמור, אל הראיות שנאספו בעניינו של עורך הדין. "בשלב זה קיימות ראיות ברמה של חשד סביר בלבד", קבעה. "אין המדובר בראיות בעוצמה הנדרשת והמצדיקה החלת כלל הפומביות על פני החריג האוסר פרסום שמו של חשוד, וזאת כאמור בשים לב לנזק החמור שיגרם לשמו הטוב של החשוד וכן לאור מצבו הרפואי", הוסיפה.

ספינזי קבעה כי התיק עדיין אינו בשל, כי החקירה טרם הסתיימה, וכי בשלב זה קיים פער בין הראיות שבתיק לבין אלו הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום. "קיומו של פער שכזה יש בו כדי לפעול לטובת החשוד דווקא, כך שזכותו של החשוד לשמור על שמו הטוב גוברת על האינטרס הציבורי של זכות הציבור לדעת".

בקובעה כי אין לפרסם את שמו של עורך הדין החשוד, הוסיפה ספינזי וקבעה כי ככל שבהמשך החקירה תצטברנה ראיות נוספות, באופן שיתקבל הרושם כי מועד הגשת כתב אישום קרב והולך - ייתכן כי היא תשקול מחדש את קביעתה זו, על בסיס החומר העדכני שיונח בפניה.

אף שתחילה קבעה ספינזי כי פרסום שמו של איש העסקים יתאפשר החל מה-30 באפריל בשעה 11:00, הרי מאוחר יותר עוכב ביצוע ההחלטה עד הבוקר בשעה 10:00.

אתמול (א') הגישו הן המשטרה והן איש העסקים עררים על ההחלטה. המשטרה טוענת כי אין הצדקה לאסור את פרסום שמו של עורך הדין, ואילו איש העסקים טוען כי לא היה מקום "להפלותו" אל מול עורך הדין.

"הפלייה"? לאו דווקא. תפקידו של בית המשפט לדון בטענות המועלות בפניו מטעם בעלי הדין ולהכריע בהן. כך עשתה ספינזי. היא דנה לחוד בטענותיו של איש העסקים ולחוד בטענותיו של עורך הדין. אלה של עורך הדין שבו יותר את לבה, מן הבחינה המשפטית והעניינית.