לסלק את שרגא ברוש

מטרת הצבתו על הכורסא המפנקת של יו"ר הפיס, היא הרחקתו ממרכז ההחלטות בירושלים

מינוי שרגא ברוש ליו"ר מפעל הפיס יכול להיות הצעד הכי גאוני שיכולים לחשוב עליו במשרדי ראש הממשלה האוצר. ברוש הוא כאב ראש גדול עבור המשרדים האלה, והמינוי הפוטנציאלי שלו שקול לכדור ענק של אקמול. לא נתפלא אם הוא כבר קיבל שורה של רמזים, לפיהם אם יתמודד על התפקיד הוא גם יזכה בו.

את עיקר הכוח שלו שואב ברוש מהחיבור האסטרטגי עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. השניים האלה הפכו ל"כפל כוח" בדיונים על תקציב המדינה, והכפל כוח הזה עולה ביוקר. עיני נלחם בשביל ברוש, ברוש נלחם בשביל עיני, וככה זורמים להם התקציבים למדען הראשי, למרכז ההשקעות, ליצואנים ולמפעלים במצוקה.

דרך ארוכה

מספיק להיזכר במו"מ על הסכמי השכר במגזר הציבורי ב-2007. באוצר הורגלו עד אז שארגוני המעסיקים מתייצבים לצד הממשלה בדרישה לרסן את העובדים, אך ברוש הציג גישה שונה: הוא אימץ את הדרישה של ההסתדרות לתוספת שכר של 5%, ואף הודיע כי אם תפרוץ שביתה בגלל התעקשותו של האוצר היא תהיה על אחריותו בלבד.

אחרי יום שביתה אחד, ההסתדרות אכן קיבלה 5%. היום שוב נפתח המו"מ על הסכמי השכר, ובמשרד האוצר יכולים רק לקוות שהפעם ברוש יישב על הגדר - אולי כי ישיבה כזאת תעזור לו לזכות בתפקיד החדש.

חתולים בכד שמנת

מינוי ברוש ליו"ר מפעל הפיס זה לא דבר של מה בכך: בעבר היה מקובל כי ההחלטה בדבר המינוי לראשות הפיס שמורה לראש הממשלה, כמינוי אישי ופוליטי מובהק. רה"מ לשעבר אריאל שרון עשה זאת כשמינה את שמעון כצנלסון, מקורבו של בנו עומרי.

אהוד אולמרט קיווה גם הוא למנות את אחד מחבריו הרבים, אך כשהבין שהם רבים מדי, מינה ועדת איתור והוריד מעצמו את כאב הראש הזה. הוועדה הזו המליצה על מספר אנשים, בהם ח"כ רונית תירוש ומזכ"ל מפלגת העבודה לשעבר, רענן כהן.

אלא שאז קם לו עדי אלדר, לשעבר יו"ר המרכז לשלטון מקומי, והגיש בג"ץ נגד עבודת הוועדה. אלדר, שראה עצמו מועמד לתפקיד, התרעם על כך שהוועדה פסלה אותו משיקולים זרים. בג"ץ הוציא צו ביניים שמעכב כל מינוי לתפקיד עד לקבלת עמדת המדינה, שהגיעה רק אחרי חודשים ארוכים. מדוע? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט למנות ועדה שתבדוק את התנהלות ועדת האיתור. בראשות הוועדה עמד מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, ורק אחרי שהוא סיים את עבודתו, הוגשה עמדת המדינה לבג"ץ.

אולי עכשיו, כששרגא ברוש מאותת שהוא באמת מעוניין בתפקיד, תיסלל דרכו של נשיא התאחדות התעשיינים לראשות מפעל הפיס - ובעיקר אל מחוץ לקבלת ההחלטות בירושלים.