"צה"ל פועל נמרצות לצאת ממרכזי הערים"

מי שעוד לא הפנים: תחום הבינוי בצה"ל, חרף התדמית האפורה וחסרת הריגושים, כבר מזמן אינו משפיע רק על הצבא לבדו. תוכניות הבנייה הגרנדיוזיות בנגב, הפינויים העצומים של הבסיסים במרכז הארץ, הליכי התכנון והבנייה הדרקוניים של המערכת הביטחונית והחלוציות בתחום הבנייה הירוקה השפיעו ועוד יותר מכך ישפיעו דרמטית על מדינת ישראל - נדל"נית, חברתית וכלכלית - בשנים הבאות.

אל"מ עפרה רהב, מי שמכהנת בשלוש השנים האחרונות כמפקדת מרכז הבינוי של צה"ל, לא מסתירה את התלהבותה התמידית מנושא התכנון והתשתית בצבא. תפקידו של מרכז הבינוי הוא להוות סמכות מקצועית בתחום הבינוי והתשתית עבור צה"ל ולהוות גוף המימוש של צה"ל למשימות הבינוי ואחזקת התשתיות. זהו גוף תומך לחימה שאמון על פיתוח התורה ההנדסית הצבאית ונסמך על הרקע של אנשיו כמהנדסי בניין ואדריכלים. המרכז נשען על פלטפורמה אזרחית ותפקידו לתת מענה ייחודי וייעודי לצורכי הצבא לפי מאפייני הבינוי המבצעי (מוצבים, חמ"לים, גדרות, הגנה על מחנות) או מאפייני הבינוי של מערכי ההכשרה וההכנה של החיילים.

היקף הפעילות של מרכז הבינוי הוא כ-2 מיליארד שקל בשנה, כאשר 90% מפעילות המרכז היא ניהול ובקרה, כשכל התכנון ההנדסי מתבצע במיקור חוץ, למעט תכנון מבצעי.

לדרום ולירושלים

עליית צה"ל לנגב היא מה שהוגדר על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי כפרויקט המרכזי של הצבא לשנים הקרובות. "יש בפרויקט הזה אמירה לאומית כי הצבא מצטרף למהלך לאומי של המדינה", אומרת רהב, "יש פה שני צעדים מאוד משמעותיים. האחד הוא יציאה ממרכזי הערים והוצאת נפח מאוד משמעותי של פעילות הצבא ממרכז הארץ תוך פינוי שטחים, והשני הוא מיקום משקל הכובד של הצבא בדרום. תחת העלייה לנגב מוגדרים היום ארבעה פרויקטים מרכזיים. אחד מהם כבר מומש: פרויקט נבטים, שאוכלס באוגוסט 2008 והוא כבר פעיל. כיום עומדים על סדר היום קרית ההדרכה של צה"ל (עיר הבה"דים), קרית המודיעין וקמפוס התקשוב.

"חשוב לציין שחלקו של צה"ל בהסכם הוא לדאוג לפנות את המרכזים האלה ולדאוג שייבנו במקומות אחרים, אבל ההחלטות לגבי מה קורה עם השטח שמתפנה נתונות בידי משרד הביטחון שמתאם זאת מול האוצר. במסגרת פרויקט קרית ההדרכה ייצאו ארבעה בה"דים מצריפין. קמפוס התקשוב יתפנה ממתחם השלישות הראשית ברמת גן וקרית המודיעין אמורה להתפנות מגלילות. כחלק מפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים אנחנו פועלים בשיתוף עם משרד הביטחון למצוא פתרונות חלופיים גם למחנות האחרים, כמו השלישות הראשית. המכללה לפיקוד ומטה, למשל, מיועדת לצאת מגלילות ולעלות לירושלים (באזור הר הצופים)".

מה יכללו הפרויקטים של קרית המודיעין וקמפוס התקשוב בנגב?

"אלו שני פרויקטים בעלי השפעה משמעותית במהלך של עליית צה"ל לנגב. קמפוס התקשוב עומד לקום בתוך באר שבע בשטח שצמוד לאוניברסיטת בן גוריון ולרכבת. זו היתה התפיסה של התקשוב, שמחפשים את הקשר לתחבורה ועוד יותר לאקדמיה. הרעיון הן בתקשוב והן בקרית המודיעין הוא שמדברים על הבאת כוח אדם טכנולוגי שיביא אחריו עוד גופים טכנולוגיים המתפרנסים או מתקיימים מממשקי העבודה עם צה"ל. פרויקט קמפוס התקשוב אמור לקום בין 2011 ו-2017 בהשקעה של כ-8 מיליארד שקל. פרויקט קרית המודיעין הוא בתקציב של כ-15 מיליארד שקל. בשני הפרויקטים אנחנו מדברים על קמפוסים, שכוללים פעילות מקצועית-ייעודית ומערכי הדרכה, מערכים לוגיסטיים ומערכים תומכים".

צבא ירוק

צה"ל לא נשאר מחוץ לטרנד הירוק ואף מיישם אותו עוד מלפני שהוא נהפך לטרנד. "צה"ל בונה ירוק ואנחנו מאמצים את המושג בנייה בת קיימא", אומרת רהב, שבשירותה הסדיר היתה מדריכת תותחנים, "אנחנו בסיפור הזה אגב עוד מאז שאנחנו קיימים אבל במהלך השנתיים-שלוש האחרונות יש לנו פעילות מוגברת ואינטנסיבית יותר, שבאה לשיאה ב-2009 והולכת ומתפתחת. המושג בנייה ירוקה הוא טרנדי אבל שורשיו נמצאים עמוק בבנייה בת קיימא. היום זה טרנדי לראות איך אני יכול לבצע כל מיני טכנולוגיות וכל מיני שיפורים כדי לחסוך אנרגיה, אבל עוד לפני זה יש כללים מאוד בסיסיים של אופן העמדת מבנים, ניצול הטופוגרפיה והגיאוגרפיה. מאז שאני מכירה את מרכז בינוי אנחנו מקפידים על העמדת מבנים לפי רוחות השמים, צפון דרום, בשביל להרוויח שליטה בבקרה על חזית דרומית ומינימום חזיתות מערביות ומזרחיות שהן החזיתות הכבדות של השמש. זה משהו שאנחנו עושים שנים בצבא, שממש לא קיים באזרחות.

"אנחנו עושים שימוש במשטר הרוחות, שימוש בטופוגרפיה ועושים הדמיות של תזרים רוחות כדי לראות שמעמידים את המבנים נכון ומנצלים את זה כדי להוריד טמפרטורות במקומות מסוימים. עכשיו רואים פרסומים של הרבה חברות בנייה שמקפידות על תקן בידוד, אבל אנחנו מקפידים על זה הרבה מאוד שנים, כי זה משפר לנו את הבנייה ומוזיל לנו את עלויות הקיום השוטף. לפני שנה עבר בכנסת חוק שמחייב להשתמש רק בגופי תאורה פלורוסנטים ולא בנורות ליבון. אנחנו בצבא כבר למעלה מ-10 שנים משתמשים רק בפלורוסנטים כשנורות הליבון אינן בסטנדרט של הצבא. אלה הדברים הכי בסיסיים".

מה בנוגע לטכנולוגיות לחיסכון באנרגיה?

"את הדברים הבסיסיים אנחנו עושים ומכיוון שהבנו שהעתיד הוא בטכנולוגיות, יש לנו הליך מאוד סדור של בחינת טכנולוגיות. אנחנו בונים בנייה ייעודית לצבא אבל נשענים על מקורות אזרחיים. אנחנו בוחנים טכנולוגיות קיימות שכבר הוכיחו את עצמן וממעטים להשתמש בטכנולוגיות שעוד לא הוכיחו עצמן".

צורכי האזרחות

רהב, שלאחר שירותה הסדיר יצאה ללימודי אדריכלות, מציינת כי אחרי פרויקט קרית ההדרכה, הפרויקט השני של צה"ל שעובר תהליך תכנוני אזרחי הוא פרויקט קמפוס התקשוב. "אנחנו מתואמים עם העירייה וכל הרשויות הקשורות בתחבורה ובתשתיות", היא אומרת, "ולאחרונה, בסוף 2009, התב"ע אושרה וזהו מבחינתנו הישג משמעותי. זהו תהליך שעבר בצורה מובנית וסדורה ונפתח בהליך אזרחי. התוכנית עברה ללא התנגדויות לאחר הליך של שיתוף הציבור, שהוא תהליך חדש עבורנו ואנחנו רואים בו הישג מרשים".

היכן עומדת התוכנית למכור את השטח המכונה "קרן הקריה" בתל אביב לעירייה, בהיקף של 34 דונם מתוך סך שטחי הקריה?

"נושא קרן הקריה הוא חלק מיציאת צה"ל ממרכזי הערים. כרגע הפרויקט בתהליכים אזרחיים שלא נוגעים לצה"ל, כולל אישור תוכניות, ומשרד הביטחון מסכם את המהלך מול הגופים האזרחיים. המהלך החל כבר לפני 10 שנים, אך רק שעכשיו רואים את סימניו. אנחנו לא נוגעים בשאלה לאן הקרקע הולכת, אבל צה"ל כן רואה עין בעין את צורכי האזרחות כי בסופו של עניין בכל אחד מאיתנו יש גם איש צבא וגם אזרח".

האם על השטחים שצה"ל מפנה הוא מקבל תשלום מהגוף המקבל לידיו את השטח?

"צה"ל מקבל את שווה הערך להגירה שלו. פעילות זו מתבצעת תחת פעילות של משרד הביטחון מול האוצר וגופים שאינם מטעם הצבא, שקובעים מהו השיפוי המתאים. אין פה אלמנט של רווח".