ברונפלד: "סוף כל רפורמה בישראל - שהצרכנים משלמים יותר"

"במדינת ישראל זה סטנדרט שכל רפורמה נגמרת בכך שהצרכנים משלמים יותר ולא מקבלים תמורה יותר גבוהה" - כך אומר יו"ר הבורסה לניירות ערך בת"א סם ברונפלד בראיון למגזין 100 טיפים להשקעות, בהתייחסו לוועדת בכר.

ברונפלד בן ה-67 מכהן ארבעה ימים בשבוע בתפקיד יו"ר הבורסה, ושלושה ימים כחוקר היסטוריה צבאית. "אני חושב שוועדת בכר היא מקרה קלאסי המצביע על הקושי הגדול לבצע רפורמה אמיתית בישראל", הוא אומר. "היה צד חיובי - הוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, שזה מהלך שהיה נכון ונדמה לי שאין עליו הרבה חולקים. אבל השאלה היא מה התוצאה בינתיים: ובכן, יש שתי תוצאות: הראשונה, העלאה של העמלות. התוצאה השנייה היא שהקופות והקרנות הוצאו מהבנקים, סקטור שבו רמת הציות לרגולטור גבוהה מאוד אחרי סדרת החינוך הקשה שהסקטור הזה עבר מאז משבר 1983, ועברו לסקטור שאני לא ממש בטוח ברמת הרגולציה וההיענות שלו".

על המשבר הכלכלי האחרון אמר ברונפלד: "המשבר הזה, מסתבר, היה אחד המשברים העמוקים ביותר והקצרים ביותר שהאנושות ידעה. הבטיחו חזרה לשנות ה-30 באמריקה, בסוף כולה 6 חודשים..."

זהו, נגמר?

"לגמרי לא ברור שזה נגמר, אבל ברור שהתרחישים האפשריים לעתיד הם בוודאי לא של סוף העולם, בוודאי לא יותר חמורים ממה שידענו במחזורים קודמים. העולם לא הגיע לקצו, והתגובות כרגיל: דיבורים על בדק בית, רגולציה ותקווה נאיבית שזה ימנע משברים בעתיד".

"גם הבורסה למדה מהמשבר"

הבורסה עצמה הפיקה לקחים מהמשבר?

"כן. אחד מהם הוא שתעודות הסל הממונפות מאוד הן גורם בעייתי, והעברנו החלטה שלא מאפשרת להנפיק תעודות חדשות כאלה. בדקנו את עצמנו באופן יסודי בכל הנוגע למנתקי זרם. הגענו למסקנה שאין טעם בהפסקת מסחר עד סוף היום, כשלא מדובר באירוע כלכלי מהותי, למרות שהייתה ירידה של 12% והופעל מנתק זרם אוטומטי. הוחלט על שיפור המנגנון בדרך של מתן שיקול דעת לבורסה לא לבטל את המסחר לכל היום.

"תחום גדול נוסף שנאלצנו להתעסק איתו הוא הוראות המעבר. הוצאנו הוראת מעבר, לתקופת המשבר, לא להכניס חברות חדשות לרשימת השימור. פחדנו שמא נצטרך להעביר 100 חברות לרשימת השימור".

אז חברות חלשות ולא סחירות שהיו במסלול מחיקה בעצם ניצלו.

"המשבר עבר ואנחנו נשארנו מה שהיינו: שוק קטן, שיש בו גם בעיות יסוד של חברות קטנות וזעירות עם מינימום סחירות. שוק שיש בו חברות גדולות כמו בתל אביב 25, חברות מליגה עולמית כמו טבע וכי"ל, אבל הרוב בפרופורציה למדינה. אנחנו עדיין לא ארה"ב, לא גרמניה, לא יפן ואפילו לא סין".

אין קופצים על חברות בבורסה

הבורסה היא חברה פרטית עם 28 חברים - בנקים, ברוקרים מקומיים ויש כבר ארבעה זרים. איך אפשר להצטרף כחבר?

"מגישים בקשה. תנאי הכניסה נמוכים מאוד, אם יש ידע מקצועי וקצת לקוחות, אז אין בעיה".

אבל מספר החברים די קבוע הרבה שנים.

"התור בכניסה לאחד העם 54 הוא למסעדת דיטה, לא לחברות בבורסה. פשוט כי בעידן של מסחר ממוחשב, נעלם חלק גדול מהיתרונות שהיו לחברי הבורסה כשהמסחר היה זירתי. אז היה לחבר הבורסה מידע על מה שקורה בזירה ולאחרים לא. היום המידע שרואה גברת כהן מחדרה רואה גם גברת גליה מאור מבנק לאומי תל אביב".

אז זה לא מציאה להצטרף אליכם.

"לא. עובדה שלא רצים. אני כן מקווה שנצליח להביא עוד כמה ברוקרים מחו"ל. יש לנו את מריל לינץ' ודויטשה בנק, יש אפשרות ל'חבר מרחוק', שמחובר במחשב ויושב איפה שהוא רוצה בעולם".

הרבה שנים היו יתרונות ברורים לחברי בורסה. כינו אתכם "עושי דברם של הבנקאים".

"אם הבורסה לא הייתה עובדת עבור הבנקים בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, אז מאוד ייתכן שמשבר ויסות מניות הבנקים היה נמנע".

סליחה, מה בדיוק אתה אומר?

"באותן שנים הבנקים והברוקרים שלטו בדירקטוריון הבורסה ביד רמה, ובסגנון יד רוחצת יד. הנציגות הציבורית הייתה אז דלה מאוד, פיקוח רשות ניירות ערך כמעט לא היה, וכך הגענו אז למה שהגענו. אחת המסקנות ממשבר הוויסות הייתה לשנות מקצה לקצה את הרכב הדירקטוריון וצורת הפיקוח של הרשות על הבורסה כארגון".

איך קרה שזה עבר אז בשקט?

"הבנקים והבנקאים היו אז 'על הפנים', במשבר 83' הבנקים הגיעו למעשה לפשיטת רגל".

איך אתה מעז לדבר על זה בביקורת, הרי בסוף שנות ה-70 היית פקיד בכיר בבנק ישראל, אחראי על פעילותו בבורסה.

"נדמה לי שאני היחיד מצמרת בנק ישראל דאז שקיבל צל"ש מוועדת בייסקי. היו מסמכים, אני הזהרתי את הנגיד דאז ממה שעלול לקרות".

אפשר היה להרוג את הויסות לפני שמוטט את המערכת?

"כן. אם הנגיד והמפקח על הבנקים דאז, בתחילת הדרך, בשנים 77', 78', 79' (ארנון גפני ומשה מנדלבאום היו נגידי הבנק, עודד מסר היה אז המפקח על הבנקים. ס.ק.ל.) היו פועלים בזמן, אפשר היה להרוג את זה בלי זעזועים גדולים. אחר כך, כבר היה ברור שזו מפלצת ענקית".