וראז: מסתבר שהכתובת היתה על הקיר

הרשו לנו להניח שלא רבים הופתעו לשמוע בשבוע שעבר כי וראז הישראלית-אמריקנית (Veraz) תמוזג לתוך חברה קנדית פרטית, ולפי שווי הנמוך משמעותית מהשווי לפיו הונפקה בשוק ההון האמריקני לפני שלוש שנים.

כבר בתחילת דרכה, וראז, תוצר המיזוג בין NGTS - אחת מחטיבותיה של אי.סי.איי המיתולוגית - וחברה אמריקנית שעונה לשם NexVerse, הייתה חברה שנועדה לכישלון. שתי החברות שמהן נוצרה לא היו מוצלחות (בלשון המעטה), והמיזוג ביניהן רק האריך את חיי החולה הגוסס, והיה רחוק מלהוות תרופה. שבע שנים וחצי עברו מאז אותו מיזוג, והתוצר שלו שוב מנסה את מזלו וגם הפעם דרך מיזוג.

וראז תתמזג עם Dialogic הקנדית בעסקת מניות, כך שבעלי המניות של Dialogic יחזיקו בגרעין השליטה של החברה הממוזגת, וזו תמשיך להיסחר בנאסד"ק, אך תחת השם Dialogic. וראז, נזכיר, מספקת מתגים מבוססי תוכנה ופתרונות חיוב לרשתות הטלפון המסורתיות ורשתות הדור הבא. פתרונות החברה כוללים מתגים מבוססי IP, מדיה גייטווייס ומוצרי דחיסה דיגיטליים שמאפשרים העברת קול, וידאו ושירותי מולטימדיה אחרים. לקוחות החברה הם בעיקר חברות תקשורת קווית, תקשורת רחבת פס וסלולרית.

Dialogic, שלא מפתיע, פועלת בתחום דומה, ושתי החברות מקוות שהמיזוג יביא להן רק תועלת.

סוף עצוב לסיפור עצוב

וראז היא מאותן חברות שדרך החתחתים שעברה כדי להפוך לציבורית סימנה את עתידה. לפני שלוש שנים, כששוק ההון הראשוני בארה"ב פרח ולא מעט חברות ישראליות עברו בשערי הנאסד"ק, הונפקה וראז לפי מחיר של 8 דולר למניה, לאחר שנאלצה לקצץ באופן משמעותי את שווייה ואת היקף הגיוס שאמור היה להתבצע במקור לפי מחיר של 10-12 דולר למניה.

החברה גייסה אז לקופתה 54 מיליון דולר, ואילו אי.סי.איי - בעלת המניות הגדולה בחברה - מכרה מניות תמורת 18 מיליון דולר ורשמה רווח הון משמעותי שנע סביב 42 מיליון דולר, וכך הפכה לאחת המרוויחות היחידות מההרפתקה ששמה "וראז". לאי.סי.איי נותרו כיום 25.1% מהון המניות של וראז (שווי החזקה של 12 מיליון דולר), אך ספק אם היא אי פעם תצליח להנזיל אותם שוב.

לאחר שקיצצה בשווייה, הונפקה וראז לפי שווי של 316 מיליון דולר (לעומת שווי מקסימלי של 475 מיליון דולר לפי הטווח המקורי), אך במבחן הזמן גם שווי זה היה גבוה למדי. למעט רגעים ספורים בהם נסחרה לפי מחיר הגבוה רק במעט מהמחיר לפיו הונפקה, את רוב חייה הציבוריים העבירה המניה מתחת למחיר של 8 דולר עד שהתרסקה למחיר נוכחי של 1.06 דולר, המשקף שווי חברה של 47 מיליון דולר, ומחיקת ערך בשיעור של 87% מרגע ההנפקה.

במילים אחרות, וראז הפכה לאחת ההנפקות הסמי-ישראליות הגרועות של העשור האחרון, ומי שבין היתר חתומה על השמדת הערך לעיל היא אי.סי.איי - חברת ציוד התקשורת שנמצאת כיום בבעלות המיליארדר שאול שני. אי.סי.איי, כמו חברות רבות אחרות, ניצלה את חלון ההנפקות שנפתח לפני שלוש שנים, ולמרות הסימנים המקדימים התעקשה להנפיק חברה בת, שהפכה די מהר לכישלון קולוסאלי.

דרך אגב, בהודעת המיזוג לא צוין השווי לפיו תמוזג וראז לתוך החברה הקנדית. יהיה אשר יהיה תג המחיר הזה - את השמדת הערך שהחברה חתומה עליה, הוא כבר לא יוכל למחוק.

לא רק אי.סי.איי אשמה

אומרים שלהצלחה אבות רבים והכישלון תמיד יתום, אך במקרה של וראז לכישלון יש אבא וקוראים לו דאגלס (דאג) סבלה, מנכ"ל החברה מזה חמש שנים וחצי. סבלה, שהיה בעברו סמנכ"ל התפעול של טריון הישראלית (עוד חברה שנבלעה בתוך חברה אמריקנית לאחר שכשלה בדרכה העצמאית), התרברב לפני קצת פחות משלוש שנים כי מוצרי וראז הרבה יותר טובים מאלו של מתחרותיה, חברות "אלמוניות" דוגמת אריקסון, נורטל וסימנס. "יש לנו יתרון עליהן, ונוכיח זאת בהמשך", הוא לא התבייש להצהיר בראיון ל"גלובס".

סבלה לא עצר. כשנשאל על הקונסולידציה בענף, ענה: "אנחנו לא מתכוונים לחכות עד שחברות הענק ירכשו אותנו, ובינתיים מאמינים כי נכה אותן בשוק שלנו"; ואילו בהתייחס למחיר המניה ציין: "הביצועים שלנו בהמשך יובילו את השווי של החברה למקום גבוה יותר".

ובכן, הביצועים של וראז אכן הובילו את החברה למקום אחר, והפכו את ההתבטאויות של סבלה ליומרניות וחסרות כיסוי.

סבלה כיוון גבוה גם כשהדבר הגיע לכיסו הפרטי. שכרו השנתי עמד אשתקד (ולאורך רוב שנות כהונתו) על 300 אלף דולר - שכר גבוה יחסית למנכ"ל של חברה כושלת, שנסחרת כיום לפי שווי של כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים. סבלה, כפי שגם עולה מהראיון שנתן ל"גלובס", לא הכיר במציאות כפי שהיא, אחרת אולי היה עושה מעשה ומוותר על חלק משכרו. את החברה זה כנראה לא היה מציל.

tali-z@globes.co.il