גם חשודים הם בני אדם

הפגם המרכזי של המשפט הפלילי בישראל מתיר קבלת הודאות בלי לאששן בראיה חיצונית

מה עוד צריך להתרחש כדי שישתנה משהו ביחסה של המשטרה לחשודים? האם לא די היה בפרשיות העבר? בשערוריית עמוס ברנס? בפרשיית "כנופיית מע"צ" - הכנופיה שלא היתה - ששימשה עילה לעינוי אזרחים חפים מפשע, להם הדביקו עבירות שלא ביצעו?

והנה, משחשבנו שנגמלנו מתופעות אלה, ולאחר שהוקמה במשרד המשפטים המחלקה לחקירות שוטרים, יורד עלינו פסק דינה של השופטת דליה גנות. השופטת פסקה פיצוי של 2 מיליון שקל לזכותו של חשוד לו 'הדביקה' המשטרה עבירת אונס שלא ביצע, שיקרה בתצהיריה לבית המשפט - והכול בלי שום ראיות של ממש.

אי אפשר לישון בשקט

קביעותיה של השופטת חייבות היו לזעזע את הכנסת ואת הממשלה. גנות מציינת כי מתן מידע שקרי על-ידי המשטרה לבית המשפט היווה "סטנדרט התנהגות קבוע", מאשימה את העדים המשטרתיים בהטעיית בית המשפט ומזכירה בחלחלה כיצד אילצו השוטרים את החשוד לאונן בפניהם. היא מסכמת ואומרת: "לא נותר אלא לחשוב בעצב על כל אותם מקרים בהם מודים עצורים בפשעים שלא ביצעו". מילים אלה טרם נאמרו בבית משפט ישראלי.

נכון; על משטרת ישראל מוטל תפקיד קשה של מלחמה בפשע המשתלט על רחובותינו. דברי השופטת מצביעים על כך שבכל מקום שחף מפשע מורשע - הפושע האמיתי מסתובב חופשי. האם אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט לאחר אמירה כזו?

השופטת הצביעה ובצדק על הפגם המרכזי של המשפט הפלילי הישראלי, המתיר קבלת הודאות מבלי לאששן בראיה חיצונית כלשהי. די בהודאה ה'נסחטת' לא פעם באלימות ובאיומים כדי להרשיע אדם. וכל זה על-פי חקיקת הכנסת.

זו קיבלה בעבר, ביוזמת משרד המשפטים, שורה של חוקים שפגעו בחזקת החפות ובהגנה על זכויות חשודים. היה זה טרם קבלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק זה אמור היה לחולל רפורמה במשפט הפלילי ובפרוצדורה הפלילית. הוא חל גם על חשודים, גם על נאשמים. בארצות-הברית הפעיל בית המשפט העליון את זכויות האדם בראש ובראשונה במישור המשפט הפלילי. בארץ תהליך זה מתחיל זה עתה.

פיצויים לשוטר

כדי לזרז תהליך זה צריכים לקרות שני דברים: על הכנסת לתקן את החוק, כך שהודאה תהיה קבילה רק אם היא מלווה ב"דבר מה" עצמאי, אותו לא היתה יכולה המשטרה להכתיב לחשוד העצור על-ידה. שנית, על קציני המשטרה וחוקריה לעבור קורס בהשלכותיו של כבוד האדם וחירותו על היחס לחשודים. עליהם להבין דבר אחד: כבוד האדם מגיע גם לחשודים.

ועוד עניין: הפיצוי על העבירות המשטרתיות מוטל על אוצר המדינה, דהיינו על משלמי המסים. מה בדבר הטלת פיצויים אישיים על השוטרים - החוקרים? נכון, צריך להגן על המשטרה בביצוע תפקידיה הקשים, אך דווקא פיצויים כאלה יהיו לה ולכולנו לתועלת רבה.

הכותב מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וחבר כנסת לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988