דו"ח מבקר המדינה: דלת מסתובבת לעובדים הזרים

לכל ידיעות דו"ח המבקר ■ ‎‎בזמן שהמדינה משיקה קמפיין נגד העסקת עובדים זרים, היא מקבלת שורה של החלטות שמטיבות עם חברות כוח-אדם והלובי החקלאי ‏‎‎‏■ ‏‎‎‏ כולם גוזרים קופון - חוץ מהעובד הזר‏

היום התפרסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2010. מבין הממצאים שמעלה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בולט תחום העובדים הזרים בישראל.

‎‎עיקרי הממצאים:

‏‎* הדלת המסתובבת משרתת את חברות כוח האדם שגוזרות קופון מיבוא עובדים חדשים.

* החלטות הממשלה סותרות זו את זו, ואינן מיושמות בגלל כניעה לקבוצות לחץ, בעיקר הלובי החקלאי. ‏

* למרות החלטות קודמות, הבאת העובדים הזרים לא נעשית בפיקוח ארגון ההגירה הבינלאומי של האו"ם, מה שמאפשר את ניצול העובדים וגזילת דמי תיווך. ‏

‎‎בניגוד למדיניות "שמים סגורים" שאימצה הממשלה בשנת 2002, המדינה ממשיכה להביא עובדים זרים לישראל גם אם ישנם מספיק עובדים זרים בארץ ללא רישיונות בתוקף או ללא מעסיק - כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. ‏

בדיקת המבקר מצאה כי בנובמבר 2008 אישרה רשות ההגירה להביא לארץ 1,400 עובדים זרים לענף החקלאות, זאת למרות שהמערכת הממוחשבת של הרשות הראתה כי באותה עת היו בארץ 1,700 עובדים זרים שהובאו בעבר לענף החקלאות, ונמצאו ללא רישיון תקף וללא מעסיק חוקי. "ראוי היה לאתרם ולהשימם בעבודה בטרם יובאו עובדים זרים נוספים", קבע המבקר בדו"ח. "בפועל לא נעשה שימוש בנתונים אלה לצורך איתור העובדים הזרים והשמתם, למרות מדיניות שמים סגורים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות זאת בחומרה", הוסיף המבקר. ‏

הביקורת של לינדנשטראוס תומכת למעשה בטענה המרכזית של ארגוני זכויות האדם בארץ, לפיהן בעוד שהמדינה עסוקה בקמפיין לגירוש עובדים זרים, היא מעניקה רישיונות להבאת עובדים זרים נוספים. כך, במקום מדיניות של שמים סגורים, נוקטת המדינה בשיטת "הדלת המסתובבת". ‏

‎‎כבר ב-2005 החליטה הממשלה להביא לארץ עובדים זרים רק באמצעות ארגונים המפוקחים על-ידי ארגון ההגירה הבינלאומי של האו"ם, ולאחר חתימה על הסכמים עם מדינות המוצא של העובדים, כדי למנוע ניצול לרעה של העובדים. למרות ההחלטה, מבקר המדינה מצא כי לא נחתם מאז שום הסכם בעניין, וכי עובדים זרים שמגיעים לארץ נאלצים לשלם 7,000-20,000 דולר לחברות כוח אדם תמורת הזכות לעבוד בישראל. הסכומים הללו מתחלקים, כך על פי המבקר, בין גורמי התיווך בחו"ל לבין חברות כוח האדם בארץ. בזכות הקופון שגוזרות החברות הללו גובר הלחץ בישראל לגרש עובדים "בלתי חוקיים" לכאורה, ולהביא במקומם עובדים זרים חדשים. במילים אחרות, מדיניות העסקת הזרים שמנהיגה בפועל מדינת ישראל, במיוחד באמצעות שיטת "הדלת המסתובבת", מיטיבה מאוד עם שורה של חברות כוח אדם בישראל. בספטמבר 2009, אגב, החליטה הממשלה לדחות את יישום חתימת ההסכמים הבליטרליים ליוני 2010. ‏

על-פי דו"ח המבקר, ממשלת ישראל החליטה בספטמבר 2006 כי המעסיק הישיר של העובדים הזרים בענף החקלאות יהיה החקלאי הישראלי. זאת, אף שוועדת אנדורן, שמונתה על-ידי משרד האוצר בשנת 2004, המליצה כי העובדים יועסקו על ידי תאגידים - כשם שמועסקים העובדים הזרים בענף הבנייה. המבקר קובע כי החלטת ממשלה שמתקבלת בניגוד לוועדה שהיא עצמה מינתה, מחייבת הנמקה ברורה. כן הוא קובע כי בהליך כזה דרוש להציג חלופות שונות, ואילו חלופות כאלה לא הוצגו לממשלה. "לחובת ההנמקה היה משנה חשיבות משום שהצעת ההחלטה הייתה מנוגדת להמלצות ועדת אנדורן, והיה חשש שההחלטה תושפע מקבוצות של בעלי אינטרס ומכוחות שוק מנוגדים. הממשלה, מצדה, לא דרשה שיוצגו לה חלופות, ולדעת משרד מבקר המדינה, החליטה ללא תשתית הולמת", קבע המבקר.

‎‎שמחון - הלוביסט של החקלאים

‎‎המבקר מתח ביקורת על העובדה שממשלות ישראל קיבלו החלטות רבות בעניין מדיניות העסקת הזרים, וכל החלטה סותרת את השנייה, לרוב בשל כניעה לגורמי לחץ ואינטרס. מי שהוביל פעם אחר פעם להחלטות שהיטיבו עם החקלאים ובניגוד להחלטות קודמות, כך על פי הדו"ח, הוא שר החקלאות שלום שמחון. כך למשל, באוגוסט 2008 אימצה הממשלה את מסקנות ועדת אקשטיין, שקבעו כי מספר העובדים הזרים בענף החקלאות יופחת בהדרגה ל-5,000 בלבד בשנת 2014. ואולם, במאי 2009 אימצה הממשלה מסמך עקרונות שנחתם בין התאחדות החקלאים למשרדי האוצר והחקלאות, לפיו בשנת 2015 יעמוד מספר העובדים הזרים בענף על 18,900. החלטה זו קבעה למעשה כי בטווח הקצר דווקא יוגדל מספר העובדים בענף. ‏‎‎‏

לקריאת כל הידיעות מדו"ח המבקר לחץ כאן