"היעדר הקובננטס לא פגע בהשתתפות של המוסדיים בהנפקה"

לפני כמה שבועות הנפיקה חברת הדואר בפעם הראשונה איגרות חוב לציבור וחשפה את נתוניה הכספיים. "זהו צעד ראשון להרחבת השירותים הפיננסים של הדואר", אמר אז שר האוצר, יובל שטייניץ.

בסוף מארס השלים דואר ישראל גיוס של 400 מיליון שקל בריבית של 3.88%. האג"ח הונפקו במח"מ של 6.2 שנים והקרן תוחזר ב-20 תשלומים חצי שנתיים החל מאפריל 2012. איגרות החוב דורגו על ידי מידרוג ברמה של Aa3 (מקביל לדירוג "AA-" של S&P מעלות), ולהנפקה נרשמו ביקושים בהיקף של כמעט פי ארבעה מן הסכום המוצע, כמיליארד וחצי שקל.

מימון מחדש

"לא הופתעתי מהביקוש להנפקה" אומרת בראיון ל"גלובס" סמנכ"ל הכספים של חברת הדואר, טלי הובר. "החתמים, ארז גולדשמידט מאי.בי.אי, אליאב בן דוד ממיטב, כלל חיתום ואקסלנס עשו עבודה טובה. הסוגיה על השולחן מבחינתי הייתה מה תהיה הריבית. 'שערי ריבית' תמחרו את ההנפקה ב-4.2% ובסוף היא נסגרה בריבית של 0.3% פחות".

* מה הייתה מטרת ההנפקה?

"מבחינתי ההנפקה הייתה רה-פייננס (מימון מחדש) של חוב יקר. החזרנו לחשב הכללי חוב של 300 מיליון שקל. 250 מיליון שקל מהחוב היו בריבית של צמוד 6.5% ומח"מ 4. ההנפקה אפשרה לי להוזיל את עלות המקורות של החברה, בריבית נמוכה ומח"מ ארוך יותר. שאר הכסף שגויס לא יופנה להון חוזר, אלא רק להשקעות במיזמים שייצרו הכנסות בעתיד כמו MVNO או השבחת בנק הדואר".

* בכוונתכם לשרת את החוב?

"תזרים המזומנים של הדואר חזק ואין בעיה לשרת את החוב. לא קפצנו מעל הפופיק. נצטרך בשנים הראשונות להחזיר 50 מיליון שקל בשנה ואחר כך הסכום ירד. אין כוונה לגייס חוב נוסף וגם אם תהיה תוכנית התרחבות עסקית שתצריך עוד השקעות, אז ברמת ההכנסות של היום אין בעיה".

"היו קובננטס שהסכמתי לתת"

לפני ההנפקה תבעו מספר גופים מוסדיים שחברת הדואר תיתן ביטחונות ותתחייב לקובננטס (התניות פיננסיות) שונים ברוח ועדת חודק. אחרי הכל, מדובר בוועדה מטעם האוצר, שהממונה על שוק ההון אימץ את המלצותיה. ואז באה חברה ממשלתית, מנפיקה חוב ומתעלמת לגמרי מהמלצות הוועדה.

הובר סירבה לדרישות המוסדיים. "חברת הדואר היא חברה ממשלתית אבל אנחנו לא המדינה", היא מנסה להסביר. "הדואר היא חברה לא ממונפת, אין לנו הלוואות או אשראי בנקאי.

בעלי החוב היחידים שלנו הם בעלי האג"ח ואין מעליהם אף לווה. גם בקשות הקובננטס היו מאוד בעייתיות, למשל דרשו קובננטס על העברת שליטה בחברה".

זאת נשמע דרישה מאוד הגיונית. חברת הדואר לפני הפרטה, האג"ח יפרע עוד שנים רבות, המוסדי שמלווה לך כסף רוצה לדעת שאם תועבר השליטה הוא לא יהיה בבעיה.

"חלק מהמוסדיים רצו קובננטס שבמקרה של הפרטה, אם הרוכש יהיה בדירוג נמוך יותר זה יהיה תנאי לפירעון מוקדם או לעליית ריבית. אני לא בעל המניות אלא המדינה ולא יכולתי לתת התניה כזו. הם גם ביקשו שאתחייב לא לחלק דיבידנד. זה לא התחייבות שבסמכותי לתת ואני גם לא חושבת שאני צריכה לתת התחייבות כזו. עובדה שהעדר הקובננטס לא פגע בהשתתפות של המוסדיים".

אולי לך אין סמכות אבל לבעלי המניות יש. מדוע לא פנית לרשות החברות כדי שתאשר את הקובננטס?

"כי פניה לרשות החברות הייתה עוצרת את ההנפקה. זה היה לוקח חודשים וגם אז אני מניחה שלא היו מסכימים לדרישה. בכל מקרה היו קובננטס שהסכמתי לתת. למשל אם הדירוג יורד בשתי דרגות הריבית תעלה ברבע אחוז, ואם הוא ירד בעוד דרגה אז הריבית תעלה בעוד חצי אחוז. מצד שני, נקבע כי ביום שנרשום את האג"ח למסחר, תהיה פרמיית נזילות והריבית תרד בחצי אחוז".

האג"ח יירשמו למסחר

* ומדוע סירבת לתת בטוחות?

"כי בסופו של דבר הדואר היא חברה ממשלתית ורוכש האג"ח יכול להרגיש איתנו יותר בנוח מאשר עם חברות אחרות. מדינת ישראל לא תיתן ערבות, אבל המדינה לא תיתן לחברה ממשלתית ליפול. בטח כשמדובר בשירות חיוני כמו דואר".

זה מחזיר אותנו לעניין ההפרטה. היום המדינה היא בעלת הבית וגם בלי ערבות סביר להניח שהיא לא תיתן לגוף ממשלתי ליפול, אבל מה אם בשנת 2014 תהיה הפרטה? למדינה כבר לא תהיה מחויבות לאג"ח.

"הנהלת החברה לא יודעת להפריט, רק הבעלים, וההפרטה נסחבת שנה ועוד שנה. זה תהליך ארוך, קשה וממושך בו מעורבים ההסתדרות והעובדים. מה באמת הסיכוי שתהיה הפרטה בשנת 2014, בייחוד כששר התקשורת מתנגד וכך גם קודמו? יכול להיות, אפילו סביר, שבזמן ההפרטה יהיו אג"חים של הדואר אבל לא בהכרח האג"ח האלו".

* מתי ירשמו האג"ח למסחר?

"התחלנו להכין תשקיף כדי לרשום את האג"ח למסחר עד אוקטובר 2011. יש לי אינטרס בזה כי אחרי הרישום למסחר אקבל מהחשב הכללי בחזרה 9.6 מיליון שקל, שהם 80% מעמלת הפירעון המוקדם ששילמתי כשפרעתי לו את ההלוואה".