המספרים שמאחורי המירוץ לאליפות

מי השחקן הכי קריטי עבור חיפה; מה מדהים אצל ארבייטמן ושכטר מלבד כמות הכיבושים; כמה מהכנסות הכדור לרחבה בכלל מגיעות ליעד; ומי מבזבז הכי הרבה מצבים עד שהוא מרעיד את הרשת ‏‎■‎‏ הסטטיסטיקה של שתי המוליכות, כל הנתונים בפנים

כן קיזוז, לא קיזוז, השורה התחתונה ברורה: שני מחזורי הסיום של ליגת העל יהיו מותחים ומענגים. הפועל ת"א מוליכה את הטבלה עם 45 נקודות והפרש שערים של +60, מכבי חיפה שנייה עם אותן נקודות והפרש +55. לראשונה מאז 2003, יש סיכוי גבוה שהאליפות תוכרע על הפרש שערים (אז זו היתה מכבי ת"א שלקחה את כל הקופה). בשבת ממתינים שני משחקים עם פוטנציאל נפיץ: הדרבי התל-אביבי, ומכבי חיפה-בית"ר ירושלים.

רגע לפני שנקבעת אלופת 2010, ניסינו באמצעות חברת "S.R Media" לנתח את הנתונים של שתי המובילות העונה, בניסיון להבין איך בדיוק עובדות שתי הקבוצות האלו. דרך מי עוברים הכדורים בדרך לשערים, מי השחקן הכי חשוב בכל מערך וכמה שונות הקבוצות זו מזו.

חיפה מגיעה ליותר מצבים - אבל לא מנצלת אותם

לפחות בכל הקשור למשחק ההתקפה, יש להפועל יתרון גדול מאוד על חיפה. נתוני הכיבושים הם כמובן הפקטור שקופץ ראשון לעין - 85 להפועל (2.6 ממוצע למשחק) לעומת 69 בלבד של חיפה (2.1). אבל מה שמבליט עוד יותר את היתרון של הפועל הוא העובדה שהיא הרבה יותר יעילה ורגועה מחיפה באזור הרחבה: הפועל כבשה העונה 23% יותר שערים מחיפה, למרות שהיא איימה על השער הרבה פחות מחיפה (510 בעיטות של הפועל לעומת 533 של חיפה).

למעשה, הפועל לא צריכה יותר מדי מצבים כדי לכבוש - היא כובשת בכל בעיטה שישית שלה לכיוון השער, בעוד שחיפה צריכה "לבזבז" כמעט 8 בעיטות/נגיחות כדי להזיז את הרשת.

לחיפה גם לא עוזרת העובדה שהיא מכניסה יותר כדורים לרחבה של היריב לעומת הפועל (30 כדורים במשחק, לעומת 27 של הפועל).

סגנון המשחק של חיפה הוא יותר "כמותי" מ"איכותי" - יותר בעיטות לשער, יותר הכנסות כדור, יותר נוכחות ברחבה של שחקנים - אבל עם פחות שערים. אם מתעכבים לרגע על הכנסות כדור לרחבה - נתון שחיפה כל כך מצטיינת בו מבחינה כמותית - אז מגלים ש-68% מהכדורים כלל לא מגיעים ליעדם. למשל, המגן הימני אייל משומר, שחלק גדול מההתקפות של חיפה מסתיים בהכנסת כדור שלו לרחבה, הצליח העונה לבצע הכנסת כדור מוצלחת בכל 60 דקות בממוצע.

גם השיטה של חיפה לבעוט הרבה מרחוק (205 בעיטות מחוץ לרחבה לעומת 190 של הפועל) לא מוכיחה את עצמה - חיפה כבשה העונה 6 שערים בלבד מחוץ לרחבה, ממוצע של שער אחד בכל קצת יותר מ-34 ניסיונות (הפועל כובשת שער בכל 31 ניסיונות מחוץ ל-16).

ספורט
 ספורט

קטן הכי חשוב למכבי חיפה; בהפועל כולם חשובים

אם תשאלו 99% מאוהדי מכבי חיפה מי שחקן העונה שלהם, הם יגידו שלומי ארבייטמן. האיש שכבש 28 שערים בקצב של גול על כל 73.9 דקות על המגרש אמור להיות ראוי לתואר הזה. אבל אם יש שחקן שכמעט כל משחק ההתקפה של חיפה נשען עליו, זהו דווקא יניב קטן. הנעת הכדור של מכבי חיפה במרכז השדה מתבצעת על ידי כל השחקנים, כולל המגינים (משומר ומסיללה), אבל את המסירה "הקריטית" לרחבה ייתן כמעט תמיד יניב קטן. 38% מהמסירות המוצלחות של מכבי חיפה לתוך הרחבה נעשות על-ידי קטן (125 הכנסות כדור מוצלחות העונה, 3.9 כדורים למשחק).

ליאור רפאלוב, למשל, שבונה את המשחק ביחד עם קטן, אחראי רק ל-14% מהכנסות הכדור המוצלחות (1.4 מהכנסות מוצלחות במשחק).

אצל הפועל, החלק האחרון של ההתקפה לא בנוי על שחקן אחד או שניים אלא מתחלק פחות או יותר בין 6 שחקנים: גילי ורמוט ראשון, אחראי רק ל-21% מהכנסות הכדור המוצלחות לרחבה (69 הכנסות בסה"כ העונה), אחריו ביברס נאתכו שעזב כבר לפני חודשיים לרוסיה ואחראי על 20% מההכנסות (66 בסה"כ), ערן זהבי 15% (49), דדי בן דיין 13% (43). עוד נתון שיכול להמחיש את העובדה שמשחק ההתקפה של הפועל לא בנוי על שחקן כזה או אחר: 15 שחקנים שונים כבשו העונה עבור האדומים, בעוד שבחיפה השתתפו רק 9 שחקנים בחגיגה.

אגב, אם חוזרים לעניין ה"כמותי" מול "איכותי" של שני השחקנים שמנהלים את משחק ההתקפה של הקבוצות שלהם - גילי ורמוט שולח אמנם הרבה פחות כדורים "משמעותיים" לרחבה לעומת יניב קטן (חצי מהכמות של קטן), אבל הוא מוביל את הליגה עם 16 בישולים בעוד שקטן עם 6 בלבד. ייתכן כי בקבוצה שמנצלת מצבים טוב יותר, נתוני הבישולים של קטן היו קרובים יותר לאלו של ורמוט.

ה‏מגינים השמאליים - קריטיים

‏נקודה אחת שמשיקה לשתי הקבוצות האלו מבחינה התקפית היא ההעדפה הברורה לשחק דרך צד שמאל ולהשתמש במגינים שנמצאים בצד הזה כדי להכריע משחקים. מצד אחד, פיטר מסיללה של מכבי חיפה שתרם העונה לחיפה 14 בישולים (יותר מכל שחקן בחיפה, ומקום שני בליגה אחרי ורמוט); מצד שני דדי בן-דיין של הפועל ת"א שכבש העונה 11 שערים (שני בהפועל אחרי איתי שכטר).

שכטר וארבייטמן פוגעים באחוזים מטורפים

מה הופך את ארבייטמן ושכטר לחלוצים כל כך טובים, מעבר לכמות השערים העצומה ששמו השנה (ארבייטמן 29, שכטר 22)? קודם כל הדיוק וקור הרוח ליד השער: בעוד שחלוץ רחבה טוב מוגדר ככזה שכובש פחות או יותר בכל כדור חמישי שהוא בועט/נוגח לשער, שכטר וארבייטמן נמצאים העונה ב"זון" יוצא דופן - שכטר כובש בכל 3.6 פעמים שבהן הוא מאיים על השער (איים בסך הכל 81 פעמים על השער העונה), בעוד שארבייטמן כובש שער בכל 3.3 איומים (93 איומים).

כמה הם רחוקים מיתר הכוכבים מבחינת דיוק ברחבה אפשר לראות על-פי הנתונים הבאים: דבאלשווילי, שלא אחת הועדף על-פני ארבייטמן בחוד של חיפה, צריך 5.4 פעמים ניסיונות כדי לכבוש שער; יניב קטן צריך 8.2 איומים כדי לכבוש (ואם שמים את הפנדלים של הקפטן בצד, הוא כובש רק אחת ל-13 איומים); בהפועל המצב לא בהרבה יותר טוב: ערן זהבי צריך 7.3 הזדמנויות כדי להרעיד את הרשת; גילי ורמוט צריך 7.8 הזדמנויות.

הכירו את "הגרזנים"

עוד משהו שאפשר ללמוד מהנתונים הוא על משחק ההגנה של שתי הקבוצות ואיך הן עוצרות את היריבות. אצל הפועל, משחק הלחץ מתחיל כבר בחלק המגרש הקדמי - דווקא החלוץ איתי שכטר הוא מבצע העבירות השני הכי גדול ביותר מבין שחקני שתי הקבוצות: אחראי ל-15% מכלל העבירות שהפועל ת"א ביצעה העונה (62 עבירות בסה"כ ביצע שכטר); "הגרזן" הכי גדול של הפועל נמצע בקו ההגנה השני - אביחי ידין, שביצע 16% מכלל העבירות של הפועל העונה (66 בסה"כ); אם עברתם את שניהם, מחכה לכם בקו ההגנה האחרון של הפועל הבלם דאגלס דה סילבה עם 8% מכלל העבירות (33 בסה"כ).

אצל חיפה המעצור ההגנתי העיקרי נמצא אצל שני הקשרים הדפנסיביים - ג'ון קולמה ובירם כיאל שאחראים ביחד ל-20% מהעבירות של חיפה העונה (קולמה 52, כיאל 39).

מבחינת אגרסיביות, הפועל וחיפה הן קבוצות ש"נותנות" לשחק באופן יחסי לשאר קבוצות הליגה ומשתמשות יחסית במעט עבירות - הפועל עוצרת את היריב בכל 7:20 דקות בעבירה, בעוד שחיפה עושה אחת ל-7:23 דקות.‏

תזכורת: לפעמים הסטטיסטיקה משקרת

‏מהנתונים בכתבה, אפשר אולי להסיק שהפועל ת"א קבוצה טובה יותר ממכבי חיפה, בעיקר בזכות היכולת ההתקפית שלה. אבל חשוב להדגיש שני דברים: לחיפה יש יתרון ברור במשחק ההגנה - היא ספגה רק 14 שערים העונה - 0.4 למשחק, לעומת הפועל שספגה 25 בממוצע של 0.8 למשחק.

שנית, בניגוד לכדורסל, סטטיסטיקה בכדורגל לא תמיד מספרת את הסיפור האמיתי. דוגמא סופר-רלוונטית קיבלנו בשבוע שעבר בחצי גמר הצ'מפיונס ליג: קבוצה שמחזיקה בכדור ב-75% מהזמן ובועטת 12 פעמים לשער (ברצלונה) אמורה לפרק קבוצה (אינטר) שהסתפקה בהחזקה של 25% בלבד מהזמן בכדור ובבעיטה אחת לשער (לא למסגרת). אתם ודאי זוכרים איך המשחק הזה נגמר. דווקא הקבוצה הנחותה סטטיסטית היא זאת שתשחק בגמר בברנבאו ב-22 במאי.

צרו איתנו קשר *5988