חלון הזדמנויות צר: עובדי היי-טק, כדאי לתבוע את זכויותיכם בזמן

לכל זכות עובדים שלא שולם בעבורה כחוק יש פרק זמן קצוב שבו ניתן לתבוע אותה ■ תקופות של מיתון ופיטורים המוניים בענף גרמו לעובדים רבים להימנע מעימותים עם המעסיק, גם כאשר זכויותיהם אינן משולמות כחוק

הפרופיל של עובדים ממוצעים בתעשיית ההיי-טק מציג עובדים צעירים, משכילים, בעלי רמת אוריינות תקשורתית גבוהה ונגישות רבה למידע. תכונות אלה הופכות את עובדי ההיי-טק הישראליים לבעלי מודעות גבוהה לזכויותיהם ולערכם, ומסייעות להם להימנע מניצול. עם זאת, תקופות של מיתון ופיטורים המוניים בענף גרמו לעובדים רבים להימנע בכל מחיר מעימותים עם המעסיק, גם כאשר זכויותיהם אינן משולמות כחוק.

לדברי עו"ד אריק שלו, בעל משרד העוסק בדיני עבודה, חשוב לדעת כי לכל זכות שלא שולם בעבורה כחוק יש פרק זמן קצוב שבו ניתן לתבוע אותה, וחלון ההזדמנויות בחלק מהזכויות הוא צר למדי.

"בעוד שפרק הזמן להגשת תביעה לפיצוי כספי לפי חוק ההתיישנות תשי"ח-1958 הוא 7 שנים מיום היווצרות העילה - עילת התביעה לפדיון ימי חופשה, למשל, תתיישן בתוך פרק זמן של 3 שנים בלבד. מאחר שהביצה המקומית קטנה מאוד, בצירוף העובדה כי מידת הנאמנות של עובדי ההיי-טק למקום עבודתם נמוכה וכפועל יוצא קיימת תחלופה רבה של מקומות עבודה - עובדיי ההיי-טק שוקלים בכובד-ראש אם להיכנס למהלך משפטי כנגד המעסיק ולהסתכן בדימוי של עובד בעייתי", אומר שלו.

שלו מוסיף כי "לא קיימות מגבלות מיוחדות על התביעה לשכר עבודה שלא שולם, ולכן עילת התביעה תתיישן תוך 7 שנים מיום הלנת השכר. עם זאת, להבדיל מהשכר, פרק הזמן שנקבע להתיישנות עילת תביעה לפיצוי כספי עקב איחור או אי-תשלום שכר עבודה הוא שנה מיום היווצרות העילה לשכר שלא שולם, ו-60 יום לשכר ששולם באיחור. כשמדובר בשכר ששולם באיחור, יכול בית הדין לדחות את מועד ההתיישנות ל-90 יום במקום 60".

בדומה לשכר עבודה, התיישנות עילת התביעה לפיצויי פיטורים שלא שולמו היא 7 שנים. עם זאת, אומר שלו כי פיצויי פיטורים שלא שולמו או ששולמו באיחור עשויים לזכות את העובד בפיצוי בגין הלנתם. "מועדי ההתיישנות עבור תביעה להלנת פיצויי פיטורים זהים לאלה של הלנת שכר".

נושא אחר הוא פדיון ימי חופשה. שלו אומר כי "החוק מתיר לעובדים לצבור עד 7 ימי חופשה משנה לשנה שלא ניתן לפדותם בכסף, אלא בסיום יחסי עובד-מעביד, והפדיון חל על ימי החופשה שנצברו ב-3 השנים הקודמות לסיום היחסים. עם זאת, בהתאם לפסיקה יכול העובד לקבל בנוסף לימי החופשה שצבר ב-3 השנים שקדמו לסיום היחסים, גם את החלק היחסי של ימי החופשה שלא נוצלו באותה שנה של ניתוק היחסים".

כלומר, אם עבד העובד 3.5 שנים ובמהלכן צבר ימי חופשה - בתום היחסים הוא זכאי לפדיון עבור ימי החופשה שנצברו ב-3 השנים המלאות לעבודתו, בתוספת סך ימי החופשה שלא נוצלו עבור אותה חצי השנה האחרונה לעבודתו.

באשר להתיישנות מימוש אופציות, אומר שלו כי קיים פרק זמן של 7 שנים ממועד התגבשות עילת התביעה.