ארנסט אנד יאנג מבקרת שליש מכלל החברות הציבוריות בישראל

כך עולה מדירוג Dun's 100 של פירמות ראיית החשבון לפי מספר החברות הציבוריות המבוקרות על-ידן ■ השכר השנתי המשולם בענף ראיית החשבון והנהלת החשבונות מוערך בכמיליארד שקל

השכר השנתי המשולם בענף ראיית החשבון והנהלת החשבונות מוערך בכמיליארד שקל נכון לשנת 2010. כ-75% מהסכום מיועד לתשלומי שכר רואי חשבון בדרגות השונות וכ-25% לתשלומי שכר למתמחים - כך עולה מנתונים שפרסמה הבוקר (ג') חברת דן אנד ברדסטריט במסגרת דירוג Dun's 100 של משרדי רואי החשבון בישראל המבקרים חברות ציבוריות.

מהנתונים עולה כי בתחום ראיית החשבון והנהלת החשבונות מועסקים כ-30 אלף עובדים, מתוכם 75% שכירים במשרה מלאה ו-25% מועסקים במשרה חלקית. כ-13 אלף מתוך כלל המועסקים עובדים בתחום ראיית החשבון, והיתרה בתחום הנהלת החשבונות. מספר העוסקים בתחום - עצמאים, משרדים, עובדי פרילנסר - מוערך בכ-9,000, כאשר 2,000 מתוכם הם משרדי רואי חשבון.

עוד עולה מהדירוג כי שנת 2010 לא מביאה עימה בשורה בנוגע לשליטה הגברית במקצוע, ונמצא כי כ-75% מהעוסקים בתחום ראיית החשבון הם גברים.

לפני כחודשיים פורסם ב"גלובס" כי פדיון ענף ראיית החשבון כולו מוערך בכ-6.5 מיליארד שקל - גידול שנתי ממוצע של כ-5%. כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי הנתון הכללי משקף את הפדיון הממוצע לעסק בתחום ראיית החשבון והנהלת החשבונות, שעומד על סך של כ-720 אלף שקל בשנה.

באשר למספר החברות הציבוריות המבוקרות, נמצא כי למרות העלייה באחוז החברות המבוקרות על-ידי 11 הפירמות המובילות בדירוג נכון לשנת 2010 - כ-88% מסך החברות הציבוריות בישראל, לעומת 86.5% אשתקד - סך החברות הציבוריות המבוקרות נמצא דווקא בסימן ירידה, עם היקף של 679 חברות מבוקרות מתוך 771 הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, נכון לראשית שנת 2010. זאת, לעומת 695 חברות מבוקרות מתוך 803, סך החברות הציבוריות נכון לראשית שנת 2009.

נאמנים לבריטמן

בעוד שבשנים קודמות, בכל הנוגע ל"ביג פייב", התקיים מתאם מדויק בין גודל המשרד לבין מספר החברות שהוא מבקר, השנה אין התאמה כלל בין דירוג הגודל לדירוג הביקורת. כך למשל, קפיצתו של משרד BDO זיו-האפט, מהמקום החמישי בדירוג המשרדים הגדולים שפרסמה באחרונה D&B אל המקום השלישי (במקום משרד דלויט), לא באה לידי ביטוי בדירוג זה, המבוסס רק על מספר החברות הבורסאיות שכל משרד מבקר.

נתון מפתיע במיוחד הוא מיקומה של פירמת דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר בדירוג הנוכחי, ביחס לדירוג הגודל: בעוד שמבחינת גודלה נדחקה הפירמה למקום החמישי, בדירוג מספר החברות הציבוריות המבוקרות על-ידה שומרת הפירמה שנה אחר שנה על מקומה השני והמכובד. הסבר לכך עשוי להיות טמון בעובדה שבעוד שהפירמה לא צמחה במבחינת מספר העובדים שהיא מעסיקה כמתחרותיה - לקוחותיה המסורתיים נותרים נאמנים לה שנה אחר שנה.

למעשה, ארנסט אנד יאנג וקסלמן וקסלמן, המדורגות במקומות הראשון והרביעי בדירוג בהתאמה, הן היחידות שממקומות בדיוק באותו מקום גם בדירוג הגודל.

מהדירוג עולה עוד כי המשרד הגדול בישראל, ארנסט אנד יאנג, מבקר 242 חברות ציבוריות, המהוות כ-31% מכלל החברות הציבוריות בישראל. משרד דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר שומר על המקום השני (עם 122 חברות ציבוריות מבוקרות), וKPMG סומך-חייקין ממוקם במקום השלישי בבחינת כלל החברות הציבוריות המבוקרות (105 חברות ציבוריות), אך ממשיך גם השנה להחזיק בתואר "משרד רואי החשבון המבקר את ההיקף הגדול ביותר של חברות הנסחרות במדד תל-אביב 25".

3 המשרדים המובילים בדירוג, המבקרים מעל 100 חברות כל אחד (כשארנסט אנד יאנג שומר על פער משמעותי עם מעל 200 חברות מבוקרות), מבקרים יחדיו כ-70% מכלל החברות הציבוריות המבוקרות. 5 משרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל מייצגים יחדיו כ-90% מהחברות הציבוריות בישראל.

מנהל המחלקה הכלכלית של דן אנד ברדסטריט, רו"ח אבי מלכי, מסביר את חשיבות הדירוג מבחינת הפירמות. "בהחלט ניתן ללמוד על הפירמות מהדירוג, שכן הוא משקף מדד עוצמה בתחום הביקורת - שלשמו קיים משרד רואי חשבון. דירוג על-פי היקף החברות הציבוריות המבוקרות במשרדי רואי החשבון משקף מדד עוצמה מבחינת יכולת פירמת רואי החשבון לעסוק עם היקפי ביקורת גדולים של חברות גדולות וטיפול בתהליכי ביקורת מורכבים באותן חברות. אפשר להגיד בוודאות כי חברה ציבורית במשרד רואי החשבון מעניקה סוג של פרסטיז'ה וממתגת את הפירמה".

מעסיקים פחות מתמחים

השנה שחלפה על פירמות ראיית החשבון לא היתה אחת הקלות והמוצלחות ביותר שלהן. פירמות רואי החשבון BDO זיו-האפט, דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר ו-PwC קסלמן וקסלמן ביצעו השנה הפחתות שכר הנעות בין 5%-10%. פירמת ארנסט אנד יאנג הפחיתה במידה ניכרת את היקף השעות הנוספות, ו-KPMG-סומך-חייקין צמצמו הוצאות ופיטרו מתמחים.

הגם שהקיצוצים לא באו לידי ביטוי בהכנסותיהם של המשרדים הגדולים, מתגלים כיום שרידי המיתון דווקא במצבת המתמחים. מהדירוג עולה כי ב-2009 חלה ירידה של 4.3% במספר המתמחים בעשרת משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל, ל-2,200 לעומת כ-2,300 מתמחים שנה קודם לכן.

עם זאת, חלה עלייה של 7.9% במספר רואי החשבון ל-2,246 לעומת כ-2,081 רואי החשבון שנה קודם לכן, וכן נרשמה עלייה של 1.4% במספר השותפים ב-10 המשרדים הגדולים.

כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי ב-10 המשרדים הגדולים לא חל כל שינוי במצבת העובדים.

רו"ח מלכי מסביר כי הירידה במספר המתמחים נובעת מהירידה במספר הלומדים חשבונאות בין השנים 2005-2007, שאת השלכותיה רואים כעת. "זאת", הוא אומר, "כחלק ממגמה של לימודי מקצועות מחשבים והיי-טק שהתפתחו ונפוצו באופן משמעותי בעשור האחרון באופן משמעותי ונגסו באלה הלומדים את המקצועות 'המסורתיים'".

לעלייה במספר רואי החשבון, מסביר מלכי, יש סיבות "היסטוריות" יותר. "בין השנים 2000-2002 היה משבר בתחום ההיי-טק, ואנשים הרבו ללמוד מקצועות כגון חשבונאות. אותם סטודנטים סיימו את לימודיהם בשנים 2006-2007 ואת ההתמחות ב-2008-2009, וכעת הם נכנסו לשוק רואי חשבון".

לדבריו, "באשר למספר השותפים ניתן לומר כי שוק במחסור מצמיח מספר שותפים במשרדים, עקב הרצון לשמר אנשים במערכת ולא לתת להם לצאת לחברות ולאבד כוח-אדם איכותי".

22
 22

צרו איתנו קשר *5988