מה מחביאה תנובה בדו"חות שלה?

לא נוסחה לייצור יוגורט אלוהי או קוטג' ביזארי עם פירות אקזוטיים רק נדל"ן, נדל"ן ונדל"ן והרבה

מה בדיוק מתחבא בספרים של תנובה, שכבר עשרות שנים הם נחשבים לחצי סודיים ובלתי נגישים? מדוע הסתירו הנהלות תנובה לדורותיהן את המאזנים אפילו מ"בעלי המניות" ההיסטוריים שלהם, הקיבוצים והמושבים, ומדוע ממשיכה בעלת השליטה אייפקס (56%) במסורת הלא-נאה הזו?

לא מתחבאים שם סודות מסחריים גדולים על עלויות ההכנה של גביע יוגורט. מה שמתחבא שם זה נדל"ן - אותם מגרשים מופלאים שתנובה קיבלה מהמדינה בזמן שלטון מפא"י, במיקומים האטרקטיביים ביותר שניתן להעלות על הדעת.

מבחינה מהותית, תנובה הייתה תמיד תאגיד בעל אופי ציבורי מובהק, ולו רק מפני שעד ההפרטה היו בה עשרות אלפי בעלי מניות בקיבוצים ובמושבים. מבחינה מהותית ההגדרה "ציבורית" תקפה גם היום, מהסיבות הבאות:

1. תנובה תמיד שלטה ב"מועצת החלב", בה נקבעת הרגולציה של משק החלב, ותמיד זה היה לטובת תנובה.

2. תנובה היא מונופול בתחום החלב והייתה שנים רבות מונופול גם בענפי הביצים והירקות, והיא הנהנה העיקרי מהעובדה המוזרה שענף המזון הטרי קיבל פטור מכללי המשחק של הגבלים עסקיים.

3. תנובה נהנית מכך שבענף החלב מתקיים משטר של מכסות ייצור וסיוע, שבו המדינה בעצם מגינה על האספה השוטפת של חלב גולמי לתנובה.

4. הסדרי המיסוי והמגבלות על יבוא חלב ומוצריו נולדו עבור תנובה.

5. תנובה נהנית מההסדר של "מחיר המטרה", שבו משרד החקלאות קובע את מחירי החלב הגולמי ומכתיב את תחשיבי הרווחיות בענף.

וכל זה עוד לפני שמדברים על שווי הנדל"ן שתנובה קיבלה מהמדינה כדי ליישם את העיקרון הציוני של "כוס חלב לכל ילד".

מחרישים אדמות

כאשר נמכרה תנובה תמורת כ-4 מיליארד שקל היה ברור שהמשקיעים יעשו שימוש מהיר בנכסי הנדל"ן, כדי לממן את ההשקעה. השוק הסיטונאי נמכר לאחרונה ב-1.5 מיליארד שקל, מתוך זה חלקה של תנובה (60%) הוא כ-800 מיליון שקל.

קודם לכן נמכרו המשרדים בסינמה סיטי בגלילות. על הפרק עומד פרויקט משרדים על הקרקע של מחלבות תנובה ברחוב בגין (דרך פתח תקוה) בתל אביב ועל קרקעות נוספות של תנובה. רק שווי המתחם של המחלבה הוערך בעבר ב-100 מיליון דולר.

מה שתנובה באמת רוצה להסתיר הן הערכות השווי של קרקעותיה ונכסי הנדל"ן שלה, אשר נעשו לקראת מכירתה לאייפקס-שמיר. אם יפורסמו הערכות השווי, תתקבל תמונה מדויקת ומלאה יותר על העסקה - ואת זה יודעים זהבית כהן מאייפקס ומאיר שמיר.

בעידן שבו תנובה החזיקה אותם בגרון, החקלאים במושבים נהגו לקרוא לה "גנובה". חלקם משתמשים גם היום בכינוי הלא מחמיא, בהקשר של הערכת הנדל"ן שלה.